השפעת זמינות מים וסוכרים על קצבי השמנה בסבכים נודדים

עורכי המחקר: עדי דומר, עופר עובדיה ואייל שוחט
המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
מרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה, ירוחם

ישראל מהווה את אחד מצירי הנדידה החשובים בעולם. פעמיים בשנה חוצים את שמי הארץ כארבע מאות מיליון עופות בדרכם בין אזורי הדגירה והחריפה. במהלך הנדידה חונות בישראל ציפורים רבות לצורך חידוש מאגרי השומן בגופן, המשמש כדלק לנדידה. לפיכך, קיים ייתרון לפרטים החונים באתרים עשירי מזון בהם ניתן לחדש את מלאי השומן במהירות ולהמשיך בנדידה.
סבכי שחור כפה, חולף סתיו נפוץ בעין רימון, הניזון מפירות האלה האטלנטית. צילום: אייל שוחט

חשיבותם של מים זמינים

אתר החניה בעין רימון שבדרום יער להב, הוא חלקת אלה אטלנטית שניטעה ע״י הקק״ל. בחלקה זו מבשילים מדי סתיו פירות עתירי שומן (אך עניים בסוכר) אשר מושכים מגוון גדול של ציפורי שיר. ניטור ארוך טווח בעין רימון מראה כי החלקה הפכה עם השנים לאחד מאתרי החנייה החשובים בישראל לנודדי סתיו. במחקר שנערך בעין רימון לפני כעשור נמצא כי הוספת מים בשקתות במהלך הסתיו משכה לחלקה פרטים רבים של סבכי שחור-כפה – ציפור שיר קטנה הדוגרת ברחבי אירופה וחורפת באפריקה. בנוסף, בתוספת מים קצב צבירת השומן של פרטים ממין זה עלה. הממצא מעיד על חשיבותם של מים זמינים באזורים צחיחים עבור ציפורים נודדות.

בחינת קצב ההשמנה

בעונות הסתיו 2014-15 הרחבנו את הניסוי שנעשה בעין רימון בעבר כאשר אנו בוחנים את קצבי ההשמנה של ציפורי שיר ללא מים, בתוספת מים, ובתוספת מים ומי סוכר בשלושה אתרים שונים בנגב: עין רימון, מדרשת בן גוריון שבה חלקת עצי אלה קטנה, ופארק אגם ירוחם, שם המים זמינים בשפע, אולם אין בו עצי אלה. מטרת המחקר היתה לבחון הבדלים בקצב צבירת השומן בין אתרים יובשניים בהם המזון העיקרי הינו פירות אלה (עין רימון ומדרשת בן גוריון) לאתר לח עם מגוון מקורות מזון (אגם ירוחם). לצורך כך לכדנו ציפורים אותן סימנו בטבעות אלומיניום עם מספרי זכות, מדדנו את משקל גופן ואת השומן הנראה לעין בשקע החזה ובתחתית הבטן. על מנת לכמת את קצב צבירת השומן ולקשר זאת לתנאי הניסוי ערכנו מאמץ לכידה מתמשך שאפשר לנו ללכוד מספר לא מבוטל של ציפורים פעם נוספת במהלך כל אחד מהטיפולים ולמדוד אותן בשנית.

הקשר בין מים להשמנה

מצאנו כי בעין רימון הוספת מים שיפרה את קצב ההשמנה, והוספה של מי סוכר על המים עוד העלתה קצב זה. נראה כי למרות שפירות האלה מאפשרים לציפורים להשמין, ניתן לזרז את קצב ההשמנה על ידי הוספת מים ונוטריאנטים שהאתר איננו מספק לציפורים. מנגד, בירוחם ובמדרשת בן גוריון לא נצפו שינויים בקצבי ההשמנה. נראה כי מאחר שבירוחם המים זמינים בשפע, וכי קיימים מקורות מזון שונים בשטח, לא היתה משמעות להוספת שקתות מים או מזון. במדרשת בן גוריון כמעט ולא היו לכידות חוזרות, והפרטים המעטים שנלכדו שנית בד״כ ירדו במשקלם. נראה כי למרות הדמיון במשאבי המזון בין עין רימון למדרשת בן גוריון, תנאים סביבתיים אחרים, לא ידועים, אינם מאפשרים לציפורים החונות במדרשת בן גוריון להשמין, והם נוטשים את האתר במהירות.

סבכי שחור כיפה. צילום: שמואל הלוי

ניסוי בהשמנה

כדי להבין טוב יותר את האינטראקציה בין סוכרים לשומנים ערכנו ניסוי מבוקר בו החזקנו סבכים שחורי כפה בכלוב למשך מספר ימים. הסבכים קיבלו את אחד משלושת סוגי הדיאטה הבאים: 1) פירות אלה וזחלי קמח ללא הגבלה, 2) דיאטה 1 + מים, 3) דיאטה 2 + מי סוכר. הקבוצה שקיבלה מי סוכר השמינה בקצב המהיר ביותר. צריכת הפירות של קבוצה 2 היתה גבוהה בהרבה משל קבוצות 1 ו -3 . נראה כי בעוד המים איפשרו צריכה מוגברת של פירות, הוספת מי סוכר איפשרה לסבכים לוותר על הפירות, לצרוך מי סוכר וזחלים בלבד, ולהשמין בקצב מהיר יותר.

תוצאות המחקר

תוצאות המחקר מציעות כי חנייה באתרים יובשניים לפני חציית המדבר הצפון אפריקני עשויה להציב אתגרים בפני ציפורים נודדות. ברמה התאורטית תוצאות המחקר מאפשרות להבין כיצד נוטריאנטים שונים תורמים לצבירת שומן בציפורים שהוא הדלק לנדידתן. ברמה המעשית התוצאות מאפשרות תכנון ממשק עבור יער להב שישפר באופן ניכר את מידת התאמתו לשמש כבית גידול לציפורים נודדות. חלקת עין רימון סובלת בשנים האחרונות מבצורת, ובשנה האחרונה חלק ממנה נכרת לצורך סלילת כביש.

בשלב זה החלה קק"ל בהשקיית חלק מהעצים, ובעתיד, כאשר נגיע לתכנון שיקום החלקה, תוצאות המחקר יאפשרו לנו להבין אילו עצים יש לנטוע כדי לשפר את המאזן האנרגטי של הציפורים. נראה כי תוספת שקתות מים וצמחים פורחים המספקים צוף יהוו את הצרוף המושלם עבור נודדי סתיו בעין רימון.