יום עיון: הצגת מחקרי מפ"ק (מינהל פיתוח הקרקע) - יולי 2015

זה שנים רבות שקק"ל מובילה את הפיתוח והמחקר הסביבתי, במטרה לשמור על בתי הגידול היערניים והחקלאיים. יום העיון המחקרי מפ"ק וטקס חלוקת המלגות מטעם קרן רנה קרשון היוו במה להצגת מגוון המחקרים שקק"ל שותפה בהם ולשיתוף מידע בין חוקרים, אנשי מקצוע וסטודנטים.

על יום העיון

זה שנים רבות שקק"ל מובילה את הפיתוח והמחקר הסביבתי, במטרה לשמור על בתי הגידול היערניים והחקלאיים. יום עיון מחקרי מפ"ק (מינהל פיתוח קרקע) היווה במה מצוינת להצגת מגוון המחקרים שקק"ל שותפה בהם ולשיתוף מידע בין חוקרים, אנשי מקצוע וסטודנטים.

את יום העיון פתח מנהל אגף הייעור והיערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד, שהזמין את נציגי הארגונים השותפים לומר דברי ברכה.

הקהל ביום עיון מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: ישראל מלובני
קהל המשתתפים ביום העיון השנתי.  צילום: ישראל מלובני

מנהל מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל קובי מור ציין שקק"ל מייחסת חשיבות רבה ומשקיעה משאבים משמעותיים במחקרים אקולוגיים ובמו"פ חקלאי: "היער נתון תחת איומים רבים, ביניהם שינויי אקלים, מזיקים והתמוטטות של מערכות אקולוגיות. קק"ל נערכת מול האיומים באמצעות המחקרים השונים והטמעת המסקנות העולות מהם, במטרה להבטיח יערות בריאים וחסונים, לרווחת כל מי שנהנה מהם", אמר מור.

לדברי מנהל מינהל המחקר החקלאי פרופ' יורם קפולניק, "קק"ל והמכון הוולקני צועדים יחד כברת דרך". הוא הזכיר את אחד מתחומי המחקר החדשים שקק"ל העלתה למודעות – חקלאות בת קיימא, והוסיף כי "זה הזמן לשבת ולחשוב איך אנחנו משאירים את המדינה הזאת לדור הבא, עם מינימום של נזקים סביבתיים, וקק"ל היא השותף הטבעי שלנו בכך. יום העיון הזה הוא הזדמנות לחלוק ידע".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר התייחס בדבריו לסכנת שינויי האקלים: "זהו הנושא המרכזי שמעסיק את העולם, ועלינו בישראל לקחת בו חלק ולהגן יחד על השטחים הפתוחים, במיוחד בתקופה שהדיור נמצא בראש סדר היום הציבורי".

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר שלח דברי ברכה, שבהם סקר את קשת הפעילויות שקק"ל מקיימת בסיוע ידידיה ברחבי העולם כדי לתת מענה לאתגרים הסביבתיים במדינה. "עבודת הייעור אינה מסתכמת בנטיעת עצים. יערני קק"ל עוסקים בתכנון, בממשק ובניטור. בתחום המים קק"ל השקיעה רבות, בין היתר במחקר על ערים רגישות למים ובהקמת ביופילטרים", הסביר שטנצלר והוסיף שקק"ל מקדמת בנייה ירוקה ומרחבים ביוספריים.

במושבי הכנס השתתפו מומחי הייעור והסביבה של קק"ל וטובי אנשי המקצוע בתחומים אלה. הדיונים הוקדשו לנושאים הבאים: חקלאות ויער; מים, אקלים וניטור; עולם הטבע.

מושב מיוחד הוקדש לחלוקת מלגות רנה קרשון, המיועדת לתלמידי תואר שני ושלישי בתחום הייעור. 31 מלגות חולקו עד היום בסכום כולל של 340 אלף ₪.

מושב ראשון: חקלאות ויער

במושב הראשון, שבראשו ישב ד"ר ברנד, הוצגה תרומת קק"ל למו"פים החקלאיים על ידי מנהל מו"פ צפון אלקנה בן ישר שאמר כי "החקלאות היא המקור היחיד לאספקת מזון לעולם, והיא גם שומרת על ריאות ירוקות באזורים רבים".

בן ישר הוא ציין שהמו"פים מסייעים בהתאמת החקלאות לתנאי הקרקע, המים והאקלים באזורי הארץ השונים. "המו"פ החקלאי הוא מודל ישראלי ייחודי, שנלמד במדינות שונות בעולם", הוסיף.

