מאת:
גבריאל שילר ויוג'ין דוד אונגר - המחלקה לגד"ש ומשאבי טבע, vcgabi@volcani.agri.gov.il
אברהם גניזי, המחלקה לסטטיסטיקה ותכנון ניסויים - מִנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית-דגן.
מטרת המחקר היתה למצוא הבדלים אשר יהוו בסיס להסבר גורמי התמותה בין שתי קבוצות עצי אורן ירושלים מיער כרמים ממזרח ללהב: האחת של עצים שנפגעו ומתו והשניה של עצים ששרדו בבצורת הקשה של חורף 1998/9. נעשה ניסיון להבחין בין שתי קבוצות העצים על-פי תגובתם לזמינות המים (כמויות הגשמים) כפי שהדבר מתבטא במאפיינים של הטבעת השנתית, שמייצגת את כלל הפעילות הפיסיולוגית של העץ.
לשם כך השתמשנו בשיטה הדנדרוכרונולוגית, כלומר, נמדד עובי הטבעות השנתיות ועובי העצה הקיצית בכ-100 עצים, מחציתם מתים ומחציתם חיים. העצים נבחרו באופן של זוגות תואמים בקוטר הגזע. ניתוח סטטיסטי של תוצאות המדידות ובהתאם למועד הנטיעה והפגיעה הראה כי קיימים הבדלים משמעותיים בעובי הטבעות השנתיות ובשיעור עובי העצה המאוחרת מתוך עובי הטבעת. כלומר, העצים שנפגעו היו שונים מהותית מהעצים ששרדו.
להורדת המאמר המלא