איך מגיעים:נוסעים בכביש 443 מזרחה לכיוון העיר מודיעין ופונים לקברות המכבים על פי שילוט ברור על הכביש.ווייז: קברות המכבים.בבמת הסלע שממערב לרחבת החניה חצובים תשעה קברי פיר. כל קבר כולל שני כוכי קבורה באורך אדם, המקבילים זה לזה ומופרדים מהתא המרכזי בדופן סלע שהשאירו החוצבים. לצד אחדים מהקברים מונחים לוחות אבן רחבים שבעבר שימשו כיסוי לקברים. בפי ערביי האזור נודע המקום בשם "קובור אל-יהוד" (קברי היהודים).סגנון הקברים אופייני לתקופה הרומית ואינו קשור לחשמונאים. אבל, בחנוכה 1909 טיילו תלמידי הגימנסיה העברית "הרצליה" מתל אביב במקום מתוך מחשבה שהם עולים לרגל לקברות המכבים. כך החל המיתוס להתגלגל, אף על פי שסברה זו נפסלה בידי החוקרים. השם "קברות המכבים" דבק במקום והוא מקובל גם בימינו.
איך מגיעים: כמתואר במסלול הקודם.ווייז: קברות המכבים.המבנה החרב למחצה הוא ציון קברו של שיח' אל-ע'רבאווי (בערבית: השיח' המערבי). השם העברי, חורבת הגרדי, מנציח את כינויו של יוחנן, יוחנן הגרדי, בנו של מתתיהו.אנדרטה קטנה מנציחה את זכרם הלוחמים שנפלו במקום במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות שכן במקום משלט 219. בבוקרו של 24 בספטמבר 1948 התחולל כאן קרב עז, ובמהלכו נכבש המשלט על ידי הירדנים. רק בשעות הצהריים הגיעה תגבורת של חטיבת קרייתי וכבשה את המקום מחדש. בקרב זה נהרגו 23 לוחמי צה"ל.מעט מצפון לקבר השיח' חשפו אנשי רשות העתיקות מבנה קדום המוקף כיום גדר (אין להיכנס למתחם החפירות). בשנת 1870 חפר כאן החוקר הצרפתי ויקטור גֶרֶן. הוא סבר שכאן הייתה אחוזת הקבר של החשמונאים, כפי שמסופר בספר מקבים: "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור. ויעמד שבע פירמידות אישה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים" (מקבים א, יג 28-27). גרן חשף במקום חדר קבורה וקבע שהיו בו שבעה קברים.בשנת 2006 החלו אנשי רשות העתיקות לחשוף מחדש את המקום. הם גילו את החדרים ואת חדר הקבורה. במרכז החורבה גילו בור מים חצוב בסלע ובסביבה הקרובה של חורבת הגרדי זיהו, בין השאר, חללים תת קרקעיים וקברי מקמרים (קברים ובהם דרגשים למשכב המת שמעליהם קשת או קמרון). בבדיקות שיקוף קרקע (2009) התברר שבחורבה קיימים חללים תת קרקעיים נוספים ושמתחת לקבר השיח' יש חלל גדול נוסף. כל אלה ועדויות נוספות מרמזים שחורבת הגרדי היא אכן אחוזת הקבר של המכבים.נמשיך בנסיעה מזרחה בדרך הראשית. לפני כביש 443 נפנה ימינה ונחנה ליד "קברות המכבים".
איך מגיעים: נוסעים בכביש 443 מזרחה לכיוון העיר מודיעין ופונים לקברות המכבים על פי שילוט ברור על הכביש.ווייז: קברות המכבים.מקברות המכבים נוסעים בכביש המוביל לשער האחורי של היישוב שילת (כביש 4466). הכביש מלווה את יער מודיעין. לאחר נסיעה של כ-600 מ' פונים שמאלה בדרך עפר כבושה וטובה לכל רכב. הדרך מסתיימת לאחר כ-350 מ' נוספים ומגיעה לאתר הנצחה לזכר 11 ספורטאי ישראל שנרצחו באולימפיאדת מינכן 1972. האנדרטה הוצבה במקום בסיוע ידידי קק"ל בסידני שבאוסטרליה. מכאן אפשר להשקיף על נחל מודיעים ועל תוואי גדר הביטחון העובר בין היישוב חשמונאים והכפר נעלין. יער מודיעים מגיע עד גדות נחל מודיעים. מבין העצים בולט מגדל התצפית של קק"ל.שבים לכביש 4466, ממשיכים מזרחה כ-400 מ' לעבר שילת ופונים שמאלה בדרך עפר טובה (סימון קק"ל ירוק). הדרך מתעקלת ימינה ומגיעה לאחר כ-1.5 ק"מ לחניון שילת ולחניון דן. הדרך מעניקה תצפית מצוינת על תל א-ראס, ליד הכפר מידיה, המתנשא מצפון לנחל מודיעין (בתחומי הרשות הפלסטינית). התל מזוהה עם מודיעין החשמונאית. ממערב לרחבת החניה של מצוקי שילת, ליד חניון דן, תמצאו נקודת תצפית טובה על גבעת מודיעין הקדומה.סמוך לחניון שילת צומחים שלושה עצי וושינגטוניה. מאזור זה יורדים בין עצי היער שבילים לא מסומנים המגיעים לאחר כ-100 מ' לראש מצוק שילת (מצוק מודיעין), המתנשא מעל נחל מודיעים. המצוק מאושר לגלישת צוקים (סנפלינג) והגישה אליו מותרת רק בהנחיית מדריך המוסמך לכך. מי שלא גולש יוכל ליהנות כאן בחורף מריכוז פריחה מרהיב של רקפות, כרכומים ונרקיסים.