מו"פ צפון עוסק במגוון גדול של ענפים – מטעים נשירים, גידולים סוב-טרופיים, כרמי יין, הדרים, ירקות גידולי שדה, צמחי נוי, פטריות למאכל, בקר לבשר ועוד. בן ישר הזכיר מספר מחקרים שנערכים בשיתוף עם קק"ל ומתמקדים בגידול כמהין, גידול פטריות על רסק גזם, התמודדות עם מזיקים פולשים, בשר לבקר במרעה, קידוחי מי שמיר לאספקת מים לחקלאי הגולן וגידול דגי אמנון.

"החקלאות בישראל מתייעלת בעזרת קק"ל, כתוצאה מתוצרי המו"פ", סיכם בן ישר. "כך ניתן ליישב את הפריפריה ולצבוע אותה בירוק".

הרצאתו של ד'' דוד ברנד בכנס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
הרצאתו של ד'' דוד ברנד בכנס.  צילום: יואב דביר

ד"ר ברנד הציג כיוונים חדשים בתחום התכנון, הממשק והניטור היערני. לדבריו, "מטרת היער היא לספק לתושבי המדינה מגוון שירותי מערכת אקולוגית כגון שירותי נופש, תמיכה במגוון ביולוגי, שימור אתרי טבע ומורשת".

על מנת להשיג מטרות אלו, הוגדר עבור כל יחידת שטח ביער יעוד מכתיב את תצורת הצומח: יער רב תכליתי, נופש, מורשת, אתרי טבע, אזורי חיץ כנגד שריפות ומחקר וניטור, אשר.

עד 1970 צפיפות הנטיעה הנהוגה בישראל היתה כ-400 שתילים לדונם. החל משנת 1990 סווגה צפיפות הנטיעה בהתאם לאיכות בית הגידול וסוגי העצים. תורת ניהול היער הנוכחית מתייחסת גם לייעוד היער ולרמת ההשקעה, והתוצאה היא ירידה משמעותית בצפיפות הנטיעה. ד"ר ברנד ציין עוד שמערך הסקרים והניטור ויצירת מיפויים עדכניים מאפשרים להתאים את ממשק ניהול היער לייעוד שהוגדר ולמצבו של היער.

בהרצאתו על הדברה ביולוגית של מזיקים פולשים ביער הנטוע בישראל פרופ' צביקה מנדל מהמכון להגנת הצומח במרכז אמר כי "ההדברה הביולוגית היא אולי הכלי הטוב ביותר לטיפול ביער. 40% מהמזיקים הם מינים פולשניים, והדרך היעילה ביותר לטפל בהם בטווח הקצר היא באמצעות הדברה ביולוגית שמאפשרת לקחת אויב טבעי ממקום אחד ולהעביר אותו למקום אחר".

הרצאתו של צביקה מנדל על הדברה ביולוגית של מזיקים פולשים ביער הנטוע בישראל בכנס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
דוגמאות מהרצאתו של צביקה מנדל על הדברה ביולוגית ביער.  צילום: יואב דביר

פרופ' מנדל הדגים כיצד אויבים טבעיים של מזיקים שונים פתרו בעיות רבות ביערות הארץ: איצריית ההדרים פגעה קשות בעצי אחירותם ברחבי הארץ, וזבוב אוסטרלי מיגר אותה; כאשר פאלאוקוקוס כהת כנף החלה לפגוע באורנים, חיפושית טורפת וזבוב טפיל מספרד הוזעקו כדי לחסל את האויב; כנימת הארז הקטנה מוגרה בעזרת צרעה שעלתה לישראל מצרפת.

"האויבים הטבעיים המיובאים ארצה עוברים מבחנים במטרה לוודא שהם ספציפיים למזיק כדי שלא יהפכו בעצמם למין פולשני. מזיקים חדשים ממשיכים להפתיע אותנו, ואנחנו מחפשים ללא הרף דרכים להדביר אותם", ציין פרופ' מנדל.

מנהל התחנה לסחף במשרד החקלאות לשעבר שמואל ארבל פרש בפני הנוכחים תובנות שנובעות מ-25 שנות ניסיון בהתמודדות עם הקטנת נגר וסחף קרקע בנגב הצפוני. "את הסחיפה האדירה בקרקעות הנגב אפשר לראות בעין, גם ללא מדידות מדעיות. ליערות שקק"ל נטעה יש תרומה אדירה למניעת הסחף", שמואל ארבל.

