כיצד מקימים יער קהילתי?

בכל יער קהילתי פועל צוות שבו חברים אנשי קק”ל - מנהלי היער, נציגי הרשות המקומית ותושבי הקהילה המקומית. ראש הרשות המקומית ממנה רשמית צוות מטעמו ואילו נציגי התושבים הם מתנדבים.

צוות היער

צוות היער הקהילתי נפגש מספר פעמים בשנה כדי לדון ולקדם את כלל נושאי היער והקהילה. פעם בשנה מתכנסת ועדת ההיגוי של היער, בהנהגת ראש הרשות, לסיכום שנתי ולקביעת קווים מנחים להמשך. הצוות עוסק במגוון רחב של תחומים, ביניהם:
  •  קביעת חזון היער והכנת תכנית אב. 
  •  קידום מעמד סטטוטורי של היער.
  • קביעת תכנית לטיפוח פיסי של היער והסדרתו לפעילות פנאי ונופש.
  • תחזוקה שוטפת, כולל ניקיון ואימוץ אתרים.
  • יצירת תכנית אירועים ופעילות שנתית בהתאמה לעונות השנה.
  • העברת מידע שוטף לציבור באמצעות העיתונות המקומית ואתרי אינטרנט קהילתיים.
  • טיפול בפניות הציבור בתחום היער.
  • הקמת צוות מתנדבים של “נאמני יער” מקרב תושבי הקהילה.
  • עריכת סקרים בקרב הקהילה.

גיבוש חזון היער

לקבוצות שונות של אנשים בקהילה ולנציגי הרשות המקומית יש צרכים, מטרות ואינטרסים שונים באשר ליעד הקהילתי ולכן השתתפותם כה חשובה בקביעת עתידו של היער. קביעת חזון היער הוא תהליך דמוקרטי, שבו נוטלים חלק כל השותפים ("בעלי העניין") שיש להם עניין בקידומו של היער. כל גורם מציג את צרכיו ושאיפותיו ולבסוף מגבשים חזון משותף ויעדים באשר לאופיו ולעתידו של היער.
 

מרבד סביונים ביער פסגת זאת על רקע השכונה. צילום: ארכיון הצילומים של קק
מרבד סביונים ביער פסגת זאת על רקע השכונה. צילום: ארכיון צילומי קק"ל

תכנון משותף

השלב הבא הוא תכנון רעיוני של היער הקהילתי, דהיינו, תכנית אב, הנגזרת מהחזון ומהגדרת היעדים של היער. תכנית האב כוללת את ההיבטים הפיסיים של טיפוח היער כגון התוויית שבילי הליכה ואופניים ובד בבד קביעת אופי הפעילות הקהילתית שתתבצע ביער.

לאחר הכנת התכנית מגיע שלב החשיפה לכלל הקהילה. מלבד הפרסום באינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים, מציגים את התכניות במסגרת אירועים קהילתיים ביער. גישה בלתי אמצעית זו מעניקה לרבים תחושה של עשייה ושל הישגים.

יערות קהילתיים


יער פסגת זאב-נוה יעקב
קרן קימת לישראל, המינהל הקהילתי של שכונות פסגת זאב ונוה יעקב בירושלים ותושבים פעילים, חברו יחדיו בשנת 2006 לפעול לטיפוחו ולשמירתו של היער הסמוך לשכונות כשטח פתוח לטיילות ולנופש. הפעולה הראשונה של הצוות הייתה ניסוח חזון משותף ליער. תושבי השכונות הוזמנו באמצעות העיתונות המקומית לקחת חלק בסדנה לגיבוש חזון ויעדים ליער.

הסדנה כללה מפגשים שעסקו בהבנת חשיבותו של היער כ”ריאה ירוקה”, בהנחלת השאיפה להגנה על היער מפני לחצי פיתוח ובינוי, בהיכרות עם היער ואוצרותיו, ובעשייה הקהילתית-החינוכית שמתפתחת בו.

במהלך הסדנה נערכה פעילות של “דמיון מודרך”, שבמהלכה התבקשו המשתתפים לדמיין טיול במרחבי הזיכרון הפרטי שלהם ולבטא זאת בציור.  פירות הדמיון והציור גובשו לרעיונות כתובים.

