מאת:
נתיב דודאי, היחידה לצמחי תבלין ובושם, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי nativdud@volcani.agri.gov.il
זֹהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן amarzt@bezeqint.net
לענה שיחנית (Artemisia arborescens L.) נפוצה בארצות שלאורך חופי הים התיכון. זהו כנראה מין שהוכנס מאירופה למזרח הים תיכוני על-ידי האדם. בעבודה הנוכחית נערך אפיון ההרכב והשונות הכימית של השמן האתרי באוכלוסיות בר בארץ, בהשוואה לצמחים באוסף הגנטי שברשותנו, שמקורם בתרבות או מאוכלוסיות בר בחו"ל.
יתכן שבחינה כזו עשויה לרמוז על יחסי הקרבה והמוצא של הלענה השיחנית בישראל. יתר על כן, בירור הסוגיה הזו עשוי לסייע במחקר ההיסטורי בבירור מסלול מסעותיהם של הצלבנים. בשמן האתרי מפרטים שנאספו באוכלוסיה בתוך מבצר המונפורט זוהו עשרות חומרים, שהעיקריים שבהם הם: אלפא וביתא טוּיוֹן(a-thujone, b-thujone) , קמפור (camphor) וכאמאזולֶן (chamazulene). בין הפרטים נמצאה שונות רבה, אשר מתוכה ניתן לאפיין שלושה טיפוסים כימיים עיקריים, בהתאם לתכולת המרכיבים העיקריים קמפור וטויון: טיפוס "קמפורי" (52% מהפרטים), טיפוס "ביתא טויוני" (14%) וטיפוס שמכיל את שני החומרים (34%). בחנּו את הרכב השמן האתרי בצמחים שבאוסף התבלינים בנוה-יער. מקורם הוא בגינות עולים, ולפי עדותם הצמחים הובאו מצפון אפריקה.
התברר שהוא טויוני מובהק. לעומתם, בצמחים באוסף, שמקורם בזרעים שנאספו מאוכלוסיות באירופה, קיימת שכיחות גבוהה של קמפור, אם-כי גם ביניהם יש טיפוסים "טויונים". תוצאות אלה עשויות להצביע על האפשרות לאפיין את מקור הצמחים בארץ על-ידי השוואתם לצמחים באוכלוסיות הטבעיות בחו"ל. גם באנאליזה של השמן האתרי בדוגמאות מן העשביה הלאומית שבאוניברסיטה העברית בירושלים, שנאספו בתחילת המאה העשרים, ניתן לאפיין את הטיפוסים הכימיים העיקריים. בצמחים שנאספו בצפון הארץ בלט הקמפור כמרכיב העיקרי, בעוד שבצמחי הכרמל ובעתלית הוא נעדר כליל. לעומת זאת בשרון, בין זכרון יעקב לקיסריה, ניתן לזהות את שני הטיפוסים.
לפיכך יתכן שהלענה השיחנית בארץ אינה ממקור אחד. בדוגמאות צמחים בעשביה, שנאספו או התקבלו מחו"ל, באלה שמקורם בצפון אפריקה שכיחות הקמפור היתה קטנה יותר מזו שבצמחים שנאספו באיטליה. גם הנתון הזה עולה בקנה אחד עם ההשערה, שמקור הלענה באזור המונפורט הוא מאירופה.
להורדת המאמר המלא