במהלך החודש הקרוב תקיים קק"ל חגיגות נטיעות ביערות, בפארקים ובשטחים העירוניים. הציבור מוזמן להגיע ולקחת חלק בפרויקט הייעור האדיר של קק"ל שנמשך כבר 115 שנה.
בשנת 2017 יינטעו למעלה מחצי מיליון שתילים, מהם יותר מ-300 אלף שתילים ביערות, כ-150 אלף שתילים בתחומי הערים והישובים, וכ-120 אלף שתילים לצורכי חקלאות.
ילדים יוצאים לנטיעות ט''ו בשבט. צילום: יוסי אלוני
במסגרת חגיגות ט"ו בשבט יפתחו מתחמי נטיעות לקהל הרחב ביער לביא בצפון ובנווה שלום במרכז, ויתקיימו ימים פתוחים במשתלות קק"ל. הציבור מוזמן להגיע באופן עצמאי או לתאם נטיעה קבוצתית ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל: 1-800-350-550. מעבר לכך יתקיימו מגוון אירועים נוספים, בהם 40 אירועי סדר ט"ו בשבט (בין היתר בקרית שמונה, ערד, אשדוד, יקנעם, רמת השרון, משמר הנגב, פתח תקווה, ירושלים, אשקלון, גוש עציון, ותל אביב) וטיולים למיטיבי לכת ברוח ט"ו בשבט, לכל המשפחה.
בעקבות אירועי השריפות שהשתוללו ברחבי הארץ בחודש נובמבר, נערכת קק"ל לתיעוד וניטור של כ-17,000 דונם של יערות, חורשים ושטחים פתוחים שנשרפו. בשלב הראשון יבוצע פינוי מפגעים המהווים סכנה בטיחותית. במשך שנה עד שנתיים יבוצע מעקב אחר הדינמיקה של הצמחייה בשטחים השרופים. לאחר מכן תבוצע הערכה מחודשת של השטחים שנשרפו, ובהתאם ליכולתם להתחדשות טבעית, ייעודם והשירותים האקולוגיים שהם אמורים לספק לרווחת תושבי המדינה, תתקבל החלטה האם יש מקום לנטיעות חדשות.
עיקר הנטיעות השנה יתקיימו בשטחים העירוניים, בשיתוף הרשויות, מוסדות החינוך ותנועות הוער. בימים אלה מועמסות במשתלות קק"ל גולני בצפון, אשתאול במרכז וגילת בדרום עשרות משאיות בעשרות אלפי שתילים, שעושים את דרכם לטקסי הנטיעות בכל רחבי הארץ. השתילים נבחרו במיוחד לנטיעה עירונית, באופן שיבטיח חיסכון מרבי בצורך בהשקיה, צינון הטמפרטורה בערים ושיפור איכות החיים בסביבה האורבנית, לפי המלצתם של אגרונומי קק"ל ובצירוף הוראות שתילה עצמאית לתושבים ולתלמידים.
ייעור השטחים הציבוריים הפתוחים והשדרות עירוניות הוא המענה הטוב ביותר לבעיית זיהום האוויר בערים, שהולכת ומחריפה. לעצים תפקידים רבים ביניהם הצללת בתים וכבישים, יצירת נוף אסתטי, קיבוע פחמן דו חמצני, ספיגת מזהמי אוויר, הענקת בתי גידול לבעלי חיים, מקור פירות בר לבעלי חיים ומטיילים וככלי חינוכי. נטיעת עצים הוכחה כדרך האפקטיבית ביותר למאבק בהתחממות הגלובלית.
לדברי יו"ר קק"ל דני עטר: "קק"ל היא שותפה של החברה הישראלית כבר 115 שנה, ואנו מזמינים את הציבור הישראלי להיות שותף שלנו באירועי ט"ו בשבט בכל רחבי הארץ. ט"ו בשבט הוא לא רק חג לאילנות, זהו חג שבו החברה הישראלית פוגשת את היערות והפארקים. בשנה האחרונה הריאות הירוקות של ישראל ידעו שריפות קשות, זו העת לצבוע
ט"ו בשבט במספרים
- בט"ו בשבט השנה למעלה מחצי מיליון משתתפים ייקחו חלק באירועי הנטיעות ביותר
מ-130 אירועים ובכ-50 רשויות מקומיות.
- כל עץ חדש שניטע סופח בממוצע 0.7 טון פחמן דו חמצני במהלך חייו. אדם צריך לטעת בממוצע כ-200 עצים בכדי לקזז את הזיהום שהוא יוצר בימי חייו. יערות קק"ל מקזזים בכל שנה חצי מליון טון גזי חממה. סכום זה שקול לפליטת הפחמן השנתית של כ-75,000 כלי רכב פרטיים הנוסעים כ- 20,000 ק"מ לשנה.
- מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שיש בה יותר עצים כיום מאשר לפני מאה שנה. בשנת 1901, שנת היווסדה של קק"ל, היו בארץ 14,000 דונם יער בלבד. בשנת 1942 – 35,000 דונם יער נטוע, בשנת 1970 – 600,000 דונם. בשנת 2017 נטועים בארץ כמיליון דונם יער נטע אדם.