כדוגמה ציין שבשטח מרעה בסמוך ליער יתיר נמדדו 22 אירועי זרימה ב-4 שנים, לעומת אירוע בודד עם ספיקה זניחה ביער עצמו. הספיקה בשטחי המרעה מגיעה עד פי 40 ביחס ליער בעת אירועי גשם חזקים.

חשיבות פעילות קציר מי הנגר שקק"ל מבצעת ניכרת במיוחד בתקופת בצורת כאשר אזורים שטופלו ע"י קק"ל נשאריםו ירוקים, בעוד ששטחים סמוכים מתייבשים לחלוטין ולא נשארת בהם צמחייה כלל. בעונות גשומות קציר מי הנגר והייעור מגנים מפני שיטפונות ושומרים על פני הקרקע ועל רכוש ואף מצילים חיי אדם.

"הממשק היערני ואיסוף מי הנגר מסייעים לנו בשמירת משאבי המים, בהקטנת ההשפעה של אירועי הבצורת על הצומח, בשימור הקרקע ובהקטנת נזקי השיטפונות. מבחינתי, זו הגישה הירוקה בתכנון ניקוז והגנה מפני שטפונות", סיכם ארבל.

דוגמה מהרצאתו של שמואל ארבל על הקטנת נגר וסחף קרקע בנגב הצפוני בכנס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
דוגמה שליוותה את הרצאת של שמואל ארבל בכנס. צילום: יואב דביר

מנהלת מחלקת התכנון במרחב דרום של קק"ל ענת גולד דיברה על ההגנה הסטטוטורית על מקרקעי הייעור. היא ציינה שבשנת 1995 התחולל מהפך, כאשר תכניתה מתאר הארצית ליער וייעור (תמ"א 22) קבעה שייעור יכול להיות ייעוד של קרקע. ההחלטה קיבעה את מעמדה של קק"ל כאחראית על הייעור במדינה וקבעה סוגים שונים של יערות.

"20 שנה לאחר מכן, הוכנו 240 תכניות מפורטות. ל-62% משטחי היער יש תכניות מאושרות, 31% נמצאים בתהליכי תכנון, ורק ב-7% טרם התחילו התהליכים", ציינה גולד.

בשנת 2008 התקבל שינוי משמעותי בתמ"א 22, המתיר גמישות בשינוי ייעוד היער בעת התכנון המפורט, וכן מאפשר בינוי ביער לטובת קליטת קהל ומתן שירות למבקרים.
לאחרונה עלתה הצעה לתכנית מתאר ארצית חדשה ליעד וייעור, שעלולה לגרום לצמצום שטחי היער ולביטול תכניות מפורטות שהוכנו. קק"ל מנהלת בימים אלה דיונים עם גורמי הממשלה במטרה להגיע לפתרון מוסכם.

"שטחי היער ממשיכים להתפתח, ואנחנו משתדלים להיות קשובים לציבור תוך שמירה על היער", הדגישה גולד.

מושב שני: חלוקת מלגות מחקר

פרופ' צביקה מנדל ישב בראש המושב השני, שהוקדש לטקס חלוקת מלגות רנה קרשון, המיועדות לתלמידי תואר שני ושלישי בתחום הייעור. עד היום חילקה הקרן 31 בסכום כולל של 340 אלף ₪.

מזכיר אגודת נאמני המחקר החקלאי ושוחריו במרכז הוולקני ד"ר שאול מנור ציין שהאגודה פועלת לקידום מחקרים חדשניים ולהענקת מלגות לסטודנטים ולחוקרים צעירים.

זוכי המלגות מקרן רנה קרשון 2015.  צילום: ישראל מלובני
זוכי המלגות מקרן רנה קרשון 2015.  צילום: ישראל מלובני

פרופ' מנדל סיפר על ד"ר רנה קרשון, מראשוני היערנים בישראל שנפטר בשנת 1999. ד"ר קרשון תרם רבות להכרת היער בישראל ונודע באהדתו לנגב ובתמיכתו בייעור אזורים צחיחים.

השנה הוענקו המלגות לשתי חוקרות שהציגו בקצרה את מחקריהן: נדין סנטנה-מגל הרצתה על פיתוח בר-קוד מולקולרי לזיהוי דרגות טרום בוגר של חרקים נוברי שלד העץ.

