אגף הייעור והיערן הראשי של קק"ל

על אגף הייעור

פעילות אגף הייעור בקק"ל כוללת התוויית מדיניות, מתן הנחיות מקצועיות, אספקה של כלים ואמצעים מתקדמים בעבודה וריכוז מידע בכל אחד מהתחומים הבאים:
היערכות לשינויי אקלים, ממשק יערני, אקולוגיה ושמירת המגוון הביולוגי, לחימה במדבור, שימור קרקע, תכנון ופיתוח יערני, מחקר יערני ואקולוגי, תקציב פעולות מינהלת פיתוח הקרקע (מפ"ק) והמרחבים השונים בקק"ל בכל הנוגע לייעור, השתלמויות מקצועיות בתחום הייעור והאקולוגיה, הטמעת תורת ניהול היער בישראל, ניהול מרכז הזרעים הארצי, השבחת עצי יער, מערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג) במפ"ק ברמה ארצית, תשתיות מיפוי, סקרים וניטור, חישה מרחוק, בריאות והגנת היער ממזיקים ומחלות, מטעים ובוסתנים, רעייה, הגנת היער משריפות.

אגף הייעור מספק תשתית מקצועית זו, שהינה חיונית והכרחית לצורך עבודה מקצועית, מתקדמת, יעילה ומתואמת במרחבים ובאזורים שניהול קק"ל. בלעדיה, לא ניתן לנהל את משאבי הטבע עליה מופקדת קק"ל בישראל.

אגף הייעור כולל שתי מחלקות ושלושה רכזים ארציים.

מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי אחראית על:

 

מחלקת ניהול יער, ממ"ג ומידע אחראית על:

  • מדור ממשק יערני
  • יחידת הממ"ג  (מערכת מידע גיאוגרפי) הארצית

    רכזים ארציים:
  • אקולוג ארצי
  •  ממונה הגנת היערות מאש ברגיעה ובחירום
  •  רכז מחקרים, כנסים וקשרי חוץ

פעילות ופרויקטים

להלן פירוט תחומי הפעילות והפרויקטים שבאחריות אגף הייעור:

ריכוז כל נושאי המחקר והפיתוח המדעי בתחום הייעור, מרעה, אקולוגיה, לחימה במדבור, ניטור ארוך טווח והיערכות לשינויי אקלים. קשרי מחקר הדוקים עם מדענים בכירים באקדמיה, ברשויות מחקר ובמשרדי הממשלה. תוצאות מחקרים יישומיים אלו מוטמעים ע"י אנשי האגף במחלקות המקצועיות ובאזורים השונים במרחבי קק"ל.

ביצוע בקרה, הנחיה ותמיכה מקצועית שוטפת לפעילות המרחבים והאזורים.

מנהל אגף הייעור הוא פקיד היערות הארצי בהסמכת שר החקלאות, ואגף הייעור משרת כגורם המוסמך לקיום הוראות החוק באמצעות מנהלי האזורים המוסמכים כפקידי יערות מטעם משרד החקלאות.

 אגף הייעור אחראי על הקשר של מפ"ק עם גורמים בינלאומיים וביניהם רשויות ייעור במדינות רבות בעולם וארגוני ייעור עולמיים (FAO, Silva Mediterranea, UNCCD, USDA ועוד). אגף הייעור יוזם ומקדם שיתופי פעולה, החלפת מידע ופרויקטים בינלאומיים עם ארגוני ייעור בחו"ל ומוסדות מחקר בארץ ובעולם. אגף הייעור תורם למעמד וליוקרה של קק"ל בארץ ובעולם כגוף ירוק מוביל בתחום ניהול השטחים הפתוחים, לחימה במדבור, שימור קרקע, ייעור באזורים צחיחים, אגרופורסטרי ועוד.

 ייצוג קק"ל בוועדות הכנסת השונות הדנות בתחומי הפעילות של מפ"ק.

ייצוג קק"ל וקידום שיתופי פעולה בוועדות בין משרדיות של ממשלת ישראל.

