לכבוד יום היערות הבינלאומי - על חשיבות היער וייעור

החל מ-2013 מציין האו"ם את ה-21 במרץ כיום היער הבינלאומי במטרה להעלות את המודעות לחשיבות היערות והעצים, ומעודד את המדינות החברות בו לערוך אירועים לקידום הנושא, כדוגמת נטיעת עצים.

קק"ל קיבלה על עצמה כבר בראשית המאה ה-20 את האחריות לייעור, והנטיעות הראשונות נערכו בשנת 1904 על אדמות בן שמן וחולדה. מפעל הייעור של קק"ל הוא אחד ההישגים הסביבתיים החשובים שנרשמו מאז בתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. על היקף הייעור של קק"ל לא העז לחלום אפילו בנימין זאב הרצל, שכתב ביומנו ב-23 באוגוסט 1896 כי  "עלינו לייסד אגודת עצים לאומית לנטיעת יערות בארץ. כל יהודי מנדב עץ אחד, או כמה עצים. עשרה מיליונים עצים".

מאז קק"ל הפכה ארץ שוממה לירוקה בנוטעה למעלה מ-240 מיליון עצים ברחבי הארץ. מפעל הייעור שלה החל מתוך תחושה שזהו הדבר הנכון בזמן הנכון.  בהמשך התברר שהייתה זו תחושה נכונה גם לטווח ארוך, ושהיער בישראל מעניק לתושבי המדינה שירותים אקולוגיים חיוניים, עיצוב נוף, שימור קרקע ומים ושמירה על המגוון הביולוגי. לצד זאת, היערות תמיד נתפשו גם כספקי שירותים חברתיים חיוניים של נופש ובילוי בחיק הטבע.

במקביל לפעילותה המקצועית בתחום הייער, משקיעה קק"ל מאז היווסדה מאמצים רבים בעידוד הציבור לסייע ולתרום למען נטיעת העצים בישראל.  מאמצים אלה קיבלו ביטוי מרכזי בחומרים הפרסומיים ההיסטוריים שהפיקה קק"ל, ושחלקם שמורים בארכיון. כך למשל ניתן ללמוד מעיון בחוברת "היער: קורותיו ועתידו", שראתה אור בהוצאת קק"ל באמצע שנות ה-40 של המאה העשרים, ושבה  קורא הארגון להענקת תרומות למען נטיעת עצים, לשם ציונם של מאורעות שונים.  לדוגמה:

"תרום לנטיעת עצים: לכבוד אב ואם, ליום חגם; להנצחת מאורעות במשפחה; לציון מאורעות ציבוריים; לאות הוקרה לאישים; להבעת תודה למיטיבים; לכבוד קרובים וידידים - לעת שמחתם ולתנחומים ביגונם".
(מתוך תיק "עלונים-יעור" מספר KKL5/12874 שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי,
מהשנים 1945-1943).

עוד על יום היערות הבינלאומי »