יום עיון: הצגת מחקרי מפ"ק (מינהל פיתוח הקרקע) - מאי 2018

יום העיון התקיים ב-24 במאי 2018 כיום פתוח לעוסקים בנושאי ייעור, העשרת משאבי מים ואיכות סביבה ולכלל הציבור במכון וולקני, בנוכחות חוקרים וסטודנטים מהמכון וממוסדות אקדמיים נוספים, אישי ציבור, יערנים וצוותים מקצועיים מקק"ל.

על יום העיון

מ"מ מנהל מפ"ק בקק"ל ירון אוחיון פתח את יום העיון ואמר כי "קק"ל מטפחת 1,600,000 דונם של יער ושטחים פתוחים לרווחת תושבי ישראל. אנו גאים להיות אחת המדינות היחידות בעולם שהצליחה להגדיל את שטחי היערות שלה במהלך מאה השנים האחרונות. היום, בעקבות תנאי אקלים משתנים, אני ער לכך שניהול השטחים האלה דורש ידע ומומחיות שמתחדשים תדיר.

מנהל מפ"ק בקק"ל ירון אוחיון ביום עיון הצגת מחקרי מפ"ק 2018.  צילום: דניס צין
מ"מ מנהל מפ"ק בקק"ל ירון אוחיון בפתיחת יום העיון.  צילום: דניס צין

ההרצאות בכל המושבים זכו לקהל רב שהביע עניין בדברי החוקרים. רכזת הקהילה והיער של קק"ל באזור הנגב והערבה אורנית גינת, אמרה שהיא מתכוונת להעביר את הידע שקיבלה ביום העיון למבקרים ביערות באזור שהיא אחראית עליו. לדבריה, "יום העיון היה מעניין מאוד, ואני זקוקה לידע שהועבר במסגרתו לצורך עבודתי. המבקרים ביער יתיר מבקשים לחוות את האזור וגם לשמוע כיצד הוא התפתח. ימי עיון כאלה מעשירים את הידע שלי, ודרכי גם את הידע של הציבור".

ד"ר שבתאי כהן ממכון וולקני אמר שהמחקר שלו עוסק בעצים לשימוש חקלאי, כגון עצי פרדסים ומטעים, אבל הוא מצא עניין רב בהרצאותיהם של אנשי קק"ל. לדבריו, "אנו יודעים שדפוסי מזג האוויר משתנים ושעלינו לאתר ולנטוע עצי פרי שמסוגלים לעמוד במחזורים של חמש שנות בצורת. הזנים של עצי הבר ששמעתי עליהם היום, שמצליחים לשרוד ולשגשג בתנאי מדבר, משמשים לנו כמודל ומגדירים נושא למחקר נוסף".

החוקר בגמלאות פרופ' גבריאל שילר, העיר שאמנם יש מקום למחקר אקדמי ולניסויים אמפיריים, אבל לצדם חיוני למצוא ולקדם אנשים שיש להם כוח וראייה לעתיד, שידחפו הלאה את החדשנות. לדבריו, "בואו לא נשכח שיער יתיר לא היה קיים היום ללא חזונה של קק"ל וחזונו של איש קק"ל יוסף וייץ איש, שדחף את הרעיון לנטוע יער, כשמדענים הזהירו אותו שהפרויקט ייכשל".

הקהל ביום עיון הצגת מחקרי מפ"ק 2018.  צילום: דניס צין
הקהל ביום העיון. צילום: דניס צין

בסוף היום הביעו רכזי המחקר וקשרי החוץ בקק"ל אסף קרוואני ושירלי ניזרי שמחה על הצלחת ההרצאות והתגובות החמות. לדברי קרוואני, "האירוע תוכנן במשך שנה שלמה, אבל המאמצים שלנו לא מסתיימים היום. מלבד הוצאת מכרזים למחקרים חדשים, עלינו לוודא שהמחקר הנוכחי מוטמע בנוהלי העבודה היערנית הקבועה שמיושמת בשטח".

מושב ראשון: אתגרי ניהול יער בתנאי עקה ושינויי אקלים

את המושב הראשון של יום העיון, שעסק באתגרי ניהול יער בתנאי עקה ושינויי אקלים, פתח היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד, שאמר כי קק"ל נערכה למצוא דרכי התמודדות עם איומי האקלים על היערות. לדבריו, "האיום כמורכב שלושה חלקים, ובכולם יש לטפל. ראשית, אנו חווים תופעה של תנאי מזג אוויר קיצוניים ובצורת. שנית, בעקבות שינויי האקלים, אנו עדים להחמרה במחלות ובמזיקים שתוקפים את היערות, ושלישית, עונת היובש הארוכה מגבירה את הסיכון לשריפות".

לדברי ברנד, "קק"ל משקיעה מידי שנה כשבעה מיליון ₪ בחקר ניהול יערות. אנו בוחרים את נושאי המחקר בקפידה רבה ומוודאים שעבודת ניהול היערות תתבצע באופן מדעי ובר-יישום. העיסוק במדע כשלעצמו הוא תפקיד האוניברסיטאות; אנחנו זקוקים לכלים ממשיים כדי להתמודד עם בעיות ממשיות".

היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד ביום עיון הצגת מחקרי מפ"ק 2018.  צילום: דניס צין
היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד ביום העיון. צילום: דניס צין

במהלך המושב הראשון הציגו שישה חוקרים עבודות מחקר שביצעו לאחרונה בתמיכת קק"ל. פרופ' דן יקיר מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון וייצמן, הציג את יער יתיר כמקרה מבחן לייעור באזורים צחיחים בקנה מידה גלובלי. לדבריו, "על פי בקשת קק"ל, חקרנו את השפעת הייעור הצפוף על האקלים. זהו מידע מעשי ששימש את יערני קק"ל בהצלחה. ידע מישראל תורם גם לגופים היערניים ברחבי העולם, למשל, שיטות שפותחו לצורך פרויקט יער יתיר מיושמות כעת באוסטרליה.

אבל הדברים פועלים גם בכיוון ההפוך: יערני קק"ל עובדים באופן אמפירי ביותר בשטח. הם נוטעים, בודקים, משנים וממשיכים. אם הניסויים שלהם מצליחים, הם פונים אלינו כדי שנכמת את ההצלחה באופן אקדמי ומדעי יותר. תהליך זה מפיק ידע חדש שהתחיל ברמת יערנות מעשית מאוד".

הפיזיולוג המולקולרי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ד"ר מנחם מושליון, דיבר על אמות מידה פיזיולוגיות למיון מקורות לזרעי אורן בירושלים, על פי תגובתם ליובש.
פרופ' יוסי ריוב מאותה פקולטה סיפר על ממצאיו במחקר על זנים עמידים לבצורת, כאחד הפתרונות להשפעות האקלים המשתנה, תוך דגש על בחירה, גנטיקה, עמידות לבצורת וקצב התרבות של הזנים שנבחרו.

ד"ר רקפת דוד-שוורץ ממכון וולקני תיארה מחקר על פרמטרים פיזיולוגיים בעצי פרי ויער שגורמים להם לפרוח בתנאי בצורת. היא התרכזה באפיון גנרי של זני ארז, שניטעו בצפון הארץ וזיהוי זנים בעלי פוטנציאל לצמיחה מהירה.

ההידרולוג שמואל ארבל דיבר על חשיבות קציר מי הנגר באזורי יער וד"ר מיכאל ספרינצין מקק"ל הציג פיתוח שלו למערכת מידע גיאוגרפי למיפוי המשמשת את העובדים ביערות. הוא תיאר היבטים שונים של גישה למידע ואיסופו על ידי היערנים, והראה כיצד ניתן להשתמש במערכת גם באמצעות הטלפון החכם.

מושב שני: חלוקת מלגות מחקר

המושב השני של יום העיון הוקדש לחלוקת מלגות לחוקרים צעירים מטעם קרן רנה קרשון, בחסות קק"ל.

רנה קרשון היה חוקר בכיר במשרד החקלאות, שתרם רבות למחקר הבוטני ביער אילנות. לאחר מותו ייסדה משפחתו את קרן רנה קרשון לזכרו. השנה העניקו פרופסור צביקה מנדל וד"ר שאול מנור את המלגות ע"ש רנה קרשון לחמישה חוקרים שכל אחד מהם הסביר בטקס בקצרה על עבודתו.

הענקת מלגות מקרן רנה קרשן לחוקרי צעירים ביום עיום הצגת מחקרי מפ"ק 2018.  צילום: דניס צין
הענקת המלגות לחוקרים הצעירים
. צילום: לידר

הזוכים במלגות הם נגה אבטליון, אורי מאירוביץ', ד"ר גולן מילר, נועה כהן ונעמי הומינר.

מושב שלישי: אקולוגיה וערכי טבע ביערות ובשטחים הפתוחים

נושא המושב האחרון ביום העיון היה אקולוגיה וערכי טבע ביערות ובשטחים הפתוחים.  האקולוג ואדריכל הנוף באגף הייעור בקק"ל ד"ר יהל פורת דיבר על האתגרים בהכנת תוכניות-אב באזור של אי-ודאות אקלימית.

המדען הראשי של הגן הבוטני בירושלים ד"ר אורי פרגמן תיאר מחקר שערך בנושא טיפוח גיאופיטים ביער בתקופות מצוקה. גיאופיטים הם צמחים עם איבר אחסון תת-קרקעי כמו פקעת, בצל, או קנה שורש.

ד"ר אלי צעדי ממכון וולקני הציג בדיקה של השירות האקולוגי, שלפיו חורשות קק"ל שממוקמות על גבול שטחים חקלאיים מסייעות בצמצום התפשטות מזהמים ומזיקים.

ד"ר יעל מנדליק וד"ר יהל פורת ביום עיום הצגת מחקרי מפ"ק 2018.  צילום: דניס צין
ד"ר יעל מנדליק וד"ר יהל פורת מציגים את מחקרם ביום העיון. צילום: דניס צין

ד"ר יעל מנדליק מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית עוסקת באקולוגיה ובשימור הסביבה. במסגרת מחקרה המתמקד ביחסי גומלין בין מגוון ביולוגי, בתפקוד המערכת האקולוגית ובשינויים בשימושי הקרקע בדקה את השפעות מורכבות היער על גיוון שירותי האבקה לצמחי היער.

אחרון המרצים היה יותם זית שתיאר את הקשר בין תפוצתו של עץ השיזף לבין האקו-פיזיולוגיה שלו באקלים משתנה. לדבריו, "הבנת האפיונים של זן זה, התבררה כמכריעה במאבק שלנו במדבור, היות שחוסנו של העץ מקנה לו גמישות והתאמה לטמפרטורות גבוהות ולצחיחות".