עמרי בונה, זוהר ליטמנוביץ' וריטה טרחוב
אגף הייעור של הקק"ל הגדיל בשנות ה–90 באופן משמעותי את היקף נטיעת מיני חורש ארץ-ישראלי, כחלק ממדיניות הייעור החדשה. נוצר אם כן צורך בהרחבת הידע לגבי שיפור הביסוס והחשת הצימוח של שתילי החורש. מטרת הניסוי הנוכחי היתה לבחון את השפעת השימוש בצינורות מגן מפלסטיק בשלושה גדלים (90 , 120 ו- 150 ס"מ) על שיעור הקליטה וההישרדות ועל קצב הצמיחה לגובה, של 8 מיני חורש טבעי, במשך 7 השנים הראשונות שלאחר הנטיעה.
השימוש בשרוולי פלסטיק הביא לשיפור מובהק בשיעור הקליטה והשרידות של שתילי מיני החורש, למעט כליל החורש וקטלב מצוי. כמו כן, הצמיחה לגובה של השתילים בשרוולים של כל המינים (למעט קטלב) והתעבות הגזע (למעט באלון מצוי וקטלב) עלו באופן מובהק על זה של הביקורת. השימוש בשרוולי פלסטיק מסייע גם בעיצוב מרבית מיני החורש על גזע אחד וחוסך את העלויות הכרוכות בגיזום העצים מאוחר יותר.
נמצא (לפחות בתנאי בית הגידול הטובים של יער הזורע), כי שרוולי פלסטיק הם אמצעי יעיל לשיפור ההישרדות וההתפתחות של מיני חורש ארץ-ישראלי ולקיצור משך הזמן הדרוש להשגת גובה וקוטר גזע המאפשרים החזרת ממשק הרעיה לשטח היער.
לגובה השרוול נמצאה השפעה חיובית על הצמיחה לגובה והתעבות הגזע של מיני האלה ובמיוחד באלון התבור. לפיכך בנטיעות רחבות היקף של מינים אלה, בעיקר בנטיעת יער פארק בשטחי מרעה, ניתן לשקול שימוש בשרוולים של 150 ס"מ. בנטיעת יער מעורב, שם נעשה שימוש במגוון מיני חורש המפוזרים כפרטים יחידים או בכתמים בין המינים המחטניים, ניתן להסתפק בשרוולים של 90 ס"מ, שעלותם והוצאות התקנתם נמוכים יותר ושרידותם רבה יותר.
להורדת הגיליון המלא