מאת: צבי אבני, אגף הייעור, אשתאול tzvikaa@kkl.org.il
בחלקו הראשון של המאמר הוצגו השלבים בהיסטוריה של ההגנה על האילנות, מאז ראשית השלטון הבריטי בישראל. לאחר הקמת רשות שמורות הטבע, בהתחלת 1964, הוכרזו מיני עצי הבר ושיחים כערכי טבע מוגנים. כך במשך עשרות שנים היו 41 מיני עצים ושיחים מוגנים במקביל על-פי שני החוקים והתקנות הנובעות מהם: פקודת היערות וחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרי לאום ואתרי הנצחה (חוק הגנים). חלק זה של המאמר מנתח את הרקע לשינויים בהכרזות של אילנות כערכי טבע מוגנים, מציג את החפיפה הקיימת ואת הבעיות שנוצרו כתוצאה מחפיפה בהכרזות.
בסיכום מציע המאמר איך לתקן את הדברים ולהסדיר את הגנת האילנות בצורה ראויה לשנות ה-2000. חלק מן ההצעות המפורטות יש להן ביטוי בנוסח טיוטת חוק היער והאילנות החדש שאמור, לאחר שיאושר, להחליף את פקודת היערות המנדטורית.
להורדת המאמר המלא