"אנחנו מנסים לפתח שיטות מהירות ופשוטות לזיהוי המזיקים, כדי לאפשר טיפול יעיל יותר בעצים הפגועים. כשנדע באיזה מין של מזיק מדובר, נוכל לבחור את הטיפול המתאים", אמרה מגל.

הזוכה הנוספת במלגה ד"ר מלי דורי בכש הציגה את מחקרה על אפיון ופתוגנזה של מיני הפטריות המלוות את חיפושיות הקליפה העיקריים של האורן בישראל. דוגמאות של חיפושיות נאספו בשישה יערות ברחבי הארץ ונבחנו לבדיקת שונות גנטית ומאפיינים מורפולוגיים. "מידע זה יכול להשפיע על גיבוש תכניות ממשק ונטיעה, במטרה לצמצם את פגיעת המזיקים ביער", הסבירה החוקרת.

מושב שלישי: מים, אקלים וניטור

המושב השלישי נערך בראשות ד"ר ז'וזה גרינצוויג. מנהל אגף מפעלי פיתוח בקק"ל יוסי שרייבר הרצה בנושא מאגרי מים לרווחת המגזר החקלאי. לדבריו, "קק"ל מובילה מפעל מים אדיר, התורם לחקלאות ולמשק המים במדינה. הקמנו 230 מאגרים, המספקים 170 מיליון קוב מים מושבים לכחצי מיליון דונם של שטחים חקלאיים".

שרייבר הציג מגוון תמונות של מאגרי מים שקק"ל הקימה מצפון הארץ ועד לדרומה, וסיים את דבריו בציטט משפט שהוא שומע שוב ושוב מחקלאים רבים ברחבי הארץ: "אם קק"ל היתה כאן, גם אנחנו לא היינו כאן".

מנהל מרחב מרכז בקק"ל ד"ר חיים מסינג תיאר גישה חדשה שקק"ל מובילה בישראל – פיתוח ערים רגישות למים, והסביר כי "המטרה היא לאסוף את מי הנגר שזורמים ברחוב ומזהמים את הנחלים והים, לטפל בהם ולנצל אותם".

הביופילטר בבת ים.  צילום: יואב דביר
הביופילטר בבת ים.  צילום: יואב דביר

יחד עם ידידיה באוסטרליה ובמקסיקו, הקימה קק"ל שלושה ביופילטרים: בכפר סבא, ברמלה ובבת ים. באמצעות מתקנים אלה מי הנגר נאספים, מטופלים בעזרת צמחים ייחודיים ומוחדרים למי התהום. המתקנים גם מעשירים את הערים בפינות חמד ירוקות ויפות.

ד"ר מיכאל ספרינצין מאגף הייעור בקק"ל דיבר על שימוש באמצעי חישה מרחוק לניטור ומעקב אחר הדינמיקה של יערות בישראל. "החישה מרחוק מסייעת לניטור מגוון מערכות סביבתיות. מטרתנו לבחור את הכלי המתאים ולענות לשאלות המחקר. בעבודה עם צמחייה עלינו לדעת אלו צמחים מתקיימים בשטח, מה מימדיהם ומאפייניהם ואנחנו מנסים לעקוב אחר השינוי וההתפתחות. השאיפה שלנו להרחיב את ניטור מדדי הצומח לרמה כלל ארצית", הסביר.

כלי הניטור שנעשה בהם שימוש למיפוי השטח כוללים צילומי אוויר ממטוסים ומרחפנים, פענוח הדמיות לוויין, בניית מודלים תלת ממדיים, חיישנים מוטסים למדידת הטמפרטורה וכלים טכנולוגיים נוספים.

במקביל למעקב אחר התפתחות הצמחייה ביערות, קק"ל מתקדמת לתחום חדש של מיפוי שריפות באמצעות חישה מרחוק.

דוגמה מהרצאתו של מיכאל ספרינצין על שימוש באמצעי חישה מרחוק ביערות בכנס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
דוגמה מהרצאתו של מיכאל ספרינצין בפני משתתפי הכנס.  צילום: יואב דביר

יערן קק"ל במרחב צפון אבירם צוק ויהל פורת מאגף הייעור בקק"ל דיברו על הטיפול שנזקי השלגים גורמים ליער ביריה. כ-12,000 דונם יער נפגעו ברמות שונות בסופת השלג בחורף 2013. עצים רבים קרסו או נשברו וצמרות נפגעו ללא תקנה.

