איך מגיעים: נכנסים ליישוב כרמי יוסף וליד השער, במעגל התנועה הראשון, פונים שמאלה (רחוב הגפן). הרחוב הופך לדרך עפר, המלווה את היישוב, שבתיו נראים מצד ימין. נוסעים כקילומטר ופונים שמאלה בדרך עפר המגיעה לאחר כ-300 מ' אל עץ שיזף גדול, למרגלות התל. כאן חונים.
ווייז: תל גזר.
תל גזר הוא גן לאומי המציג את שרידי העיר המקראית גזר. התל מילא תפקיד חשוב גם בתקופה החשמונאית. ספר מקבים ב' (פרק י, 38-32) מתאר כיצד יהודה המכבי כבש את המצודה בגזר. מאוחר יותר ביצר אותה המושל הסלאוקי בקחידס, שנשלח לדכא את המרד החשמונאי, אך שמעון, אחיו של יהודה, כבש את העיר מחדש. שמעון העניק הזדמנות למגיני העיר לנוס על נפשם ואחר כך בנה אותה מחדש ויישב בה יהודים (מקבים א, פרק יג, 48-43).
מסלול הטיול בתל עולה אל משטחי בטון – שרידי מחנה משלחת החפירות שחפרה בגזר בעשור הראשון של המאה ה-20. לידו נמצא דגם מוגדל של לוח גזר – כתובת עברית קדומה שהתגלתה במקום, המייצגת כנראה עבודות חקלאיות לפי לוח שנה שבו שמונה חודשים. מניחים שהחלוקה בלוח היא לשמונה עונות, ארבע מהן בנות חודש וארבע בנות חודשיים. הלוח המקורי נמצא במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול.
המסלול מגיע למנהרה אלכסונית עמוקה. זהו מפעל המים המפורסם של תל גזר. המנהרה הגיעה עד מפלס מי התהום וסיפקה מים לתושבי העיר. מכאן ממשיכים לשער הכנעני, הבנוי לבני בוץ שמונחים על יסודות אבן. השער השתלב בחומת העיר שנמשכה לעבר מגדל שמירה ענקי ברוחב 16 מ' – מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ מאותה תקופה.
השביל נמשך מזרחה ומגיע ל"שער שלמה". זהו שער מהתקופה הישראלית הקדומה. הוא כולל מערכת תאים ומשני צידיו ניצבים מגדלי שמירה, שהשתלבו בחומת העיר. מכאן עולה שביל הטיול אל במה ובה עשר מצבות אבן גדולות מהתקופה הכנענית התיכונה (לפני כ-3,700 שנה). נראה כי במקום הזה התרחש פולחן כלשהו.
השביל חוזר לרחבת החניה דרך המקום הגבוה בתל, שבו ניצב בעבר מבנה המיוחס לשיח' מוחמד אל-ג'זארי. המקום הזה, המעניק תצפית נפלאה על מישור החוף, הוא נקודת הסיום של הטיול ומכאן יורדים ושבים אל נקודת המוצא.
מסביב לתל התגלו כתובות הנושאות כיתובים בעברית וביוונית, הכתובים בהיפוך זה מול זה. הכתובת העברית, שפניה אל התל, אומרת "תחום גזר". הכתובת ביוונית, הפונה אל מחוץ לתל, נושאת שם יווני – אלקיוס, ארכילאוס או אלכיסא. ייתכן שהשמות היווניים מתייחסים לאנשים שחלקות השדה שלהן גבלו בגזר. הכתובות מיוחסות לתקופה החשמונאית ונראה כי נכתבו לאחר ששמעון החשמונאי כבש את המקום.
הכניסה ללא תשלום ובאתר הוצב שילוט הסבר.