 כתיבה, קידום, פרסום והטמעה של תורת ניהול היער החדשה.

 הכנת תכניות אב לממשק יערני בהתאם לתורת ניהול היער החדשה; ניהול ממשק יערני בהתאם לייעוד השטח.

 טיפוח ערכי טבע ושמירה על המגוון הביולוגי ביערות קק"ל; פיתוח תחום האקולוגיה כחלק מהתכנון והממשק היערני.

 התאמת הממשק היערני וכלי הממשק לניהול בר קיימא תוך היערכות לשינויי האקלים.

שינוי שיטת הסקרים ופיתוח מערכת סקרים חדשה והקמת מערכת ניטור ארוכת טווח.

ריכוז תחום הממ"ג במפ"ק; ניהול ועדכון כל שכבות הממ"ג לכלל משתמשי קק"ל; קביעת סטנדרטים אחידים למשתמשי הקצה; ארגון ימי הדרכה והטמעה בנושאי הממ"ג.

ניהול מרכז זרעים ארצי שאחראי על אספקת חומר ריבוי לכלל משתלות קק"ל.

ניהול כ-200 חלקות אקלום והשבחה בכל רחבי הארץ וקידום פרויקטים להשבחת עצי היער בישראל.

ניהול הדברה משולב ברמה ארצית למזיקים ומחלות של עצי יער.

קביעת מדיניות וממשק רעייה מיטבי ליערות קק"ל.

• הפצת הנחיות מקצועיות לניהול בר קיימא של המטעים והבוסתנים שבאחריות קק"ל.

קידום והטמעה של תורת לחימה בשריפות יער וחורש; הדרכות שוטפות לאזורים בכל הקשור לנהלי כוננות ולחימה באש.

היערן הראשי

היערן הראשי וראש אגף הייעור בקק"ל גלעד אוסטרובסקי

היערן הראשי של קק"ל הוא ד"ר גלעד אוסטרובסקי, המשמש גם בתפקיד ראש אגף הייעור - גוף מקצועי מוביל המקדם ומטמיע את הידע היערני והאקולוגי בקק"ל בכלל ובמערך הייעור שלה בפרט.

האגף מוביל את מערך ניהול היער בקק"ל להיות שותף מרכזי בניהול השטחים הפתוחים בישראל, בשימורם ובטיפוחם מתוך הכרה בחשיבות היער לשמירת המגוון הביולוגי ולאספקת שירותי המערכת האקולוגית.

לדברי היערן הראשי ד"ר גלעד אוסטרובסקי, "אני רואה חשיבות רבה ביצירת שיתוף פעולה פנים ארגוני וחוץ ארגוני על מנת להשיג את מטרות האגף.

נשאף ליצירת יחסי עבודה מקצועיים ופוריים בתוך קק"ל פנימה ועם משרדי הממשלה, רשות הטבע והגנים וארגוני סביבה".


מאמר מאת היערן הראשי

לכבוד ט"ו בשבט תשפ"א

ט"ו בשבט הגיע ואיתו גשמי החורף ולובן פריחתם של עצי השקד, וכמו בכל שנה שואלים כולם כמה עצים ניטעו בשנה החולפת. ובעלי עניין מרחיבים ושואלים אילו מינים ניטעו והיכן ניטעו ומהם מועדי הנטיעה. ואמנם, הנטיעה היא יצירה של ממש, היא טומנת בחובה רגש חזק וטוב, הנטיעה תמיד מלווה במבט קדימה לעתיד, עם תקווה וציפייה. בנטיעה גלומה מחויבות ארוכת טווח לטיפול וטיפוח. הנטיעה מבטאת הכרה בתהליכים מתמשכים ועמוקים והיא מעניקה לנו את הפליאה מהטבע ומיופי הצמיחה.

אולם, הנטיעה, על כל חיוניותה ויופייה, איננה עבודתו היחידה של היערן, גם לא העיקרית. אנחנו, היערנים של ישראל, שוקדים כל השנה על הטיפול ביער הקיים ועל טיפוחו ומתמודדים עם שלל אתגרים שמזמן לנו הטבע, האדם ושינויי האקלים.