צוק סיפר שבבדיקת סוגי העצים עלה הנפגע העיקרי היה אורן ירושלים היה הנפגע העיקרי ואחריו אורן ברוטיה, ואילו ארזים כמעט לא נפגעו כלל. "היער משתקם וחוזר לעצמו, אבל עדיין ניתן לראות חלקות של אורן ירושלים דלילות יותר מבעבר", אמר.

פורת הוסיף כי "אנחנו יודעים שאירועים בסדר גודל כזה מתרחשים בערך כל 20 שנה, ומטרתנו לבנות מסד נתונים, שיוכל לשמש אותנו באירוע הקיצוני הבא. הוקמו חלקות ניטור וביקורת, לבדיקת השתקמות היער על פי סוגי העצים, הקרקע והטיפולים השונים שבוצעו. יהיה מעניין לחזור לחלקות האלו בעוד מספר שנים ולראות כיצד הן מתפתחות".

דוגמה מהרצאתם של אבירם צוק ויהל פורת על נזקי השלגים ביער ביריה בנכס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
דוגמה מהרצאתם של אבירם צוק ויהל פורת.  צילום: יואב דביר

פרופ' יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית הציג כיוונים חדשים במחקר השבחת עצי יער על רקע אתגרי הייעור בישראל. שיטות ההשבחה כוללות איסוף זרעים מעצים מצטיינים, סלקציה של עצים מצטיינים לריבוי וגטטיבי או להקמת מטעי אם, הכלאות מבוקרות והנדסה גנטית. "מדובר בשיטות ותיקות, אבל האמצעים שאנחנו משתמשים בהם התקדמו מאוד בשנים האחרונות", ציין פרופ' ריוב.

מושב רביעי: עולם הטבע

יו"ר המושב הרביעי היה מנהל מרחב דרום בקק"ל עמי אוליאל, שאמר כי "אנחנו לומדים מאנשי המדע כיצד להשתפר ולהמשיך לתרום לסביבה לטובת האדם והטבע".

הצפר הראשי של קק"ל ירון צ'רקה הציג את תכנית הפעולה בתחום הצפרות. "שואלים אותי מה הקשר בין קק"ל לציפורים, והתשובה היא שציפורים הן חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית ומהמגוון הביולוגי ביער. קק"ל שותפה בטיפוח בתי הגידול של הציפורים, ביערות, בגדות הנחלים, בפארקים ובמאגרי מים", אמר.

צ'רקה דיווח כי קק"ל משקיעה זה שנים משאבים לא מבוטלים במיזמי צפרות רבים, בראשם אגמון החולה בצפון ופארק הצפרות באילת. התכנית היא להקים פארקי צפרות רבים ברחבי הארץ, ביניהם באגם ברוך, בקיבוץ מעגן מיכאל, בעמק המעיינות, בנחל אלכסנדר, בפארק נחל באר שבע, בפארק ירוחם ובאתרים נוספים. מרכז צפרות חדש נמצא בהקמה בפארק ראש ציפור על גדות הירקון, בתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה. מצפור ויקר הוקם בסמוך למאגר משמר השרון, בתמיכת ידידי קק"ל בקנדה, ומאפשר תצפית מרשימה על שקנאים ועופות מים אחרים.

שידור חי מקן חוואים בשפלת יהודה. צילום מסך מאתר קק''ל.
שידור חי מקן החוואים בשפלת יהודה. צילום מסך מאתר קק''ל.

לסיום הציג צ'רקה סרטון וידאו קצר של קן החוויאים המפורסם ביותר בישראל, הממוקם בשפלת יהודה ומוצג באתר קק"ל באינטרנט לאורך כל שעות היממה. בני משפחת החוואים – האם קרן, האב ישראל והגוזל אורן – הפכו בעקבות החשיפה לסלבריטאים של ממש.  לצפייה בשידור מקן החוואים  »

מנהל מחלקת קהילה ויער בקק"ל משה שלר דיבר על דפוסי שימוש ועל רצונותיהם וציפיותיהם של המבקרים ביערות קק"ל. בשנים האחרונות ערכה קק"ל סקרי שימוש בשבעה יערות מרכזיים ברחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום.

"ביקשנו לדעת מיהם המשתמשים ביערות, היכן הם נמצאים, כמה זמן הם שוהים ביער ומה הם עושים בו", ציין שלר. מתברר שעיקר השימוש ביערות הוא בימי שישי ושבת ובחגים. בין 10.00 ל-14.00 היער נמצא בתפוסה גבוהה, ומשך השהייה הממוצע בו הוא כשעתיים וחצי. חלק מהמחקרים נערכו בהצמדת מכשירי ג'י.פי.אס למבקרים, כך שניתן היה לקבל תמונה מדויקת היכן בדיוק היו.

