יום עיון: הצגת מחקרי מפ"ק (מינהל פיתוח הקרקע) - יולי 2014

פרופ' ארנון קרניאלי מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון תיאר שיטות שונות לניטור בצורות ביערות קק"ל באמצעות חישה מרחוק על ידי מצלמות משוכללת וצילומי לוויין. הוא הציג מחקר שנערך ביער יתיר בדרום, ובמסגרתו נותחו צילומי לוויין, אשר הצביעו על ההשתנות העונתית של היער בתהליך התייבשות בשנות בצורת, והתאוששותו בשנים גשומות יותר.

פרופ' קרניאלי התייחס גם למחקר חדש, שבו הוצבה מצלמה רבת ערוצים ברמת הנדיב במטרה לעקוב אחר ההשתנות היומית של מספר מיני עצים נפוצים כגון אלון, זית, אלה, אורן ובר-זית. בתחילת 2016 מתוכנן שיגור לוויין ישראלי מתקדם, שיכסה את מרבית יערות קק"ל וישדר תמונות ברצף ברזולוציה גבוהה. זוהי מערכת ייחודית, שכיום עדיין לא קיימת ברשותה של אף מדינה אחרת בעולם.

פרופ' יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית דיבר על השבחת עצי יער לעמידות ליובש ולעידוד צימוח נמרץ. הוא ציין כי נעשות מספר עבודות להשבחת מינים שונים, המיועדים בעיקר לנטיעה בדרום הארץ. בחלקות של עצי ברוש מצוי ביער יתיר שהוכו בתמותה קשה בבצורת הקודמת נעשתה סלקציה של עצים שהצליחו לשרוד. מעצים אלה הוכנו ייחורים והוקמה חלקת צמחי אם. "בניסויים שערכנו השתילים שמקורם ביער יתיר נמצאו כבעלי עמידות גבוהה ליובש. נמשיך לעקוב אחר התוצאות בנטיעה בשטח", אמר פרופ' ריוב.

מחקר אחר, שהתמקד בעצי שיטה סלילנית, מחפש דרכים להתמודד עם ההתפתחות האיטית של השתילים לאחר נטיעתם. נלקחו זרעים מעצים שסומנו כמצליחים, ושתילים שמקורם בעצים אלה ניטעו בנגב הצפוני. לדברי פרופ' ריוב, חלק מהשתילים מראים סימנים של התפתחות טובה יחסית.

פרופ' צביקה מנדל מהמכון להגנת הצומח במרכז הוולקני הציג מחקר שבחן את ההתמודדות עם הנזקים שגורמת חיפושית הקליפה לעצי מחט. הוא הסביר שהיחלשות עצי האורן בישראל, הנובעת מיובש וריבוי שריפות, מגדילה את אוכלוסיית החיפושיות.

מנדל תיאר מחקר שמטרתו לגבש פרוטוקול להדברת חיפושיות קליפה, תוך שימוש בעצי מלכודת. החיפושיות נמשכות לעץ מלכודת על ידי פרומון התקהלות, המשמש בטבע למשיכת החיפושיות לעצים חלשים. בעץ המלכודת נקטלות החיפושיות על ידי תכשיר הדברה. המחקר בחן את הריכוז ומשך השימוש האופטימאליים של הפרומון ושל חומר ההדברה.

בהסתמך על תוצאות המחקר, מתבצעת כיום ביערות קק"ל בצפון פריסה רחבה של עצי מלכודת במטרה למנוע מגפה של חיפושיות קליפה.

הסטודנטית לתואר שני בפקולטה לחקלאות במכון וולקני היא-לי בונפיל הציגה מחקר העוסק באיתור טיפוסים של אלוני תבור עמידים ליובש לשתילה ביערות קק"ל. "שינויי האקלים דורשים ניהול נכון של ערכי הטבע", אמרה. "בשנים האחרונות אלון התבור מתייבש במקומות רבים בארץ, אבל לעתים אפשר למצוא לצד העצים המתים אלונים שכן מצליחים לשרוד".

מטרת המחקר לאתר את עצי אלון התבור שיוכלו לספק בלוטים לנטיעות עתידיות של אלונים עמידים ליובש באמצעות מדידות פיזיולוגיות של העצים, מדידת פוטנציאל המים, חילופי הגזים, התארכות הענפים וגובה העץ, אפיון מבנה הגזע ועריכת השוואות גנטיות.

הסטודנטית מהטכניון אלה סגל בחנה את תחזוקת אזורי החיץ נגד שריפות יער ואת התועלת שניתן להפיק מרעיית עדרי העיזים בכרמל. "לאור העלייה במספר השריפות הגדולות, עולה חשיבותו של ניהול יער מושכל", הסבירה והוסיפה כי "רעיית צאן היא האמצעי היעיל והזול ביותר לתחזוקת אזורי חיץ לאורך זמן, שהוכר גם על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים.

