לימור שעשוע-בר ומילוא הופמן
נושא השפעת העצים על תנאי האקלים בסביבה עירונית בנויה זוכה בשנים האחרונות לתשומת לבם של חוקרים רבים, בין היתר בשל החרפת עומס החום העירוני כתוצאה מתהליכי עיור מואצים. המחקר המתואר במאמר זה עוסק בלימוד השפעת העצים ותרומתם לשיפור תנאי האקלים בסביבה עירונית בנויה. השפעה זו נבדקה אמפירית על-ידי מדידות של משתנים אקלימיים באזורים ירוקים בעלי שטח קטן יחסית, התחומים במרחבים עירוניים שונים בעיר תל-אביב וסביבתה, בעונת הקיץ שבה מתפתח עומס החום המרבי.
במסגרת המחקר פותח מודל אמפירי לחיזוי טמפרטורת האוויר בתוך אזור אורבני עם עצים. המודל מבוסס על ניתוח סטטיסטי של 714 תצפיות ב11- אתרים, לכל שעת מדידה. נמצאו שני גורמים עיקריים אשר הסבירו מעל 70% מהשונות של נתוני טמפרטורת האוויר בצל חופת העצים באתרים: טמפרטורת הסביבה הבנויה הסמוכה לאתר ומידת הצללת העצים בתחומו. שאר הגורמים, ביניהם גיאומטריית המרחב הבנוי ומאפייני העצים (מעבר לגורם ההצללה) נמצאו בסדר גודל של 0.5 מעלות צלזיוס מתוך ממוצע קירור של 3 עד 4 מעלות בשעות הצהרים באתרים לעומת סביבתם. ממצאי תוצאות מדידות הלחות הראו הבדלים קטנים בשינוי לחץ האדים במפלס הולך הרגל בתוך האתר לעומת סביבתו. כמו כן נמצא, שניתן לאמוד את אפקט הלחות היחסית כגורם נגזר מאפקט הקירור. ממצאי טמפרטורת המשטחים באתרים הצביעו על תהליך הדיות המתקיים בחופת העצים וחשיבותו בקביעת נוחות תרמית בצל העצים.
בנוסף לאפקט הקירור, פותח קשר מתמטי לקביעת טווח השפעת הקירור על סביבת האתר הירוק. הממצאים תואמים למחקרים קודמים שעיקרם דעיכת ההשפעה עם התרחקות מאזור העצים. באתרים בעלי שטח קטן יחסית טווח השפעת העצים הורגש עד מרחק של 100 מטרים מהאתר. במאמר מוצעים מספר קווים מנחים למיתון עומס החום העירוני על-ידי ייעור בתוך סביבה בנויה אורבנית.
להורדת הגיליון המלא