ניר הר(1), יוסי משה (2) וענת מדמוני(3)
1. אגף הייעור, קק"ל nirh@kkl.org.il
2. המחלקה למשאבי טבע, מרכז וולקני, בית דגן
3. המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העברית, רחובות
זריעה ישירה של בלוטי אלון התבור Quercus ithaburensis נעשתה ברמת מנשה בהיקף נרחב בין השנים 2007-2001. סך הכול נזרעו כמיליון בלוטים בכ-3000 דונם. הבלוטים נזרעו בשטח פתוח ללא טיפול נוסף והתוצאות נבחנו בסקרים מדגמיים במהלך כמה שנות מעקב.
מחקר כמותי ואיכותי נעשה בין השנים 2007-2005 בחלקות ניסיון באותו אזור. המחקר בחן את אחוזי הנביטה וההישרדות בשלושה בתי גידול סמוכים: בשטח עשבוני, בבתת-סירה קוצנית וביער אורנים לאחר דילול. בכל שנה, בסוף הקיץ, נספרו הזריעים ששרדו ונמדד גובהם. אחוזי הנביטה בבתה ובשטח העשבוני עמדו על כ-12% ואילו ביער אחוז הנביטה היה נמוך באופן מובהק.
לאחר שלוש שנים חלה התייצבות במספר הזריעים ששרדו בבתה וביער, ואילו בשטח העשבוני המשיכה מגמת הירידה במספר הזריעים ששרדו. לא נמצא הבדל מובהק בגובה הזריעים בין בתי הגידול השונים. במעקב המדגמי בשטחים הפתוחים בכלל השטח נמצא, שבשנים הראשונות אחוז ההישרדות בבתה היה הגבוה ביותר ונמוך יותר בבתי הגידול האחרים, בעיקר לאחר שנות בצורת. ביערות אורנים, לאחר דילול, המין שנזרע היה אלון מצוי והמעקב המדגמי שנערך שם הראה אחוז הישרדות גבוה ויציב יחסית של הזריעים, כנראה בשל עמידותם ויתרונם בתנאי הצללה.
לאחר מעקב של שלוש שנים בניסוי הכמותי וכן במעקב המדגמי עמדה השרידות של הזריעים בבתה וביער על 4%, כלומר 20 עצים לדונם. ביער פארק טבעי של אלון התבור מספר העצים לדונם הוא כ-15. התוצאות מעידות על כך, שזריעה ישירה של בלוטים עשויה להוות פתרון הולם להקמת יער אלונים, בכמה בתי גידול. הקמת יער בדרך זו תואמת את הגישה של ייעור אקולוגי בר-קיימא והיא מאפשרת הקמת יער בעלות נמוכה.
המחקר בחן נביטה, הישרדות וקצב התפתחות לאורך שלוש שנים בשלושה בתי גידול בסביבה טבעית, ללא טיפול נלווה, בשטח שבסביבתו נעשתה זריעה בהיקף גדול בתנאים דומים. מחקר מדויק בהיקף כזה טרם נעשה בארץ.
להורדת המאמר