קק"ל ויחידת סקרי טבע ונוף במכון דש"א

מכון דש"א (דמותה של ארץ) מתמחה מזה שנים באיסוף וניתוח של ידע ומידע על השטחים הפתוחים וערכיהם ובגיבוש עקרונות מדיניות וכלים שיבטיחו שילוב ראוי בין צורכי הפיתוח והשמירה על השטחים הפתוחים וערכיהם, המכון פיתח שיטה ייחודית לסקר והערכה של השטחים הפתוחים והמלצותיו המקצועיות משמשות את גורמי התכנון והביצוע להשגת פיתוח בר-קיימא.

סקרים כחלק מתכנון

סוקרים בעבודה, מורדות הכנרת שביער שוויץ. צילום: אורי רמון
סוקרים בעבודה, מורדות הכנרת שביער שוויץ. צילום: אורי רמון

בשל מיקומה הגיאוגרפי וההיסטוריה העתיקה והעשירה שלה נתברכה מדינת ישראל במגוון ביולוגי עשיר וייחודי ומגוון נופי ותרבותי עשיר ורב משמעות שקיומם מותנה בקיומם של שטחים פתוחים גדולים ורציפים. במקביל, קיימים במדינת ישראל קטנת הממדים צרכי פיתוח חיוניים הגורמים למצוקה חמורה ואובדן מהיר של קרקע ושטחים פתוחים בהם מתקיימת המורשת הטבעית והתרבותית של הארץ.
 
רק חלק קטן מהשטחים הפתוחים בישראל מיועד לשימור ומוגדר כיער, שמורת טבע או גן לאומי. מרבית השטחים הפתוחים, במיוחד בצפון הארץ ומרכזה, אינם נהנים מהגנה זו והם חשופים לפעולות פיתוח המאיימות על קיום המגוון הביולוגי והנופי ועל תפקודם כספקי שירותי מערכת החיוניים לבריאות הציבור. הגודל המצומצם של השטחים המוגנים והקיטוע ביניהם מחייב שמירה על ההיקף והרציפות של השטחים הפתוחים שאינם מוגנים.
 
מתן מענה ראוי לצורכי הפיתוח החיוניים תוך הבטחת הקיום של המגוון הביולוגי והנופי בשטחים אלה מחייב תכנון וניהול זהיר ומושכל של משאבי הקרקע, הטבע והנוף. תכנון  מושכל שכזה חייב להתבסס בראש ובראשונה על הכרה מעמיקה של משאבי הטבע והנוף ועל ניתוח מקצועי של חשיבותם ונדירותם.
 
הסקרים מבוצעים בשיתוף עם גורמי הסביבה העוסקים בשטחים הפתוחים. קק"ל שותפה ביחידה למן הקמתה, בשנות השמונים של המאה העשרים. שותפים נוספים הם רשות הטבע והגנים, אגף שטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, רשות המקרקעין, החברה להגנת הטבע, רשויות ניקוז ונחלים, מועצות אזוריות ועוד. ההחלטה על האזורים המיועדים לסקר נקבעה בשיתוף על פי מספר קריטריונים ובהם: ערכיות השטח, האיומים המושתים עליו, ומהלכי תכנון וניהול המתוכננים בו.
הקליקו כאן והיכנסו לאתר מכון דש"א לצפייה בסקרים.

מכון דש"א

היחידה לסקר והערכה של משאבי טבע ונוף במכון דש"א - מסגרת ייחודית

יחידת סקרי טבע ונוף במכון דש"א שהוקמה בשנות השמונים פועלת מאז בשיתוף עם הגופים הסביבתיים במטרה לאסוף ולנתח מידע על שטחים פתוחים כרקע לתכנונם ולניהולם. זאת מתוך תובנה שכדי להשיג שילוב ראוי בין צורכי השמירה על המגוון הביולוגי והנופי הייחודיים של הארץ וצורכי הפיתוח נדרש מידע מקצועי ואמין בתחום זה כרקע לתכנון וניהול מושכל של משאבי הקרקע והשטחים הפתוחים.
 
