דף שיח: מה אשאיר אחריי – נוכח שינוי האקלים

רציונל

שיהיה גם לדורות הבאים... ילדות בחגיגת נטיעות. צילום: יעל הרמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

האם שינוי האקלים הוא התוצאה של התנהלותו הבעייתית של האדם בטבע? במי אנחנו פוגעים ואיך אנחנו יכולים לפעול לתיקון המצב?

*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל";
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא – עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.
מדרש תנחומא, פ' קדושים

שאלות לשיח ודיון

  • מה החשש המובע במדרש?
  • מהי הבקשה המופנית לישראל עם כניסתם לארץ?
  • מה הקשר בין המדרש הזה לאחריות?
  • האם שינוי האקלים מעיד על התנהגות הפוכה של בני האדם?
  • היכן היום אפשר לראות מצבים דומים לסיפור כזה שבו אדם אומר, "למה לי להתאמץ בשביל אחרים"?

"פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא נוֹטֵעַ חָרוּב.
אָמַר לוֹ: זֶה לְכַמָּה שָׁנִים טוֹעֵן פֵּרוֹת?
אָמַר לוֹ: לְשִׁבְעִים שָׁנָה.
אָמַר לוֹ: כְּלוּם בָּרִי לְךָ שֶׁתִּחְיֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ?
אָמַר לוֹ: אֲנִי מָצָאתִי אֶת הָעוֹלָם בַּחֲרוּבִים; כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנַי.
יָשַׁב חוֹנִי לֶאֱכֹל, נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה וְנִתְנַמְנֵם.עָלָה צוּק וְהִקִּיף עָלָיו וְנִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְיָשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנָה.

כְּשֶׁנִּנְעַר רָאָהוּ לְאָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵאוֹתוֹ חָרוּב.
אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁנְּטַעְתּוֹ?
אָמַר לוֹ: אֲבִי אַבָּא.
אָמַר: וַדַּאי מְנַמְנֵם הָיִיתִי שִׁבְעִים שָׁנָה."

מן האגדה

שאלות לשיח ודיון

האגדה שקראנו מספרת על מצב שבו אדם מקבל אחריות על הטבע ונוטע (משקיע) למען הדורות הבאים.

  • האם אנו יודעים להצביע היום על "פירות עץ החרוב" אשר השאירו לנו הדורות הקודמים? כלומר, האם אנו יודעים לומר מה קיבלנו מאבותינו?
  • האם הכרת התודה הבאה לידי ביטוי באמירה "כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי..." מעוררת את הצורך להמשיך ולדאוג לדורות הבאים – "כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנַי"? איפה אנחנו רואים את זה ביום יום?
  • "אילו נטיעות ראוי שנעשה אנו, או בני דורנו, כחברה, עבור הדורות הבאים?
  • ומה כשהמצב הפוך – כאשר הדורות הקודמים גרמו לשינוי אקלים ויצרו פגיעה סביבתית קשה? לא מנעו את התחממות כדור הארץ, שמביאה להמסת הקרחונים, העלאת מפלס מי הים, הצפת אזורי חוף שעשויה להפוך מאות מיליוני אנשים לפליטים ולהביא להתפרצות מגיפות המוניות?
  • האם ישנם "פירות" שלא ראוי שנשאיר לדורות הבאים? אם כן, מדוע?
  • אפשר להראות למשתתפים או לשלוח להם את הקטע הירושה מתוך "ארץ נהדרת" עונה 19. האם זו אכן הירושה שאנחנו מקבלים מדור ההורים שלנו? איזו ירושה היינו רוצים לקבל? איזו ירושה היינו רוצים לתת?
  • האם אנו "נוטעים" כיום? אם כן, אילו נטיעות? באילו תחומים?
  • מהו תחום האחריות של כל אחד מאיתנו – כלומר, האם על האדם לטעת עבור עצמו, משפחתו, או האם עליו גם לטעת עבור הסביבה הרחבה יותר – השכונה שבה הוא מתגורר, החברה שבה הוא חי, כדור הארץ כולו?

