האם שינוי האקלים הוא התוצאה של התנהלותו הבעייתית של האדם בטבע? במי אנחנו פוגעים ואיך אנחנו יכולים לפעול לתיקון המצב?
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה
"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל";אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא – עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.מדרש תנחומא, פ' קדושים
"פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא נוֹטֵעַ חָרוּב.אָמַר לוֹ: זֶה לְכַמָּה שָׁנִים טוֹעֵן פֵּרוֹת?אָמַר לוֹ: לְשִׁבְעִים שָׁנָה.אָמַר לוֹ: כְּלוּם בָּרִי לְךָ שֶׁתִּחְיֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ?אָמַר לוֹ: אֲנִי מָצָאתִי אֶת הָעוֹלָם בַּחֲרוּבִים; כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנַי.יָשַׁב חוֹנִי לֶאֱכֹל, נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה וְנִתְנַמְנֵם.עָלָה צוּק וְהִקִּיף עָלָיו וְנִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְיָשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנָה.כְּשֶׁנִּנְעַר רָאָהוּ לְאָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵאוֹתוֹ חָרוּב.אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁנְּטַעְתּוֹ?אָמַר לוֹ: אֲבִי אַבָּא.אָמַר: וַדַּאי מְנַמְנֵם הָיִיתִי שִׁבְעִים שָׁנָה."מן האגדה
האגדה שקראנו מספרת על מצב שבו אדם מקבל אחריות על הטבע ונוטע (משקיע) למען הדורות הבאים.
"אמר רבן יוחנן בן זכאי:אם הייתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך: הרי לך המשיח.בוא ונטע את הנטיעה, ואחר כך צא והקבילו."אבות דרבי נתן, לא
היה לי חבר, היה לי אח | מילים: יורם טהרלבבמקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפניהשאירו שביל, השאירו עץ, השאירו אבן לרגלי.ומה אני אשאיר אחריהאם אשאיר איזה דבר?איני רואה את צעדי, ומי יראה אותם מחר?
לכל מילות השיר, לחצו כאן»
"מי שמשלה את עצמו שיש אבות מתים, חי באשליה מטורפת ומטופשת. אבותינו חיים בנו הרבה יותר לאחר מותם מאשר לפני מותם. לפני מותם אנחנו יכולים להתמודד איתם, להתווכח איתם ולהתנגד להם. אחרי מותם הם הופנמו לתוכנו. ואנחנו שונאים את ההתנהגות שלנו שהיא התנהגותם הכפויה עלינו מבפנים, ואנחנו שונאים את עצמנו לעתים הן משום שאנחנו דומים להם והן משום שאנחנו שונים מהם.זוהי חוויה פסיכולוגית אוניברסאלית, לא רק ישראלית. כשיש פער בין האבות, בין אבות בעלי עוצמות גדולות שעשו מפעלים גדולים, ואנחנו איננו יכולים להגיע לממדיהם ולמידותיהם, בבחינת ראשונים כבני אדם ואנחנו כחגבים, מבטאים הסופרים תחושת סירוס לעומת העוצמה הלאיוסית (עוצמת מלכים) של האבות."מתוך ריאיון עם גרשון שקד, יונה הדרי-רמג', בתוך: עושים חושבים
הפירות המצוירים על העץ מייצגיםכתבו בעיגולים מהם הפירות אשר הייתם רוצים, באופן פרטי או כחברה, להשאיר לדורות שיבואו אחריכם. אתם מוזמנים למלא רעיונות, ערכים, חפצים, מסורות וכל דבר אחר העולה על דעתכם