האיזון בין הפיתוח לבין שמירה על הסביבה - מערך לתלמידי בית ספר יסודי

מטרת העל:
הכרת החשיבות של שמירה על האיזון בין פיתוח תעשייתי לשמירה על הטבע ועל הסביבה.

 

 

אוכלוסיית יעד: תלמידי בית ספר יסודי (כיתות ד'-ו')

משך זמן השיעור: 45 דקות.

חומרי עבודה: בריסטולים, גזירי עיתון, תמונות, טושים.

שאלת פתיחה: אוכלוסיית ישראל גדלה במהירות, וצריך להיערך לכך ולהקים ערים חדשות. נבחרתם לתכנן עיר חדשה על שטח פארק הטבע הסמוך. מהם הדברים שלדעתכם חייבים להיות בתוך עיר שמתוכננת בצורה נכונה?

כותבים על הלוח את מה שיעלו המשתתפים (בתים, מפעלים, חנויות, פארקים, עצים, גני שעשועים, בתי חולים, בתי ספר, מזבלה...). יש להשתדל לא לכוון את הילדים אלא לתת להם לומר באופן חופשי איך לדעתם צריכה עיר להיראות.

מחלקים את הכיתה ל-4–5 קבוצות עבודה (לפי גודל הכיתה).

כל קבוצה מקבלת בריסטול גדול, המשמש כבסיס לתכנון העיר שלהם. (מנחים את המשתתפים למצוא שם לעיר, ולצייר בתים ומפעלים, פארקים, עצים וכו', או לחלופין להדביק תמונות מתוך עיתונים וכו'.) על כל קבוצה לשבץ את המרכיבים שנכתבו על הלוח בפתיחת השיעור.

מטרת המשימה היא להמחיש להם את הקונפליקט בין הפיתוח לבין שמירה על הטבע ועל הסביבה.

ייתכן מאוד שכמעט לא יינתן מקום לעצים וצמחייה בתכנון העיר, ויש לעמוד על כך בדיון שיבוא לאחר הקרנת הסרטון.

בסוף המשימה ייתלו הבריסטולים על אחד הלוחות, כדי שכל הכיתה תוכל לראות את התוצרים.

 

הרחבה:

ככל שתהיו מעוניינים בכך, תוכלו להרחיב בכמה מילים על חשיבות השטחים הפתוחים ותרומתם לשמירה על הטבע ועל איכות הסביבה ותרומתם לרווחת האדם.

ויקרא פרק כ"ה, ג'–ד':
(ג) "שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ:"
(ד) "וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיקֹוָ֑ק שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר:"

בספר ויקרא נאמר שיש להפסיק את עבודת הקרקע כל שבע שנים.
השנה השביעית נקראת "שבת הארץ". מדוע לדעתכם היא נקראת כך?

קטע מתוך השיר "שבת הארץ" של הרב משה צבי נריה*:
... זִמְרַת הָאָרֶץ בּוֹקַעַת וְעוֹלֶה מַהֵר וְגֶבַע.
הִנֵּה קָמָה הַקָּמָה וְגַם נִצָּבָה,
אַט יָנוּעוּ שִׁבֲּלֵי הַזָּהָב בִּנְשוֹב הָרוּחַ,
כִּי כָּבֵד עֲלֵיהֶם רֹאשָׁם,
כִּי צִוָּה ה' אֶת בִּרְכָתוֹ בְּשָׁנָה הַשִּׁשִּׁית.

... שׁוֹקְטָהּ לִמְנוּחָה תִּשְׁכַּב,
תִּתְעוֹרֵר עִם רֶדֶת הַיֹּרֶה,
תִּשְׁתֶּה, תַּרְוֶה, וְשָׁקְעָה שׁוּב בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה -
עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָהּ.
עֲצֶרֶת אוֹנִים וְחֹסֶן אַיִל...

אֲדָמָה – דְּמָמָה.
דּוּמָם הַמֶּרְחָב, מִתְיַחֵד עִם עַצְמוֹ.
מִן הַדְּמָמָה הַדַּקָּה בְּנוֹת-קוֹל עוֹלוֹת,
פִּזְמוֹנִי-דֶּשֶׁא חֲרִישִׁים.
שִׂיחַ הַשָּׂדֶה מַמְתִּיק שִׂיחַ,
וּמַעֲטֵה הַיֶּרֶק מְדוֹבֵב בְּלַחַשׁ-רַחַשׁ.
אֵי-שָׁם יַעֲלֶה גִּבְעוֹל סָפִיחַ, זֵכֶר לַעֲלִיַּת שִׁבֳּלִים.
בַּעֲצַלְתַּיִם יָנוּמוּ אִילָנוֹת,
אֲחוּזֵי-שַׂרְעַפִּים יַעַמְדוּ סַרְעֲפוֹתֵיהֶם.
עֲנָבִים-נְזִירִים בִּסְעִיפֵי גֶּפֶן יִפְרוּ.

... "כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'"!

 

 

הצעה: לקבוצה צעירה אפשר לתת משימה מקדימה – לסמן בתוך השיר את המילים המבטאות תחושה של מיצוי, עייפות ושחיקה.

*הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913–י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר כנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו על עיצוב הציבור הדתי לאומי. חבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ופרס הרב קוק (מתוך ויקיפדיה).

במפגש נוכחנו לדעת עד כמה מורכב לאזן בין הצרכים של האדם בעולם המודרני לבין הצרכים של האדמה והסביבה.

מצוות השמיטה מסייעת לנו לזכור שגם לטבע ולסביבה יש מקום בעולם שלנו, ואסור לנו לשכוח אותם כשאנחנו מתנהלים בחיי היום יום שלנו וכשאנחנו מפתחים את הסביבה שלנו.