פרופ' צביקה מנדל דיבר על הדברה ביולוגית של הכנימה צמרית האורן (Pineus Pini). הכנימה מוכרת בעולם כמזיקה במיוחד למינים רבים של אורנים ובתנאי אקלים מגוונים. בישראל זהו מזיק חדש יחסית, והפגיעה הראשונה נצפתה ב-2006 בחורשות אורנים בירושלים. המומחים מוטרדים במיוחד מכך שהצמרית פוגעת באורן הצנובר, שמחוסן מפני מזיקים אחרים הנפוצים בארץ.
לאחר שלא נצפתה טריפה של הכנימה ע"י אף אחד מבעלי החיים המתקיימים בישראל באופן טבעי, הוחלט לייבא אויבים טבעיים, שיסייעו במיגור המזיק. הפשפש הקנייתי נפסל מטעמים בירוקרטיים, ושחקן החיזוק הנבחר היה הזבוב הטורף Neolucopis Tipiae. מקורו של הזבוב בפקיסטן, והוא הגיע גם להוואי. סוד קסמו של אותו זבוב הוא שהמזון היחיד בתפריט שלו הוא הכנימה הצמרית הידועה לשמצה.
החוקרים העלו לישראל את הזבוב הטורף, והוא התבסס ביערות אורנים בגולן, בגליל העליון, בכרמל ובירושלים. בתחילת הדרך עלה חשש מקצב ההתפשטות האיטי של הזבוב, אבל כעת נראה שהוא רודף אחר הצמריות לכל אתר שהן מגיעות אליו, ואין צורך לייבא עוד זבובים. החוקרים מעריכים שהזבוב יצליח לרסן את אוכלוסיית הכנימה הצמרית בישראל ולמנוע את הפגיעה ביערות.
איה גולדשטיין תיארה את השימוש בירגזי כמדביר ביולוגי של תהלוכן האורן. מדובר במזיק שניזון ממחטי האורן ומהווה מפגע סביבתי לצומח (בעיקר לאורנים צעירים) ולבעלי חיים (בגלל שיערותיו הרעילות). ידוע כי ברחבי העולם הירגזי ניזון מהתהלוכן בשלבי גידולו השונים ואינו רגיש לשערותיו הרעילות. מה שלא היה ידוע הוא האם התהלוכן ערב לחיכו של הירגזי הישראלי. המחקר העלה כי בתנאי שבי, הירגזים אוכלים את התהלוכן, ואף מאכילים את גוזליהם.
החוקרים הציבו תיבות קינון לירגזים ביערות שבהם התהלוכן נפוץ. בשנה הראשונה קיננו ירגזים מועטים יחסית, כפי שהחוקרים צפו מראש, בשל תקופת ההסתגלות לנוכחות תיבות הקינון. בשנה השנייה כבר נראו ירגזים רבים יותר.
בהמשך, החוקרים בדקו את ההשפעה על אוכלוסיית התהלוכן: גודל קיני התהלוכן והפגיעה בעץ. הם בחנו גם את צפיפות הקינון של הירגזי, התנהגות חיפוש המזון והצלחת הרבייה. התצפיות לימדו כי ככל שהיו בשטח יותר תהלוכנים, כך עלה שיעור התהלוכן בתזונת גוזלי הירגזים.