מהסקרים עולה כי מרבית אורחי היער הם תושבי הסביבה הקרובה אליו. השימוש העיקרי הוא לפיקניקים ומפגשים חברתיים. ביערות הקהילתיים השימוש הבולט הוא הליכה ורכיבת אופניים.
המבקרים ביער ציינו שהם נהנים בעיקר מהטבע ומהצל. הם גילו שביעות רצון מהתשתיות ביער, אך הביעו רצון בתוספת תחנות מידע ושירותים.

"הידיעה היכן ומתי נמצאים המבקרים ביער מעניקה לנו כלי מצוין לריכוז מאמצי פיתוח, הסברה ותחזוקה דווקא במקומות ובזמנים האלה", ציין שלר.

מבקרים ביער ראש העין.  צילום: משה שלר
מבקרים ביער ראש העין.  צילום: משה שלר

החוקר במו"פ השומרון ועמק הירדן ד"ר אלישיב דרורי, שהוא ביולוג מולקולרי ויינן, הציג מחקר ייחודי שקק"ל שותפה בו לאיסוף זני גפן ייחודיים לארץ ישראל וזיהוי זנים ששימשו ליצור היין בעת העתיקה. "גידול הגפן לייצור יין דוכא מסיבות דתיות בעת שלטון האיסלאם בארץ ישראל ורבים מהזנים העתיקים נכחדו", ציין ד"ר דרורי.

החוקרים מאתרים גפנים ששרדו בטבע ועורכים אפיון מורפולוגי וגנטי לחרצני הפרי. במקביל הם אוספים זרעים שהשתמרו בגתות עתיקות ובאתרים ארכיאולוגיים, מאפיינים גם אותם בבדיקות מעבדה ומנסים להתאים בין הזנים העתיקים לגפני הבר.

האם יצליחו לייצר יין דומה לזה שדוד המלך שתה? גם אם החוקרים יתקשו להוכיח זאת בוודאות, כבר עתה הם הצליחו לאתר זנים מקומיים, שמתאימים מאוד לתעשיית היין. את היין ניתן יהיה לשווק עם סיפור שורשי ארץ ישראלי, ולא כתוצר המבוסס על זנים שיובאו מאירופה או מאמריקה.

פרופ' אלישע תל אור מהפקולטה לחקלאות הרצה על צמחי אגנים ירוקים כמרחיקי מרכיבים רעליים למערכת האנדוקרינית. ביסיפינול איי (BPA) זוהה כחומר שפוגע במערכת האנדוקרינית, פוגע בפוריות ומזיק במיוחד לתינוקות. זהו מרכיב שכיח בחומרי פלסטיק, כולל במוצרים לתינוקות, כגון בקבוקי שתייה.

דוגמה מהרצאתו של אלישע תל אור על צמחי אגנים ירוקים כמרחיקי מרכיבים רעליים בכנס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
דוגמה מהרצאתו של אלישע תל אור.  צילום: יואב דביר

אין כיום מערכות כימיות וביולוגיות להרחקת ביספינול איי. החוקרים גילו כי שני צמחים הגדלים באגן הירוק בהוד השרון – סמר חד ובמיוחד גומא הירקון – יכולים לסייע בפירוק החומר המזיק. האגן הוקם על ידי קק"ל בתמיכת ידידיה באוסטרליה, במטרה לסייע בטיהור מי הירקון. יתכן שהמחקר החדש ימצא לצמחים הללו שימוש נוסף.

"אנחנו מנסים ללמוד את תהליכי הפירוק של ביספינול איי ולבחון את תוצרי הפירוק. הממצאים הראשוניים מלמדים שקצב הפירוק מהיר והחומרים המתקבלים הרבה פחות רעילים. המערכת האנזימתית מעודדת את הצמחים לפרק מהר יותר את הרעלים מפעם לפעם", הסביר פרופ' תל אור.

חלוקת שי למשתתפי כנס מחקרי מפ''ק 2015.  צילום: יואב דביר
חלוקת שי למשתתפי הכנס.  צילום: יואב דביר

ד"ר דוד ברנד סיכם את יום העיון המרתק, הודה לכל השותפים והמשתתפים וקרא להם המשיך לקדם את המחקרים החשובים. משתתפי הכנס קיבלו בסיום שי מקק"ל – צמחי תבלין ממשתלת גילת.