בימי המדינה שבדרך ובעשורים הראשונים לקיומה, התבצעו נטיעות בהיקפים מעוררי השתאות שיצרו את מפעל הייעור שאנו מכירים כיום. בשני העשורים האחרונים עיקר הפעילות היערנית מתמקדת בטיפול ביער הקיים ובחידוש יערות שהגיעו לפרקם. תורת ניהול היער שמה דגש חזק על היער כמערכת אקולוגית, מדגישה את העיקרון של התערבות מזערית ונותנת עדיפות לתהליכים טבעיים. היא מבקשת מאיתנו לפעול ביער מתוך מבט רחב ורב מימדי. תורת ניהול היער מעלה על נס את היער הרב מיני והרב גילאי ומעניקה מקום מרכזי למגוון ביולוגי כמקור לחוסן ועמידות של היער מפני פגעי מזג אויר, מזיקים ושריפות.

כמושכל ראשון, עלינו להגדיר יעוד יערני לכל תא שטח ומהי תצורת הצומח הרצויה אליה אנחנו מכוונים את היער. התהליך התכנוני הזה נעשה בתכניות יער וממשק ארוך טווח וזו משימה מרכזית שלנו בחמש השנים הקרובות. חלק חשוב בתהליך זה הוא מערך של סקרים יערניים ואקולוגיים המהווים תשתית ידע חיונית לקבלת החלטות ממשקיות. בסקרים אלה אנו מגלים עושר אקולוגי גנוז שלא הכרנו כמותו קודם והוא מפתיע רבים וטובים בקהילת הטבע והסביבה בישראל. שפע של מינים מוגנים, מינים אנדמיים בסכנת הכחדה ומינים נדירים מלוא החופן. ערכי הטבע שגילינו מכוונים את צעדנו ביער ואנו מקפידים לא לפגוע בהם ולבצע ממשק יערני שיתמוך בהמשך שגשוגם ביער ובסביבתו.

וכך גם בנטיעות. בבואנו לטעת יער חדש או לחדש יער קיים (יערות רבים זקוקים לחידוש עקב התנוונות, יובש, ופגעים אחרים וזהו אתגר מרכזי שעומד לפתחנו בעת הזו), אנו מתחילים בהסתכלות רחבה ושיטתית על השטח בשלוש רמות: ברמה הארצית – שימור ושיקום יחידות אקולוגיות בחסר מבחינת ייצוגן בשטחים מוגנים; ברמה האזורית – שימור ושיקום תצורות צומח בחסר אזורי; וברמה המקומית – שימור ושיקום מינים ובתי גידול נדירים. לאחר מכן, בהתאם לייעוד השטח, נגדיר את מטרת הנטיעה, מבין שתים עשרה מטרות שהוגדרו. לבסוף, כאשר נשב לשולחן התכנון, תתבסס תכנית הנטיעה על הניתוח המקדים ועל ההחלטות שנבעו ממנו. כל התורה היפה הזו תפורסם בקרוב במסמך שכותרתו: "חידוש והקמת יער".

התהליך התכנוני שתיארתי עשוי להיות תובעני ומייגע, אך המאמץ משתלם ומתגמל. בבואנו לטעת אנחנו מרגישים שהטבע חוגג עמנו, שאנחנו חלק מהסביבה במלוא מובן המילה ושבמעשה הנטיעה השארנו חותם בר קיימא, כזה שמעניק ערך נוסף המשתלב עם ערכים חשובים נוספים.

ט"ו בשבט הוא יום חגם של האילנות ועלינו מוטל לטפל ביער בתבונה וביעילות, לחדש יערות ולנטוע ולא פחות חשוב מכך לשמור על היערות כחלק מרכזי במארג השטחים הפתוחים בישראל.


בברכת ט"ו בשבט שמח,
ד"ר גלעד אוסטרובסקי
היערן הראשי של קק"ל