איך מגיעים: אפשר להגיע למקום בדרכים מסומנות ממצפה מודיעין ומכניסות שונות ליער. הדרך הקצרה ביותר היא מכביש הגישה אל בית העלמין של העיר מודיעין. הכביש עובר בערוץ נחל גימזו. בעיקול הכביש ימינה לעבר גבעת בית הקברות יש לעזוב את הכביש ולפנות שמאלה לדרך עפר כבושה היטב, המגיעה לאחר כ-1.2 ק"מ לבקעה (סימון קק"ל כחול).ווייז: בקעת הנזירים."בקעת הנזירים" שוכנת בגבולו הדרומי של יער בן שמן, במקום שבו נחל גימזו מתרחב ויוצר בקעה שאורכה כ-500 מ'. בגדה הדרומית של הבקעה נמצא מצוק סלע שגובהו כחמישה מ' ובו חצובות מערות. בדופן המצוק נמצאו חקוקים צלבים בגודל 25-20 ס"מ, שמהם גזרו המטיילים את שם המקום. במרכז הבקעה נמצאת בריכה גדולה ומרשימה לאגירת מים.ערביי האזור כינו את המקום "ביר א-שמי". חובבי האגדות ימצאו עניין בפסוקי ספר הזוהר, המספרים שרבי שמעון בר יוחאי ברח למדבר לוד והסתתר במערה אחת יחד עם אלעזר בנו, היא "מערתא דלוד" (המערה של לוד). האם השם הערבי "שמי" הוא הד רחוק המזכיר את שמו של רבי שמעון? אולי.השם בקעת הנזירים עלול להטעות. לא רק נזירים התגוררו כאן במהלך ההיסטוריה. סקרים ארכיאולוגיים גילו כאן עדויות לפעילות אדם במשך תקופות רבות ובהן גם התקופה החשמונאית.
איך מגיעים: נכנסים ליישוב כרמי יוסף וליד השער, במעגל התנועה הראשון, פונים שמאלה (רחוב הגפן). הרחוב הופך לדרך עפר, המלווה את היישוב, שבתיו נראים מצד ימין. נוסעים כקילומטר ופונים שמאלה בדרך עפר המגיעה לאחר כ-300 מ' אל עץ שיזף גדול, למרגלות התל. כאן חונים.ווייז: תל גזר.תל גזר הוא גן לאומי המציג את שרידי העיר המקראית גזר. התל מילא תפקיד חשוב גם בתקופה החשמונאית. ספר מקבים ב' (פרק י, 38-32) מתאר כיצד יהודה המכבי כבש את המצודה בגזר. מאוחר יותר ביצר אותה המושל הסלאוקי בקחידס, שנשלח לדכא את המרד החשמונאי, אך שמעון, אחיו של יהודה, כבש את העיר מחדש. שמעון העניק הזדמנות למגיני העיר לנוס על נפשם ואחר כך בנה אותה מחדש ויישב בה יהודים (מקבים א, פרק יג, 48-43).מסלול הטיול בתל עולה אל משטחי בטון – שרידי מחנה משלחת החפירות שחפרה בגזר בעשור הראשון של המאה ה-20. לידו נמצא דגם מוגדל של לוח גזר – כתובת עברית קדומה שהתגלתה במקום, המייצגת כנראה עבודות חקלאיות לפי לוח שנה שבו שמונה חודשים. מניחים שהחלוקה בלוח היא לשמונה עונות, ארבע מהן בנות חודש וארבע בנות חודשיים. הלוח המקורי נמצא במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול.המסלול מגיע למנהרה אלכסונית עמוקה. זהו מפעל המים המפורסם של תל גזר. המנהרה הגיעה עד מפלס מי התהום וסיפקה מים לתושבי העיר. מכאן ממשיכים לשער הכנעני, הבנוי לבני בוץ שמונחים על יסודות אבן. השער השתלב בחומת העיר שנמשכה לעבר מגדל שמירה ענקי ברוחב 16 מ' – מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ מאותה תקופה.השביל נמשך מזרחה ומגיע ל"שער שלמה". זהו שער מהתקופה הישראלית הקדומה. הוא כולל מערכת תאים ומשני צידיו ניצבים מגדלי שמירה, שהשתלבו בחומת העיר. מכאן עולה שביל הטיול אל במה ובה עשר מצבות אבן גדולות מהתקופה הכנענית התיכונה (לפני כ-3,700 שנה). נראה כי במקום הזה התרחש פולחן כלשהו.השביל חוזר לרחבת החניה דרך המקום הגבוה בתל, שבו ניצב בעבר מבנה המיוחס לשיח' מוחמד אל-ג'זארי. המקום הזה, המעניק תצפית נפלאה על מישור החוף, הוא נקודת הסיום של הטיול ומכאן יורדים ושבים אל נקודת המוצא.מסביב לתל התגלו כתובות הנושאות כיתובים בעברית וביוונית, הכתובים בהיפוך זה מול זה. הכתובת העברית, שפניה אל התל, אומרת "תחום גזר". הכתובת ביוונית, הפונה אל מחוץ לתל, נושאת שם יווני – אלקיוס, ארכילאוס או אלכיסא. ייתכן שהשמות היווניים מתייחסים לאנשים שחלקות השדה שלהן גבלו בגזר. הכתובות מיוחסות לתקופה החשמונאית ונראה כי נכתבו לאחר ששמעון החשמונאי כבש את המקום.הכניסה ללא תשלום ובאתר הוצב שילוט הסבר.
