השפעות של תמורות אקלימיות והידרולוגיות ארוכות טווח על מאפייני צומח באגן ניקוז באזור צחית למחצה, מקרה מבחן - פארק סיירת שקד

אלי ארגמן - התחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, eliar@moag.gov.il
רפאל בארט - University of Applied Forest Sciences, Rottenburg am Neckar, Germany
יצחק משה - מחלקת יער ושימור קרקע, מרחב דרום, קק"ל.
מני בן-חור - המכון למדעי הקרקע המים וסביבה, מרכז וולקני.


מודלים אקלימיים חוזים עלייה בטמפרטורה הממוצעת וירידה בכמות המשקעים באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, המחריפים את הפגיעה במערכות האקולוגיות באזורים אלה. המאמר הנוכחי מסכם מחקר ארוך טווח, שבחן את השפעת השינויים במאפייני הגשם, הנגר העילי ובגורמי אקלים אחרים על פעילות הצומח העונתי והרב-שנתי באגן ניקוז בלתי מופר מסדר ראשון (ערוץ ראשוני בראש נחל) בתחומי פארק סיירת שקד, הסמוך לאופקים. אזור המחקר היה מבודד מהשפעת האדם על ידי תיחומו בגדר. המידע שנאסף כלל חישובים של ערכי Normalized Difference Vegetation Index (NDVI), המהווים מדד למצב הצומח, משנת 2000 ועד 2013, כמויות גשם שנתיות משנת 1991 ועד 2013, ערכי אידוי-דיות פוטנציאליים (ET0), שחושבו מנתונים אקלימיים שנאספו מתחנות מטאורולוגיות באזור משנת 1994 ועד 2013 ומדידות נגר עילי, שנמדדו מחלקות נגר בגודל של 4x15 מ"ר לחלקה משנת 1991 ועד 2011. התפתחות הצומח העונתי בשנה נתונה הושפעה בעיקר מכמות הגשם באותה שנה, שסיפקה לו את מרבית המים במהלך גדילתו, ופחות מכמויות הגשם השנתיות בשנים קודמות. לעלייה ממוצעת שנתית של 0.01 מ"מ בערכי ה-ET0 עם השנים הייתה השפעה שולית על התפתחות צומח זה. לעומת זאת, הצומח הרב-שנתי, מלבד רגישותו לכמות הגשם השנתית, הושפע באופן משמעותי גם מהרציפות בשנות הבצורת ומפחיתה בכמויות הנגר העילי בשנים אלה, המהוות מקור מים עבורו.

מילות מפתח: יחסי גשם-נגר; NDVI; אקלים; צומח עונתי; קרקע; פארק סיירת שקד.

 להורדת המאמר »