יחידת הסקרים מבצעת סקרים שיטתיים על יחידות שטח גדולות יחסית, במתודולוגיה ברורה ושקופה. הפעילות נעשית בצורה מקצועית ובמימון גופים ציבוריים ותרומות, כך שהיא אינה נתונה להשפעות או למגבלות של מיזם או יזם כזה או אחר. תוצרי הסקרים הם נכס ציבורי שעומד לרשות הציבור, הם מופצים בכתב לגורמים הרלוונטיים ולכלל הציבור, דרך אתר האינטרנט של מכון דש"א ובאמצעות ימי עיון פתוחים לקהל הרחב.

מתודולגיה ייחודית

מתודולוגיה ייחודית - שילוב בין מידע אקולוגי ונופי לתכנון פיזי

בעולם המדע מצטבר ידע רב בנושא עולם החי והצומח של השטחים הפתוחים. עם זאת, רק מעט ממידע זה נכנס כתשומה לתהליך התכנון הפיזי, שמעצב בפועל את עתיד השטחים הפתוחים. מכון דש"א פיתח שפה מקצועית משותפת המקשרת בין דיסציפלינות מדעיות ואנשי מדע מתחומי האקולוגיה, הזואולוגיה, הבוטניקה, הארכיאולוגיה, והגיאוגרפיה ובין מערכות התכנון  והניהול ואנשיהן ובהם: מתכננים ומנהלי שטחים בגופים ציבוריים ופרטיים, חברי וועדות תכנון, עובדי מדינה, גורמי סביבה וכיו"ב.

במסגרת זו פותחו ביחידה כלים לביטוי תכנוני של ערכי הטבע והנוף שמצויים בשטח. כך לדוגמה פותחו ביחידה מודל ממוחשב לצורך ניתוח רצף השטחים הפתוחים ומתודולוגיה אחידה של שילוב מפות הערכה נושאיות למפת ערכיות אינטגרטיבית. הסקרים מעובדים ומופקים באמצעות מערכת מידע גיאוגרפי ממוחשב (ממ"ג, GIS) שלה יכולת ניתוח מרחבי.  הסקרים מוצגים באתר דש"א במדיה שמתאימה לממ"ג אשר מאפשרת שימוש נוח ומהיר בממצאיהם במהלכי תכנון.

עד היום בוצעו במכון למעלה משלושים סקרים בהיקפים שונים (מפת הסקרים מצורפת), ונערך פיתוח  מתודולוגי של נושאים שונים ובהם: שיטת הסקר וההערכה, מודל לבחינת רצף השטחים הפתוחים ותהליכי קיטוע (פרגמנטציה) שלהם ושיטות למיפוי צומח.

התייעצות סוקרים במהלך סיור מעל בקעת יבניאל. צילום: אורי רמון
התייעצות סוקרים במהלך סיור מעל בקעת יבניאל. צילום: אורי רמון

מטרות

סקרי טבע ונוף כרקע לתכנון - מטרות

כאמור, ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם – עובדה המחייבת תכנון מושכל וקפדני של משאב הקרקע. כחלק מתהליך תכנון בר קיימא חשוב לדעת מהם ערכי הטבע והנוף המרכזיים והחשובים ביותר של השטח הנדון. הליך סקר והערכה של שטחים פתוחים נועד לענות לצורך זה.  מדובר גם באיתור שטחים שנועדו לפיתוח מסיבי – בינוי, תשתיות וכיו"ב וגם בניהול שטחים שמיועדים להשאר פתוחים כמו שמורות טבע, יערות, ושטחים מוגנים אחרים.
 
הסקר מביא עובדות בסיסיות (כגון טיפוסי צומח ותכסית, אתרי מורשת האדם) הקשורות בשטח, יחד עם מידע השוואתי על ערכיות השטח בהשוואה לשטחים אחרים.  מידע זה מכוון לבניית תוכניות ששומרות על השטחים הערכיים פתוחים, גם לדורות הבאים. בנוסף, הוא נותן למתכננים כלים לא רק לשמור על השטח כפתוח, אלא גם להתאים את אופי הפעילות המתוכנן לשמירת ערכי הטבע והנוף שמופיעים בתא שטח נתון.