- היער הראשון שניטע בארץ הוא יער הרצל (יער חולדה), בו ניטעו בשנת 1907 18 עצי זית ראשונים.
- היער הנטוע הגדול ביותר בישראל הוא יער יתיר ששטחו כ-38,000 דונם.
- אורך חיים בממוצע של עץ אורן הוא כ-100 שנה. עצי זית ואלונים יכולים להגיע לכ-600 שנה ואף יותר.
- לקק"ל 3 משתלות לעצי יער, חורש, שיחים וצמחי תבלין בארץ, אשר מגדלים בהן כמיליון שתילים של עצים מידי שנה.
ילדות נוטעות בט''ו בשבט. צילום: יוסי אלוני
על הקמת קק"ל
ב- י"ט בטבת תרס"ב (1901), לפני 115 שנים, בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל הוכרז על הקמת קרן קימת לישראל, על פי הצעתו של פרופסור צבי-הרמן שפירא. מטרתה של הקרן: איסוף כספים מיהודי התפוצות, רכישת קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות.
כבר במהלך השנה הראשונה לפעילותה גייסה קק"ל תרומות לרכישת קרקעות וגם חלקות אדמה של ממש. כך למשל קיבלה קק"ל מיצחק לייב גולדברג, שהיה מראשוני חובבי ציון ברוסיה, תרומה של 200 דונם בחדרה.
יש לציין כי אף על פי שראשי קק"ל פנו אל "בעלי המאה"כמו משפחת רוטשילד, משפחת כדורי ואחרים, הדבר החשוב באמת היה לגייס תרומות מהעם. ולשם כך "המציאו" ימים ספורים לאחר הקמת קק"ל בתחילת 1902 שני אמצעים עממיים חשובים מאוד, שהפכו לאורך שנים לסמליה של קק"ל: בול קק"ל, והקופסא הכחולה.
העיקרון המנחה היה שכל אדם יתרום "ככל אשר ידבנו לבו". בשנת 1904, שלוש שנים מיום הקמתה, רכשה קק"ל את אדמות כפר חיטים בגליל התחתון, שנרשמו כקנייה הראשונה שלה. בהמשך אותה שנה נרכשו 2,000 דונם מאדמות חולדה, 1,600 דונם מאדמות בן שמן, אדמות דלייקה ואום ג'וני שליד הכנרת ואדמות עמק יזרעאל שעליהם הוקם המושב הראשון בישראל – נהלל.
ב-1904 החלה קק"ל גם בפעולות ראשונות של נטיעת יער. בתחילה הוחלט על נטיעת עצי זית, שנחשבים למניבי פרי ומאריכי חיים וחשיבותם וסמליותם לאורך ההיסטוריה התאימו לרצון לסמל את הישגי הציונות המתחדשת בארץ. הנטיעה הראשונה היתה באדמות חולדה, והוחלט כי היער יקרא על שם הרצל – מייסד ומנהיג התנועה הציונית שנפטר באותה שנה (1904).
היער הראשון אמנם ניטע, אך לא הצליח כפי שקיוו (מתוך 12,000 עצי זית שרדו רק 3,000), ולכן המשיכו ליער את הארץ וגיוונו עם עצי אורן וברוש מהירי צמיחה ומפונקים פחות.
משנות ה-30 של המאה ה-20 ואילך החלה קק"ל לרכוש אדמות ישירות מבעלי הקרקע ללא סיוע חברה מתווכת. באותה תקופה החלה גם רכישת קרקעות באזורים שעד לאותה עת לא היתה בהם דריסת רגל כמו הרי יהודה, הגליל המערבי, עמק החולה ודרום הנגב.
יחד עם התגברות רכישות הקרקע החלה קק"ל לחזק את ההתיישבות על הקרקע, וסייעה בהקמת ישובים כפריים ועירוניים וכן מוסדות חינוכיים וציוניים. עד שנת 1939 הוקמו על אדמות קק"ל 53 יישובים! בעקבות ההגבלות שהטיל השלטון הבריטי על ההתיישבות והעלייה לישראל, נוסדו עשרות יישובים במהירות שיא, בתוך מספר שעות, הם יישובי "חומה ומגדל".
עד קום המדינה רכשה קק"ל יותר ממיליון דונם אדמה עליהם קמו כ-200 ישובים אשר היוו את הבסיס לשרטוט קווי הגבול של תכנית החלוקה.
לאחר קום המדינה צמצמה קק"ל את ייעודה מרכישת קרקעות והכשרתן להתיישבות והתמקדה בהכשרת הקרקע ובניהול יערות ישראל. במסגרת זו פועלת קק"ל להכשרת קרקעות, פריצת דרכים לישובים ולצה"ל, הקמת מאגרי מים, פארקים עירוניים לישובים, תמיכה בחקלאים ובפריפריה ועוד.