גידול צמחי וטיבר לייצוב קרקע: פיתוח ממשק גידול המתאים לתנאי הארץ

מאת:
נתיב דודאי, אלי פוטיבסקי, דוד חיימוביץ - היחידה לצמחי תבלין ובושם, מרכז המחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי nativdud@volcani.agri.gov.il
מני בן-חור - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, מִנהל המחקר החקלאי meni@volcani.agri.gov.il

צמח הווטיבר (Vetiveria zizanioides (L.) Nash) הוא עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים, נפוץ באזורים טרופיים וסוב-טרופיים, ויכול לשמש כמייצב קרקע.

למרות יתרונותיו הרבים בייצוב קרקע ומדרונות, הוא אינו מצוי בשימוש רב באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, כמו ישראל. מטרת המחקר המוצג כאן היא לבחון את גידולו של הווטיבר בתנאי סביבה שונים על מנת לפתח ממשק גידול המתאים לתנאי הארץ. במחקר נבחנה ההשפעה של טיפולים שונים על ההתפתחות והגדילה של הוטיבר, כגון מועד שתילה, קציר ושריפה של נוף הצמחים, סוג מצע הגידול, תנאי טמפרטורה ואורך יום וגידול בתנאי השקיה או בעל.

נמצא שהוווטיבר גדל ומתפתח היטב בתנאי הארץ. ניתן לשתול אותו בכל עונה, אם כי בתנאי השקיה כדאי להקדים את השתילה לאביב או לתחילת הקיץ כדי שהצמחים יהיו מפותחים מספיק לקראת החורף הבא. איחור בשתילה עלול לגרום לכך שהצמחים יהיו קטנים ובעלי ציצת שורשים לא מפותחת מספיק למניעת סחף קרקע בחורף הראשון. הוֶטיבר מסוגל לגדול ולהתפתח במגוון רחב של סוגי קרקע ומצעי גידול, כולל סלע גיר גרוס ("מחלוטה").

לפי התוצאות שהתקבלו בעבודה זו, נמצא שיש יתרון, מבחינת מופע הצמח, לקציר הנוף במשך הקיץ. בניסויים בתנאים מבוקרים, העלאת טמפרטורת היום ל- 290C והלילה ל- 210C גרמה, באופן כללי, להגדלת הצימוח של צמחי הוֶטיבר בתנאי יום קצר או ארוך. הגדלת הצימוח התבטאה בהגדלת שיעור ההתארכות של נוף הצמחים בשלבי הגידול הראשונים, בגובה סופי רב יותר של הצמחים ובהתפתחות של מספר חותלות רב יותר.

להורדת המאמר המלא