מתוצאות חלקיות של המחקר של פרופסור יקיר וצוותו עולה, שעצי היער התאימו עצמם לתנאים הסביבתיים הצחיחים, תוך ניצול הרמות הגבוהות של פחמן דו-חמצני באויר. פרופסור יקיר מסביר, כי עם עליית אחוז הפחמן הדו-חמצני באויר, סופגים העצים את כל הכמות הדרושה להם מבלי שיצטרכו לפתוח את הפיוניות שבעלים במלואן.
פתיחה חלקית של הפיונית מקטינה את אידוי המים מעלי העץ, ולכן הוא משתמש בכמות מופחתת של מים מבלי לפגוע בהתפתחותו. כך, אומר פרופסור דן יקיר, ניתן להסביר את תעלומת "היעלמן" של כ-7 מיליארד טון פחמן דו-חמצני מן האטמוספירה, לאחר שנפלט אליה מן התעשייה העולמית. חברי קבוצת המחקר בראשותו של פרופסור יקיר מצאו במהלך המדידות המורכבות המבוצעות ביער יתיר, כי בניגוד להנחות המקובלות, יער יתיר המדברי קולט פחמן דו-חמצני ממש באותה יעילות כמו יערות המצויים באיזורים "רטובים" והרבה יותר.
הנחתו של פרופסור יקיר היא, שגידול אחוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה מסייע להרחבת שטחי יער לאיזורים מעוטי-משקעים או מדבריים, משום שרמה גבוהה יחסית של פחמן דו-חמצני באויר מאפשרת לצמח לאדות פחות מים בעת קליטת הפחמן הדו-חמצני לו הוא זקוק בתהליך הפוטוסינתזה.
יער יתיר מקיים "שעון ביולוגי" משלו, המוכתב על יד תנאי הסביבה. שעה שיערות אורן דומים בתורכיה נמצאים במצב של פעילות מטבולית מלאה בחודשי הקיץ, יער יתיר נתון באותה תקופה חמה ויבשה ב"תרדמה", ופעילות פיזיולוגית בעצים נמצאת ברמה מאד נמוכה. רק בחורף חוזר היער לפעילות מטבולית מלאה, ואז גם מתרחש עיקר הצמיחה ועיקר ספיחת גזי החממה מן האויר.
מחקר זה, ומחקרים באותו תחום המתבצעים על-ידי חוקרי המכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון, מהווים ראש חץ של המגמה ה"ירוקה" שהפכה ליעד מרכזי של פעילות קק"ל בשנים האחרונות. המחקרים הללו כבר זוכים להתעניינות ולסקרנות רב מצד גורמים בינלאומיים, ובהם שירות הייעור האמריקאי העוקב מקרוב אחר התקדמות המחקרים, וכן משרדי מימשל במדינות שונות שעימן קשרו נציגי קק"ל קשרי עבודה ומחקר ישירים.
במקביל, מתקיים בסביבת יער יתיר ובתוכו מחקר על השפעות היער על הצומח החד-שנתי והרב-שנתי בתוכו ובסביבתו. מחקר זה נעשה בין היתר מתוך ראיה מעשית ביותר של תחזוקת היער באמצעים טבעיים ככל האפשר. במסגרת זו מותרת רעייה מבוקרת של עדרים מישובים בדואים בסביבה בתוך היער, וההסדר הזה מתקיים בשנים האחרונות לשביעות רצונם ההדדית של יערני קק"ל מחד ובעלי העדרים הבדואים מאידך.
גבול המדבר הוא גם יעד למחקרים בתחום שימור הקרקע והמים, כאשר קק"ל שותפה למספר מחקרים שעניינם לכידת מי-שטפונות ונגר עילי, באמצעות בניית סוללות-עפר נמוכות בשטחי נטיעות ללכידת המים המעטים מחד ולמניעת סחף של הקרקע לערוצי הואדיות מאידך. למחקרים בתחום זה יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות בנוגע לפיתוח שטחי חקלאות חדשים, בעיקר בנגב.