ספטמבר 2016: פארק אדמית

מערת קשת. רק הקשת נשארה. צילום: סוכנות ג'יני, ארכיון הצילומים של קקל
שבילי טיול, מצפורים, חניון נופש, עצי בוסתן ויער ומערת קשת היפה – והכול בגובה של כ-400 מ' מעל פני הים, עם נוף מדהים. פארק אדמית, באים?
* כדי לשמור על בטיחות המבקרים שער הכניסה לפארק אדמית נסגר בשעות הלילה, בין השעות 20:00 בערב ועד 8:00 בבוקר למחרת. לפני סגירת הפארק, עובד קק"ל מקיים סריקה על מנת לוודא שאין מטיילים בשטח.
רוצים טיול שמתאים לכולם? פארק אדמית, השוכן על רמת אדמית, מציע מגוון שבילי טיול, חלקם נגישים, נוף יפהפה (מדרון תלול מעל נחל בצת מדרום, נחל נמר ממערב, הגליל המערבי ומפרץ חיפה) ושקט מן הטבע.

כל טיול צריך דרך, ואנחנו נתחיל בדרך הנוף של הפארק, המובילה לחורבת אדמית ולחניונוף, שממנו יוצאים שבילי הטיול. אם תצאו משער פארק אדמית תגיעו מיד לצומת – קחו את הסעיף השמאלי, עברו את חניון הנופש שבדרך ופנו ימינה כ-100 מ' אחריו בדרך סלולה אל רחבת החניה שבפאתי חורבת אדמית. שביל מסומן ירוק יוביל אתכם אל חורבת אדמית. ומה בחורבה? בתים מאבן שחרבו ולצדם בית הקברות של הכפר ערב אל-עראמשה. הקיפו את חורבת אדמית מדרום ותגיעו לחניה של החניונוף – החניון הגדול שבפארק המשקיף, איך לא, לנוף רחב. מכאן, כמו שהבטחנו, יוצאים שלושה שבילים מעניינים.

השביל הראשון – אל מערת קשת. הדרך הקלה, הנגישה והנוחה להגיע אל המערה היפה הזו. כ-10 דקות הליכה, המתאימה גם לעגלות נכים ועגלות ילדים, מפרידות בין החניון למערה, והדרך עוברת גם דרך המצפור על שם אלדד רגב ואהוד גולדווסר, שנחטפו על ידי לוחמי חיזבאללה, ואחריו מצפור טופז, לזכרה של טופז אבן-חן קליין, שנספתה בשריפה הגדולה שהשתוללה בכרמל בשנת 2010. עוד בדרך: נופי חניתה, ראש הנקרה חוף בצת ועוד, ועצים, עצים ועוד עצים שנטעה קק"ל ובצלם שולחנות פיקניק.

מערת קשת – והנה, 150 מטרים נוספים במורד השביל הסלול, והגענו אל המערה. טוב, אז אולי כבר אין פה ממש מערה, אבל פעם הייתה, וכעת נותרה במקומה תהום עמוקה שמעליה מרחפת רצועת סלע צרה, בצורת, ניחשתם נכון, קשת! המראה מרהיב, והמערה נחשבת לאחד מאתרי הטבע המרשימים בישראל.
מצפה איתן לבב. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
השביל השני – חוזרים קצת אחרת. מכאן, אם תרצו, תוכלו לחזור בדרך שבאתם, או בדרך קצת אחרת – דרך מצפור אמיר מיטל – הנמצאת לכיוון מזרח בסימון השבילים האדום. אחרי כ-200 מ' תגיעו למצפור אמיר, לזכרו של סא"ל אמיר מיטל, מפקד סיירת גולני. בהמשך השביל תמצאו את הסימון הירוק בחזרה לחניון.

השביל השלישי – שביל הבוסתנים ושביל חורבת אדמית. אם אתם רוצים ללכת קצת יותר (כשעה), אתם מוזמנים להמשיך ממצפור אלדד רגב ואהוד גולדווסר לכיוון צפון על שביל החוצה את דרך הנוף. חציתם? יופי. עכשיו יש טיפוס קטן – על משטח סלע שהיה פעם בית בד – ואחריו המשיכו עם השביל למדרון הצפוני של חורבת אדמית, עד המצפור הצפוני שמשקיף על גבול ישראל-לבנון. מכאן פנו לכיוון דרום, ותגיעו לחורבת אדמית. את הדרך חזרה לחניונוף תמצאו כאשר תרדו בשביל שבין עצי בוסתן לחרוב הגדול – עץ חרוב הצומח ליד החניונוף ומשמש נקודת ציון בפארק. ומה בדרך? עצי ארז, אלון, אורן וחרוב, ערוגות בושם שבהן צמחי תבלין ומצפור נוסף – לזכר הטייס ניר שומרוני.

עכשיו תוכלו לשבת וליהנות בחניונוף מפיקניק, שקט ונוף, ואם תרצו עוד קצת מהנוף הזה – אתם מוזמנים לבקר גם במצפה איתן לבב, שלידו שני חניונים חדשים. אלה נמצאים בחלק הפארק שמצפון לכביש 8993. דרך שאורכה כקילומטר יוצאת מכביש 8993, עוברת ליד החניונים והמצפה ושבה בחזרה לכביש. בין שתי הכניסות מפרידים כ-150 מ'. מומלץ בחום לבקר במצפה היפה,
נוף משביל אמיר מיטל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל