תורת ניהול היער

אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ מתוך הכרה בכך שקיומו של האדם ורווחתו תלויים במגוון הביולוגי ובשירותים שהמערכות האקולוגיות (היער) מספקות לו היא מטרת העל של ניהול היערות בישראל.
שירותי המערכת שהיער נועד לספק (המטרות) הם:

1. שירותי נופש ובילוי בחיק הטבע.
2. שימור ושחזור נופי מורשת.
3. שירותי תמיכה וויסות (ייצור ראשוני, קיבוע פחמן).
4. תמיכה במגוון הביולוגי הייחודי לישראל.
5. תועלות כלכליות לקהילה (מרעה, עץ, תיירות).
6. שימור קרקע ומים (מניעת סחף קרקע, חידור מים).
7. עיצוב וגיוון הנוף.
8. שמירה על שטחים פתוחים.
9. הגנה על עצי ארץ ישראל והשבתם לטבע.
10. שיקום אקולוגי של בתי גידול פגועים.
11. אזורי חיץ לרעש, זיהום ומפגעים נופיים.
12. הגדלת הזיקה של הציבור לטבע וליער וחינוך לשמירה עליהם.

בחרנו להציג את עיקרי החידושים שמביאה איתה תורת ניהול היער בישראל על בסיס ארבע מגמות המשקפות באופן תמציתי את מהות השינוי התפיסתי:

מטיפולים המגיבים למצב היער לניהול שטח החותר למימוש מטרות מוגדרות.

ניהול מוכוון מצב – גישת ניהול היער התמקדה בעיקר במצב העצים והטיפולים היערניים התבצעו באופן כמעט בלעדי על פי מדדים משקפי מצב, קרי צפיפות העצים, גיל העצים, גודל העצים ומצב בריאותם. כתוצאה מכך שטחי יער שונים הנבדלים במיקומם הגיאוגרפי, בתפקידים שהם ממלאים ובמאפיינים נוספים כגון נגישות והקשר סביבתי, זכו למשטר טיפולים אחיד וללא סדר עדיפות ברור.

ניהול מוכוון מטרה – התובנה הגוברת באשר לחשיבותם של מטרות ויעדים לצורך ניהול יער בצורה אפקטיבית, הובילה להתגבשות תפיסת ניהול חדשה. שטחי יער מסווגים על פי "ייעודי שטח" שונים (נופש, שמירה על ערכי טבע, אזורי חיץ לאש, תמיכה במגוון ביולוגי ועוד), מבנה היער הרצוי, תדירות ואופי הטיפולים ביער וכן סדר העדיפות לטיפול – נקבעים בראש ובראשונה על פי ייעוד השטח תוך התייחסות למצב היער ולמשתנים נוספים כגון "רמת נגישות" ומגבלות ביצוע.

על פי גישה זו שטחים שמצבם דומה בהווה עשויים לעמוד תחת תוכניות ממשק (טיפול) שונות בתכלית אשר יובילו אותם למבנים ותפקודים שונים על פי ייעוד השטח. הרצון להפיק משטחי היער מגוון רחב של תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיב בהדרגה את טווח ההתעניינות של מנהלי היער מרמות העץ הבודד ואוכלוסיית העצים לרמת המערכת האקולוגית השלמה.

מנטייה לרמת התערבות גבוהה ושליטה מרבית במבנה היער לגישה של מינימום התערבות והישענות על תהליכים טבעיים.

שליטה מרבית – התמקדות הממשק היערני באופטימיזציה של יצרנות העצים הובילה להגדרה מדויקת של "מבנה היער" רצוי קרי הרכב המינים, הצפיפות וגודל העצים בכל שלב ושלב בהתפתחותם. על מנת להיצמד לנתיב ההתפתחות הרצוי של היער ולשלוט בו ("שליטה ובקרה"), נדרשת התערבות יערנית בתדירות גבוהה (למשל, דילולים תכופים) בכלל שטח היער. כל חריגה מנתיב התפתחות זה נתפשת כמגמה שלילית וגוררת אחריה התערבות נוספת. תהליכים ספונטניים כגון תמותה והתחדשות עצים המגדילים את מורכבות מבנה העומד נתפשים כ"אובדן שליטה" ופגיעה ביכולת הניהול.

התערבות מזערית – ההכרה בכושר ה"התארגנות העצמית" של מערכות אקולוגיות ובחשיבותם של התהליכים הטבעיים כתנאי לתפקודי המערכת מובילה לאימוץ גישה ניהולית החותרת להתערבות מזערית ברוב השטח המנוהל. ממשק יער אינטנסיבי מתבצע בשטחי יער מוגבלים שבהם ייעוד השטח ומטרות הניהול מחייבים זאת (למשל, אזורי קליטת קהל, קווי חיץ לאש). ברוב שטחי היער ניתן מרחב מרבי לביטוי התהליכים הטבעיים ויש הבנה וקבלה של "אי ודאות" מסוימת בנוגע למבנהו העתידי של היער. עם זאת, כאשר מגמת ההתפתחות הטבעית של היער אינה עולה בקנה אחד עם מטרות ניהול השטח נשקלת התערבות יערנית מושכלת בעלת אופי מכוון.

לסיכום, תורת ניהול היער בישראל מציגה גישה חדשה של ניהול היער כמערכת אקולוגית מורכבת המספקת מגוון של תועלות לאדם, קרי "שירותי מערכת אקולוגית". מנהלי היער מתערבים במערכת האקולוגית על ידי ממשק יער שונה בהתאם לייעוד השונה של השטח. קק"ל הגדירה שבעה ייעודי שטח – נופש, מורשת, ערכי טבע, חיץ לאש, יער קהילתי, מחקר ויער רב תכליתי. ההתערבות נעשית באופן מושכל ומוגבל מתוך הבנה כי היכולת לספק את מגוון שירותי המערכת, לאורך זמן, תלויה במגוון הביולוגי ובתהליכים הטבעיים שהוא מקיים. התהליך הוא הדרגתי ומתרחש ביערנות העולמית בכלל ובישראל בפרט.

• תורת ניהול היער בישראל באתר קק"ל»
• תורת ניהול היער: מדיניות והנחיות»