שילוב מידע

שילוב בין מידע אקולוגי ונופי לתכנון פיזי

בעולם המדע מצטבר ידע רב בנושא עולם החי והצומח של השטחים הפתוחים. עם זאת, רק מעט ממידע זה נכנס כתשומה לתהליך התכנון הפיזי, שמעצב בפועל את עתיד השטחים הפתוחים. יחידת הסקרים עוסקת בניסיון לפתח שפה משותפת בין אנשי מדע – זואולוגים, בוטנאים, ארכיאולוגים – לאנשי מערכת התכנון – מתכננים בגופים ציבוריים ופרטיים, חברי ועדות תכנון, עובדי מדינה וכיו"ב.
 
במסגרת זו פותחו ביחידה כלים לביטוי תכנוני של ערכי הטבע והנוף שמצויים בשטח. כך לדוגמה פותח ביחידה מודל ממוחשב לצורך ניתוח רצף השטחים הפתוחים. בהמשך התהליך משמשת מתודולוגיה אחידה של שילוב מפות הערכה נושאית למפת ערכיות אינטגרטיבית.
 
בראשית שנות התשעים הוקמה יחידת מיפוי ממוחשב (GIS) שמסייעת בעיבוד החומר והפקתו. מאז בוצעו למעלה משלושים סקרים בהיקפים שונים. עם השנים מתקדמת גם סטנדרטיזציה של הסקרים כך שהם תורמים גם לבניית בסיס מידע רחב יותר (במיוחד בתחום הצומח) שיוכל לשמש כעזר למעקב אחרי תופעות סביבתיות שונות.

שימוש בסקרים

בשנים האחרונות שמשו סקרי טבע ונוף כרקע לתכנון ברבות מהתוכניות שעסקו בשטחים פתוחים נרחבים.  מרבית התוכניות המרקמיות נעזרו בסקרי טבע ונוף שנערכו באזור התכנון: פארק שקמה, אגן פולג וסובב רמת הנדיב,. סקר נחל שקמה למשל שימש בסיס להערכה הסביבתית ולקביעת עדיפויות השימור במרחב.
 
הסקרים על ההרים ממערב לירושלים שמשו רקע לדיון בנושא גבולות הבינוי של ירושלים, פרבריה  ומבשרת ציון. הם משמשים תשומה חשובה גם בדרכי ניהול וממשק של השטח.
 
סקרים ביערות כמו יער ניר משה, יער דורות, יער אלעד ועוד משמשים כלי לניהול דיון מקצועי על דרכי שימור ופיתוח היער.
 
סקר יער יד מרדכי שימש בסיס להכנת תוכנית אב לשיקום היער.
 
היחידה הייתה שותפה בעריכת סקר וגיבוש מפות הסכמה לתחזוקת נחלים בתחום רשויות ניקוז ונחלים ירדן דרומי וגליל מערבי. עבודה החלה גם בתחום רשות ניקוז קישון. 
 
כך גם לגבי תוכנית אב לשטחים פתוחים של המועצה האזורית בני שמעון, שם נעזרו המתכננים בסקרי גבעות להב ונחל דודאים.
 
סקר נחל צלמון שנערך עבור רשות ניקוז כנרת שמש כלי להכנת תוכנית אב לנחל, בהנחיית צוות המתכננים מ"יעד אדריכלים".
 
סקר אורון צין סייע בהערכת ההשפעה הסביבתית של כריית פוספטים באיתורים שונים.
 
סקר סובב מודיעין מסייע בבחינת חלופות שונות להתפתחות שלב ב' של העיר. בימים אלה מורחב המידע האקולוגי של השטח כדי לסייע בניהול ממשק הנטיעות באזור.
 
סקר חוף חיפה – עתלית שמש בסיס להתייחסות לשינוי תמ"א 13 – חופי חיפה – טירת כרמל.
 
סקר חולות קיסריה שמש להגדרת מסדרון החולות והתייחסות לתוכניות פיתוח בתחומו.
 
סקר הכנרת שמש בסיס להכנת מסמך המדיניות באזור זה.
 
סקר הכורכרים הוסיף להגדרת אגן נחל שקמה המרכזי ושטחים נוספים כאזורים חשובים לשימור בית גידול כורכרי.
 
מסמך החולות משמש כלי לבחינת תוכניות פיתוח באזורי החולות.