המשתתפים נחלקו לצוותים ודנו בהיבטים השונים של הנושא. מפגש נוסף נפתח בסיור ביער. לעת ערב ישבו המשתתפים בחניון שביער ודנו בחזון וביעדים שהם מבקשים להשיג ביער. בסוף התהליך נוסחה במשותף הצעה לחזון היער הקהילתי של שכונות פסגת זאב-נוה יעקב, שקבע את הכללים האלה:

היער נועד למען הקהילה. היער יהיה פתוח ונגיש לכל, ישמש מקום מפגש למגוון פעילויות וחוויות.
  • היער יטופח כמרחב לנופש ולטיילות, התורם לשיפור איכות הסביבה העירונית. היער יהווה מקום מפגש בחיק הטבע לקירוב הלבבות בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
  • ניהול היער יהיה על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא. יש לשמור על איזון בין פיתוח היער ושימורו, על ערכי הטבע והמורשת שבו.
  • הקהילה תגלה מעורבות בטיפוח היער וניקיונו, ובשמירה עליו ועל משאביו הטבעיים.
  • היער ישמש מקור להנחלת ערכי הטבע והסביבה בקרב הקהילה.


יער כוכב יאיר - צור יגאל
מתנדבים במסגרת ועדה ציבורית לשימור נוף, טבע ומורשת בנויה, קידמו תהליך ציבורי והכינו תכנית אב לעיצוב דמותו של היער העוטף את הישוב ולשימורו כ”ריאה ירוקה” וכאזור לטיולים ונופש. התכנית הוצגה לתושבים בערבי שימוע ובאתר האינטרנט. הרשות המקומית, קק”ל והתושבים פועלים לטיפוח היער בהתאם לתכנית שנקבעה.

יער מגדל העמק
עובדי קהילה מעיריית מגדל העמק עברו מדלת לדלת והזמינו את תושבי השכונות רסקו ונוף העמק לקיים תהליך שיתוף הציבור בתכנון ובהגדרת חזון יער בלפור כיער קהילתי. המשתתפים שלקחו חלק בתהליך דנו, בין היתר, בשאלה: “כיצד הייתם רוצים לשלב את היער בחייכם?” כל משתתף כתב את רעיונותיו וחזונו האישי.

סעיפי שימור ושיקום היער קיבלו את הניקוד הגבוה ביותר. בהמשך ההליך נערך סיור ביער והתקיים דיון במגבלות הפיתוח הפיסי ובשאיפות של בעלי עניין שונים. אחר כך הציגו נציגי העירייה את התכניות הסטטוטוריות הקשורות ביער והמשתתפים חולקו לשלוש קבוצות שעסקו בתכנון פיסי, קהילתי וחינוכי.

הקבוצות בנו תכניות לטיפוח ולמיתוג של היער כ”ארץ מיטיבי לכת”, בנו תכנית אירועים, שיווק ופרסום של היער ותכנית לשילוב מערכת החינוך העירונית בפעילות ביער.  הפעילים הציגו את התכניות בערב חגיגי שבו נכחו ראש העיר ותושבים.

יער עזריקם
תושבי המועצה האזורית באר טוביה והמכללה האקדמית אחווה חברו לקק”ל בטיפוח יער עזריקם כיער קהילתי. התושבים מתכנסים באופן תדיר ודנים בחזון היער ובדרכים לשיקומו. ביער פועלות מספר קבוצות עבודה העוסקות בתכנון שבילים לרוכבי אופניים, שבילי הליכה בריאותיים ופעילות אמנותית ביער המתמקדת בפיסול סביבתי.

יער כפר קאסם
עיריית כפר קסם, המשרד להגנת הסביבה, איגוד ערים משולש דרומי, קק”ל, תושבים, בעלי עסקים בעיר ומורי בתי ספר קידמו תוכנית לשיקום וטיפוח חורשות סביב לעיר. הם הקדישו מחשבה רבה להתאמת היער לצרכי הקהילה המקומית. שילוב בעלי עסקים ואנשי חינוך גם יחד, מהווה דגם מוצלח שיועתק לישובים נוספים.

כתיבה: משה שלר