"אמר רבן יוחנן בן זכאי:
אם הייתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך: הרי לך המשיח.
בוא ונטע את הנטיעה, ואחר כך צא והקבילו."
אבות דרבי נתן, לא

  • איזו נתינה אנחנו יכולים לדמות את הנטיעה?
  • מהו הכוח של הנטיעה בעיני חז"ל?
  • האם הנטיעה מביאה את המשיח או המשיח מביא את הנטיעה?
    מה מסמל המשיח בקטע זה? האם ייתכן כי הוא מסמל סוגים שונים של פירות שיכולים לצמוח מן הנטיעה?
  • האם בעזרת הנטיעה יש בכוחנו ליצור שינוי משמעותי כלשהו? אם כן, באילו תחומים?

היה לי חבר, היה לי אח | מילים: יורם טהרלב
במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני
השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו אבן לרגלי.
ומה אני אשאיר אחרי
האם אשאיר איזה דבר?
איני רואה את צעדי, ומי יראה אותם מחר?

לכל מילות השיר, לחצו כאן»

שאלות לשיח ודיון

  • "ומה אני אשאיר אחריי, האם אשאיר איזה דבר?" האם לא להשאיר שום דבר בכלל זו אפשרות?
  • האם ישנם דברים שאנו משאירים בהווה, לחברים שלנו, למשפחה שלנו, למי שנמצא כאן איתנו, ולא רק לדורות הבאים?
  • האם, כמאמר השיר, "אני נזהר שלא לשבור, אני נזהר שלא לדרוך", מספיק לא להרוס את הסביבה שלי, או שמא אני חייב להשאיר דבר מה אחריי?
  • האם להשאיר משהו זה תמיד דבר טוב? האם לעיתים זה גובל בהשחתה של הטבע?
  • האם מוטב להשאיר את הטבע כפי שהוא ולא לדרוך בו? ולא לשנותו?
  • באיזו מידה נועד הטבע לשרת את האדם? ובאיזו מידה מחויב האדם לשמר את הטבע?

"מי שמשלה את עצמו שיש אבות מתים, חי באשליה מטורפת ומטופשת. אבותינו חיים בנו הרבה יותר לאחר מותם מאשר לפני מותם. לפני מותם אנחנו יכולים להתמודד איתם, להתווכח איתם ולהתנגד להם. אחרי מותם הם הופנמו לתוכנו. ואנחנו שונאים את ההתנהגות שלנו שהיא התנהגותם הכפויה עלינו מבפנים, ואנחנו שונאים את עצמנו לעתים הן משום שאנחנו דומים להם והן משום שאנחנו שונים מהם.
זוהי חוויה פסיכולוגית אוניברסאלית, לא רק ישראלית. כשיש פער בין האבות, בין אבות בעלי עוצמות גדולות שעשו מפעלים גדולים, ואנחנו איננו יכולים להגיע לממדיהם ולמידותיהם, בבחינת ראשונים כבני אדם ואנחנו כחגבים, מבטאים הסופרים תחושת סירוס לעומת העוצמה הלאיוסית (עוצמת מלכים) של האבות."
מתוך ריאיון עם גרשון שקד, יונה הדרי-רמג', בתוך: עושים חושבים

שאלות לשיח ודיון

  • מה מנסה גרשון שקד לספר לנו על הכוח שלנו להעביר הלאה לדורות הבאים? האם לדעתכם נוכל להעביר לבנינו את כל מה שקיבלנו מאבותינו?
  • האם אנו מרגישים ביומיום את כובד האחריות שהועברה אלינו? האם אנו רוצים לשאת אותה, מסכימים איתה?

הפירות המצוירים על העץ מייצגים

הפירות המצוירים על העץ מייצגים
כתבו בעיגולים מהם הפירות אשר הייתם רוצים, באופן פרטי או כחברה, להשאיר לדורות שיבואו אחריכם. אתם מוזמנים למלא רעיונות, ערכים, חפצים, מסורות וכל דבר אחר העולה על דעתכם

עוד בנושא...