תשעה באב - מחורבן לגאולה

תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום זיכרון, צום ואבל לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים. התנועה הציונית מראשיתה ייחסה ליום תשעה באב ממד נוסף של מעבר מחורבן לגאולה, כאשר מנהיגיה ניסו להמחיש באמצעות יום האסון את ההתחדשות שבאה עם המדינה המתהווה. כמו הארגונים הציוניים האחרים, גם קרן קימת לישראל לקחה חלק במהלך זה.

בשנת 1927 פרסמה הלשכה הראשית של קק"ל מזכר שכותרתו "חורבן ורנסנס". בטקסט זה, שפורסם במקור באנגלית ומתייחס למסורת שלפיה ביום חורבן הבית המשיח, מצוין כי "הנחישות לבנות מחדש את ציון נולדה ברגע החורבן הלאומי" [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)]

המזכר, שקהל היעד שלו היה היהדות החרדית, נשלח כחלק ממפעל התרמה מיוחד שבאמצעותו קיוותה קק"ל להיעזר בזיכרון החורבן כדי להעביר ליהודים את המסר שכעת ניתן לגאול את ארץ ישראל ולשקם את שנהרס.

עיון בתיקי קק"ל ההיסטוריים שבארכיון הציוני המרכזי מעלה מספר מסמכים המתעדים את התפתחות מפעל ההתרמה שפנה אל היהדות החרדית. על-פי דוח עבור מפעל "שבת נחמו לגאולת הארץ", עד שנת 1926 פעילות התעמולה לא כוונה במובהק לקבוצה זו: "התעמולה הייתה זרה לחרדים. [...] היא נעשתה אגב עבודות אחרות" [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)].

כחלק מהמאמץ לשלב במפעל הציוני את בני כל הזרמים ביהדות, הותאם מפעל ההתרמה עבור תשעה באב במיוחד לקהילה החרדית.

במסמכי קק"ל שבארכיון הציוני ניתן למצוא מספר דוגמאות לתעמולה ייחודית זו משנות העשרים של המאה ה-20. התעמולה מתאפיינת בין השאר בהעדפת השימוש ביידיש על פני העברית שהייתה מקובלת כבר בפרסומים אחרים, בציטוטים מהמקורות ובתמונות של יהודים מסורתיים. כך למשל בעלון "פון חורבן – צו גאולה", הכתוב כולו ביידיש, מופיע ציטוט מדברי חיים וייצמן לצד צידוד מהמקרא, ופירוט של סוגי התרומות לקרן קימת לישראל. העלון כלל גם טקסט ביידיש המוקדש לתשעה באב, וקורא לקהילה היהודית דוברת היידיש להתפקד לגאולת הארץ מידי זרים ברוח מועד זה. [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)]

באופן דומה, כרזה שהודפסה בלונדון עבור הקהילה החרדית באנגליה עושה שימוש ביידיש ובאנגלית. הכרזה מתייחסת לרעיון החורבן והגאולה וקוראת לתחיית עם ישראל דרך תורה ועבודה. בתמונה שמעטרת אותה ניתן לראות דמויות דתיות מסורתיות ומודרניות בבית הכנסת מקור חיים, המוצג כקהילה אורתודוקסית היושבת על אדמות קק"ל ליד ירושלים. [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)]

עם זאת, מעניין לציין שגלויה שיועדה ליהודים חרדים בירושלים הודפסה בעברית. בצדה האחד של הגלויה תמונה של מתפללים האומרים קינות בכותל המערבי, ובצדה השני רשימת ציטוטים מהמקורות. גם כאן הודגש נושא הגאולה, כאשר הגלויה מסתיימת בקריאה "אחינו, אם רצונך בפדיון הארץ- תרם תרומתך ל'קרן הקימת!" [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)]

מתפללים בט' באב ליד הכותל מיד לאחר שחרורו במלחמת ששת הימים.  צילום: דוד הירשפלד, ארכיון הצילומים של קק"ל

לפניכם כמה פריטים שעוסקים בתשעה באב.

1. גלויית התרמה לתשעה באב בעברית, 1926 – צד א'

[מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)].
גלויית התרמה לתשעה באב בעברית, 1926 – צד א'

 

2. גלויית התרמה לתשעה באב בעברית, 1926 – צד ב'


להגדלת צד ב' של הגלויה

גלויית התרמה לתשעה באב בעברית, 1926 – צד ב'

[מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)].

 

3. פוסטר התרמה לתשעה באב ביידיש ואנגלית, 1926

פוסטר התרמה לתשעה באב ביידיש ואנגלית,  1926

[מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)].

 

4. עלון התרמה לתשעה באב ביידיש, 1927 – צד א'


להגדלת העלון (שני הצדדים)

עלון התרמה לתשעה באב ביידיש,  1927 – צד א'

[מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)].

 

5. עלון התרמה לתשעה באב ביידיש, 1927 – צד ב'

עלון התרמה לתשעה באב ביידיש, 1927 – צד ב"

[מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק מפעל ט' באב (KKL5\949)].