מה מיוחד בשבת, למה היא נחוצה, איך מתייחסים אל השבת אנשים בעלי אורח חיים שונה, ומה מייחד את השבת עבור כל אחד מאיתנו?
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה
פותחים בסבב שבו מבקשים מכל משתתפת ומשתתף לספר מהי השבת בשבילם.כותבים על הלוח את הדברים שנאמרים ומחלקים אותם לפי תחומים – כגון שקט ומנוחה, זמן לעשות דברים שלא מספיקים לעשותם בשגרה, זמן משפחה, חיבור למקורות ולמסורת, קדושה, אוכל, נוסטלגיה וזיכרונות... (לחלופין אפשר לבקש מהמשתתפים לכתוב את הדברים על פתקית, ולסדר את הפתקיות במרכז המעגל לפי נושאים).
שואלים: מה מיוחד בשבת? למה היא נחוצה?
קוראים יחד כמה טקסטים של אנשים שונים, שנכתבו בתקופות שונות, על משמעות השבת באספקטים שונים:
"שבת היא המרגוע שלאחר יצירה והתחלתה של יצירה חדשה. שמיטה רוחנית כדי לחדש את הרוח. האיש אשר לא יצר בימי החול, לא ידע טעם שבת. ואשר לא ידע טעם שבת, לא יודע טעם יצירה. השבת בחיי יוצר, כמו בחיי עם שלם, היא קרקע בתולה למחשבה, שמעשים באים אחריה.
מחשבה תחילה לסוף מעשה. השבת היא אושר המנוחה השלמה לאחר מעשה, כדי לשוב ולהוציא לפעולה מעשה שני ושלישי שישנם כבר במחשבה."
"יש לנו נטייה להתייחס לשבת (ואולי ליהדות בכלל?) כמשהו ששייך לעבר, כמשהו נוסטלגי, שאנחנו עושים טובה כשאנו נוצרים אותו ומעבירים אותו מדור לדור, כמעין מחווה לדורות קודמים...
כמובן, בשבת לא רק מניחים בצד את הסלולרי. אלפי שנים נשמר היום הזה כאי של שפיות. היה מי שכינה זאת 'ארמון בתוך הזמן'. לא נוסעים, לא מבשלים, לא מעשנים, לא נוגעים בכסף. אין שיעורי בית, אין כביש מהיר, אין עודף. פסק זמן. ושבת היא לא רק 'לא', אלא גם הרבה 'כן'. זה היום שבו מברכים על הדברים הכי אלמנטריים: על האש (בהדלקת נרות שבת), על היין (בקידוש), על הלחם (בבציעה של שתי חלות ריחניות), ונמצאים באמת ובריכוז עם המעגלים הכי קרובים של המשפחה והחברים, וגם עם עצמנו..."שבת – אוויר לנשימה (אתר "הידברות", 28.5.15)
"אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה:מתנה טובה יש לי בבית גְּנָזַי (בבית אוצרותיי), ושבת שְׁמָהּ,ואני מבקש לִיתְנָה (לתת אותה) לישראל,לך והודיעם."
מהו תפקידו של האדם בעולם לפי מקורות שונים, ומהי תפיסתה של קק"ל על התערבות האדם בעולם?
אילו פירות אנו מקבלים מהעצים שנטעו אבותינו ומה ראוי שניטע עבור הדורות הבאים? ואולי בכלל עדיף להשאיר את הטבע כמו שהוא ולא לשנותו?
מערך הפעילות מזמן עצירה למחשבה, במסגרת פעילות עבודה תורמת של בני הנוער ביערות קק"ל, על המשמעות הערכית של הפעילות שלנו, על נתינה, תרומה ועשייה למען האחר או הכלל
מי אחראי על הפסולת בטבע, האם קק"ל צריכה להציב פחים ביערות והאם אפשר ונכון לסמוך על המטיילים שיאספו את האשפה אחריהם? אילו פעולות אפשר לנקוט כדי לגרום לאנשים לשמור על הסביבה והניקיון?