איך מגיעים: במחלף לטרון פונים מזרחה בכביש המוביל למבוא חורון ולמודיעין (כביש 3). הכניסה הראשית לפארק נמצאת במרחק של כ-600 מ' ממחלף לטרון.ווייז: פארק איילון (קנדה).שימו לב: מ-1.11.2021 ובכל תקופת שעון החורף שערי הפארק נפתחים בשעה 05:30 בבוקר ונסגרים בשעה 17:30. מעבר לשעות אלה לא מתאפשרת כניסת רכבים לפארק. אפשר להיכנס ברגל.פארק איילון נמצא לצד עמק איילון, הקרוי על שם תל בשם זה, המזוהה עם העיר המקראית איילון. במקום האסטרטגי הזה, החולש על אם הדרך מיפו לירושלים, נערכו במהלך ההיסטוריה קרבות רבים. במקום הזה נובעים מעיינות חמים, שמהם נגזר שמה של העיירה היהודית חמת ששכנה כאן. ביוונית הפך השם לאמאוס.אמאוס נזכרה לראשונה בספר מקבים א (פרק ג). הזמן: כשנתיים אחרי פרוץ המרד, אחרי שני קרבות מוצלחים של יהודה המכבי, שבמהלכם הוא הביס את יחידות הצבא הסלאוקי. בתגובה אסף אנטיוכוס הזועם חיל כבד מאוד והעמיד בראשו את מיטב קציניו – ניקנור וגורגיאס. הצבא הסלאוקי חנה באמאוס.יהודה המכבי אסף את חילו במִצְפָּה (מזוהה עם נבי סמואל של ימינו). הוא שחרר מהפעולה את רכי הלבב ונותר עם הלוחמים הקשוחים. גורגיאס יצא בלילה עם חלק ניכר מהמחנה כדי לתקוף את יהודה המכבי. לזה בדיוק חיכה יהודה. הוא צעד כל הלילה לאמאוס ועם שחר הפתיע את הנותרים במחנה הסלאוקי, הביס אותם והעלה את המחנה באש. גורגיאס, שלא איתר את צבאו של יהודה, שב למחנה. לוחמיו נשברו למראה המחנה שלהם עולה באש ונסוגו משדה הקרב.בפארק איילון יש אתרים רבים ובהם שביל עמק המעיינות, תל איילון, בית הקשתות המרשים מהתקופה הרומית, תצפית יפהפייה בשיח' אבן ג'בל, שרידי בית מרחץ רומי וחניוני נופש רבים.
איך מגיעים: כק"מ מצפון לשכונת רמות אלון. כניסה מכביש 436.ווייז: נבי סמואל.סקרים וחפירות שנערכו במקום מחזקים את זיהוי המקום עם מִצְפָּה המקראית, המקום שבו שפט שמואל הנביא את ישראל (שמואל א, ז 6-5). אם כך, זהו גם המקום שבו כינס יהודה המכבי את כוחותיו לפני הקרב המכריע עם המצביא היווני גוֹרְגִיָאס: "וייאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל" (מקבים א, ג 46).אם כבר הגענו לכאן כדאי לבקר בקבר שמואל הנביא, שנמצא כיום במבנה שהיה חלק מהכנסייה שבנו הצלבנים במאה ה-12. עוד אתרים מעניינים במקום הם החפיר המערבי של המבצר הצלבני ומעיין חנה, מעיין קטן על שם אמו של שמואל הנביא, הנובע מתוך מערה.הכניסה למקום ללא תשלום.