מטרת מחקרה של סגל לבנות מודל שישמש כלי תכנוני לבחירת המיקום המיטבי של אזורי החיץ, בהתאם לפריסת העדרים ולצרכים של מנהלי השטח. לשם כך ראיינה החוקרת בעלי עדרים ומיפתה את תנועת עדרי העיזים לאורך השנה באזור הכרמל, באמצעות קולר עם GPS, שהורכב על צווארה של עז אחת בכל עדר. הנתונים שנאספו יכולים לסייע בקבלת החלטות בנוגע למיקום אזורי החיץ.

כדי להעריך את יעילות מערכת קציר הנגר הורחב המחקר למעקב אחר משטר המים לא רק בשטח הקולט, אלא גם בשטח התורם נגר. המידע שנאסף יאפשר להעריך את שיעור המים הזמינים בקרקע באזורים צחיחים, עם וללא קציר נגר.

ד"ר נעמה ברג מ"המארג" – ארגון להערכת הטבע בישראל שקק"ל היא אחד השותפים בו, הציגה ממצאים ראשוניים מניטור ארוך טווח של היונקים הבינוניים ביערות ישראל. כ-100 מצלמות שמופעלות על ידי תנועה, צילמו 40,000 תמונות של בעלי חיים – חזירים, דרבנים, תנים, שועלים, זאבים, צבאים, מכרסמים שונים ועוד. מאגר התמונות העצום מספק לראשונה מידע השוואתי רב על אודות פעילות היונקים ביערות קק"ל. כל הנתונים שנאספו נגישים לעיון הציבור הרחב ומתפרסמים באתר האינטרנט של מארג.

ד"ר אלון גלבמן מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, דיבר על דפוסי הפעילות של המבקרים ביערות קק"ל. מחקריו סקרו שבעה יערות: שער הכרמל, בית קשת וקריית אתא בצפון, עמינדב באזור ירושלים, בן שמן במרכז, שחריה ולהב בדרום. "חשיבותם של היער ושל אתרים המספקים נופש בטבע גוברת עם העלייה באינטנסיביות של החיים המודרניים", אמר. "אנשים באים ליער בשביל להירגע, להתנתק ולהתחבר לטבע".

קביעות אלו מתבססות על יותר מ-2,000 ראיונות, שנערכו ביערות השונים. המחקר חשף מספר נתונים מעניינים: מרבית המבקרים מגיעים מהסביבה הקרובה ליער, ורק כשליש מהם מגיעים מרחוק. היער מושך בעיקר משפחות. ההתפלגות הסוציו-אקונומית דומה לממוצע הכללי. מרבית המתארחים ביער הם מבקרים חוזרים. למזג האוויר יש השפעה דרמטית על מספר המבקרים, והאביב הוא העונה המועדפת. סופי שבוע וחופשת החגים הם המועד העיקרי לביקורים ביער.

רוב המבקרים מגיעים ליער לפני הצהריים, מבלים בו שעות בודדות וחוזרים הביתה. מרבית המבקרים הביעו שביעות רצון גבוהה מהחניה, מאתרי הפיקניק, ממתקני המשחק, מאווירת הטבע, מטיפוח היער ומנושאים נוספים. רוכבי האופניים לא נסקרו במסגרת זו.
"למידת נתוני המחקר יכולה לסייע בניהול היער לטובת המבקרים בו, למשוך אותם להגיע בזמנים שונים ולהאריך את משך הבילוי שלהם ביער", סיכם גלבמן.

יהל פורת מאגף הייעור בקק"ל הציג תכנית לממשק יערני לשימור ערכי טבע. "היערות והשטחים הפתוחים שקק"ל מנהלת משמרים מגוון גדול של אוכלוסיות ומינים של החי והצומח", אמר. "אחת הדרכים לעשות זאת היא להגדיר שטחים המנוהלים מתוך מטרה לשמר ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים. הממשק בשטחים אלה ייקבע בהתאם לערך שרוצים לשמר".

כחלק מפיתוח מדיניות זו נכתב מסמך ראשוני שמגדיר מהם ערכי הטבע ובתי הגידול הייחודיים ביערות. פותחו מתווה לתכנית אב ותכנית מפורטת לשימור הערכים הללו. "המשך הפיתוח וההטמעה של המדיניות הזו תסייע בטיפוח יערות מורכבים ומגוונים בישראל", סיכם פורת.

ד"ר דוד אונגר דיבר על פיתוח כלים לרעיית עדרי צאן ביערות הרי יהודה. הוא הדגיש שרעיית העדרים תורמת לתחזוקת אזורי החיץ ולהפחתת חומר הבערה, וכך שומרת על היער מפני שריפות.
"היערן מעוניין לדעת איפה נמצא כל עדר, מה השפעתו על הנוף וכמה ימי רעייה דרושים על מנת להשיג השפעה מוגדרת", ציין ד"ר אונגר.

המידע נאסף באמצעות מכשירי GPS שהותקנו על גופו של פרט אחד בכל עדר. החוקרים מיפו יותר מ-300 מסלולי רעייה ביום. להערכתם, העדרים הוציאו מהאזור כ-950 טון של צומח משטח של אלפי דונמים. כעת האתגר של החוקרים הוא להעריך את השפעת הרעייה על מבנה נוף היער.

לירז קברה מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה דיברה על בחירת בית הגידול והתנאים להצלחת הקינון של שדמית אדומת הכנף בעמק החולה. אוכלוסיית השדמית התמעטה מאוד מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר עקב שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה ובכלים חקלאיים כבדים הפוגעים בקינים. כיום נמצא המין בסכנת הכחדה בישראל.

החל משנת 2011 מתנהל פרויקט להצלת השדמית אדומת הכנף. שטחי קינון הוכשרו באגמון החולה ובשמורת החולה, אבל בינתיים השדמיות באו רק לבקר, ולא ממש קיננו.

מטרת המחקר לאפיין את תנאי הגידול המתאימים ולהציע ממשק יישומי לשימור המין. במהלך המחקר מתבצע מעקב אחר השדמיות מרגע הגעתן לעמק החולה ועד לביסוס מושבת הקינון. במסגרת המחקר הוצבו מצלמות מעקב בשטחי הקינון ונמדדים פרמטרים כגון סוג קרקע, כיסוי צומח, טמפרטורה, לחות, גובה מי התהום, נוכחות מינים אחרים וממשק חקלאי, שיאפשרו לחוקרים לנסות להבין את מכלול הגורמים המשפיעים על הצלחת הקינון. כמו כן יצרו קשר עם החקלאיים המקומיים, במטרה להגביר את המודעות ולגבש שיתוף פעולה.

"אני מאמינה שהבנת מאפייני בית הגידול והשפעת האדם יאפשרו לבנות מודל להצלת המין", ציינה קברה באופטימיות.

ד"ר מני בן חור מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז הוולקני, חקר את תהליכי הנגר והסחף בקרקעות ישראל והדרכים לפתרון הבעיה. הוא הסביר שבמהלך השנים נצפתה ירידה באיכות הקרקע, כתוצאה מסחף, ירידה בתכולת החומר האורגני והגדלת המליחות.

"מבנה קרקע טוב ויציב מאפשר הולכת מים ומלחים טובה ומשפר את איכות הקרקע. הרס מבנה הקרקע גורם לפגיעה באיכותה", הסביר ד"ר בן חור. הדרכים לפתרון הבעיה הן שימור התכונות הפיזיקליות, הכימיות והביולוגיות של הקרקע; חיפוי פני הקרקע למניעת כוחות ההרס הפועלים עליה עם הרטבתה; יצירת חסמים לתנועה עילית של מים.

ד"ר עמרי בונה הרצה בנושא השפעת בית הגידול ומקור הזרעים על התפתחות עצי ארז בישראל. נטיעת חורשות ארזים בגליל העליון ובירושלים החלה בשנות ה-50 של המאה ה-20 ותפסה תאוצה בעקבות נזקי סופת שלגים שהשתוללה באזור בשנת 1992. "מאמץ הנטיעה לווה בלימוד יסודי של התנאים הדרושים להתפתחותם ובחיפוש אחר זרעים מתאימים לתנאי הגידול בארץ", ציין ד"ר בונה.

מהשוואה בין מקורות זרעים שונים של ארז הלבנון וארז אטלנטי, הנטועים בחלקת האקלום ביער ברעם, עולה שההישרדות וההתפתחות של ארז הלבנון טובים יותר מאלה של עמיתו האטלנטי. התברר שעצי ארז הלבנון שמקורם בהרי אמנוס בטורקיה ובמזרח הרי הטאורוס מראים כושר הישרדות וקצב צימוח מוגברים. משום כך ההמלצה היא להתמקד בנטיעת עצים ממקורות אלה. לגבי ארז הימלאי הומלץ לא לנטוע אותו בארץ, בשל רגישותו לגיר וליובש והתנוונות מוקדמת.

ד"ר דוד ברנד סיכם את יום העיון המוצלח, הודה לכל השותפים ואמר: "התמיכה הכוללת של קק"ל מקדמת מחקרים בעלי חשיבות רבה בהגנה על משאבי הטבע והשטחים הפתוחים ופיתוחם. תוצאות המחקרים זוכים להכרה בינלאומית, במיוחד במדינות שמתמודדות עם אתגרים דומים".