ברכת יו"ר דירקטוריון קק"ל לט"ו בשבט

בס"ד

ידידי קק"ל ואוהבי הטבע והארץ,

השימוש בביטוי "כי האדם עץ השדה" רווח אצלנו בהקשרים שונים ואף המשורר נתן זך (שהלך לעולמו לאחרונה) הביע זאת בשיר ובו ההקבלה בין האדם לעץ ובין העץ לאדם: "כמו האדם העץ צומח... כמו העץ הוא שואף למעלה". הקירבה והקשר שבין האילן והאדם היבטים שונים להם. כבר התנ"ך משופע בדימויים ובסמלים שמקשרים בין האדם לעץ: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" (תהלים ד' ב'), "והיה כעץ שתול על פלגי מים"... (תהלים א' ד') ועוד.

גם חז"ל במדרש מציגים דמיון בין עץ לאדם. יש ביניהם מין המשותף במהלך חייהם ובמחזור החיים: זרע, שורש, תמיכה, מוות. דמיון זה משתקף גם בשיתוף השימוש בלשון: פורח, צומח, קמל, נובל, מזדקן. וכן בשמות שניתנים לילדים: אלון, אורן, אלה תומר, רותם ועוד.

קירבה זו יש בה כדי להביא לכך שמתוך מעשה הנטיעה, ליווי העץ וההתבוננות במהלך צמיחתו, נפנים קודי התנהגות חיוניים בבניין האישיות, כפי שהביע המשורר בנימין טנא בשירו "אילני", בו מבקש האדם ללמוד מן העץ.

בשנה זו, בה אנו מציינים 120 שנה לקק"ל, נחזק פעילות גם במסגרות החינוך הפורמלי.  בט"ו בשבט זה, בנוסף למשמעויותיו החינוכיות של החג ביישוב הארץ וברגישות לסביבה ולעיצוב הנוף, נציין גם את התרומה לעיצובו של דור העתיד "נפש בריאה בגוף בריא" בעל ערכים וחוסן להתמודדות עם אתגרי החיים.

חג יער וגן שמח, אברהם דובדבני (דובדב), יו"ר עולמי - קרן קימת לישראל