מפגש בול

צהרי יום שלישי בסוף חודש אוקטובר 2014. רח' הרמן צבי שפירא במרכז תל אביב, מקום משכנו של בית קק"ל ההיסטורי ומוזיאון קק"ל. כ-40 אספני בולים ותיקים מתכנסים למפגש חוג האספנים של בולי קק"ל ב"אולם האסיפות" של המוזיאון. הם מגיעים מכל קצות הארץ, מטפסים במדרגות, ובעיקר – מתרגשים לראות זה את זה שוב.

הכנס, שנערך ביוזמת מנהל המוזיאון ד"ר אריה בן ומר יצחק וימן, האיש שמארגן ומאגד את אספני הבולים מכל הארץ, מאפשר לכל האספנים להיפגש שוב, לשמוע פרטים חדשים על האוספים הפרטיים איש של רעהו, ולשמוע על הבולים החדשים שהנפיקה קק"ל. שלושת המרצים בכנס – פרופ' שאול לָדָנִי, שבימים אלה יוצא לאור ספרו, המוקדש לתחביב שלו, איסוף פריטי קק"ל, ד"ר אריה בן ומר יצחק וימן – ידברו על ההיסטוריה של פריטי האספנות ועל הקשר עם אגף החינוך של קק"ל.

וכפי שנהוג לומר – "לשם כך נתכנסנו", ואפילו שוחחנו מעט עם אספנים שבולי קק"ל הם אהבת חייהם. אחד מהם, אספן שחי ונושם קופסאות כחולות ובולים, מספר על חברו ש"כל הבית שלו הוא אוסף אחד גדול של פריטי קק"ל". חברו מחזיר לו מבט שכולו "נו, ראו מי מדבר".
מלבד האספנים, השתתפו בכנס גם נציגי אחטיבת החינוך של קק"ל: אהרון בר – מנהל המחלקה הפדגוגית, חזי הייס – חשב החטיבה וסימו אלבז – מנהל מחלקת מרכזי השדה והיער.

ד"ר אריה בן, היוזם והמארח, פתח בדברי ברכה לכל המשתתפים, והעביר את רשות הדיבור למר יצחק וימן. גם הוא בירך על "תחיית" החוג לאספנים של בולי קק"ל אשר פועל בחסות המרכז החינוכי והמוזיאון מאז שנת 2009. הוא הצליח לרתק את הקהל בסקירת ההיסטוריה של הבולים: "הכול התחיל לפני כ- 112 שנים, כשהרעיון מאחורי הבולים היה לספק לתורמים מעין 'קבלה' על תרומתם, שמזוהה עם קק"ל.

"הרעיון התקבל ובוצע בהצלחה רבה, עד כדי כך שכמעט כל יהודי ששלח מכתבים בעת ההיא, וגם עשרות שנים לאחר מכן, לקרובי משפחתו בארץ ישראל, ומאוחר יותר במדינת ישראל, הדביק על המעטפה, נוסף לבולי הדואר גם כמה בולי קק"ל, עדות לתרומתו הכספית למפעל הציוני".
הבול הזה, שמצויר עליו מגן דוד כחול ובמרכזו הכיתוב "ציון", היה בעצם הבול הראשון שהנפיקה קק"ל. כבר בשנת 1902, ימים ספורים לאחר שנוסדה.

ד"ר אריה בן ייסד את המוזיאון ומנהל אותו כבר 26 שנה. הוא "חי ונושם" בולים, קופסאות כחולות ושאר פריטים עתיקים של קק"ל לשימור. הוא דאג לאסוף פריטי אספנות נדירים מכל מני מקומות בארץ ובעולם וממגוון תקופות, ולהציגם במרכז החינוכי והמוזיאון שבבית קק"ל בתל אביב.

אריה מספר בהתרגשות על הקשר החם שיצרה קק"ל עם השטח באמצעות מערכת החינוך. הוא מרצה על התהליך ההיסטורי המרתק אשר הוביל להקמתה של "תנועת המורים למען קק"ל" בכנס הייסוד שנערך ב"כפר ילדים" שליד עפולה בשנת 1927, ומסביר כיצד הפכו צוותי ההוראה בכל רחבי הארץ, אשר פעלו בהתנדבות ומתוך אמונה עזה ל"זרוע המבצעת" של העם היהודי, בעזרת ובאמצעות קק"ל. כל זאת, החל בשנת 1931, כאשר מנחם (מנדל) אוסישקין – יו"ר קק"ל המיתולוגי – החליט להקים בקק"ל את "מחלקת המתחנכים ובתי הספר", שלימים גדלה והורחבה והפכה ל"אגף לחינוך ונוער". ד"ר בן התמקד כמובן בפעילותו של חוג האספנים של קק"ל: "מאז ומתמיד לאיסוף הבולים היה ערך, וחוג אספני הבולים קיבל במהלך שנים רבות רוח גבית מהאגף, עוד כשהיה מחלקה". הוא סחף את הקהל בסיפורים, כמעט ממקור ראשון, על הפעילות החינוכית שקידם חיים נחמן ביאליק, כן – אותו משורר – שהיה גם פעיל חינוך.

"זאת הייתה ההתחלה", מספר ד"ר בן, "כך הרעיון התגלגל. הבולים הפכו לכלי עזר להנחיל לדור הצעיר את ערכי המורשת הציונית: אישים, נופים וערכים התנוססו על הבולים שחולקו לילדים, ואלה התפתחו למערכי שיעורים שלמים שעוסקים באירועים הקשורים לתולדות הציונות, כמו 'חומה ומגדל', אירוע שהונצח בבול. נלמדו שירים שקשורים לקופסת ההתרמה הכחולה, ופותחו משחקים חינוכיים". ד"ר בן מביא שלל דוגמאות למשחקים חינוכיים, ובהם ערכה חינוכית מקסימה המכילה "מפה אילמת" שאליה מצורפת סדרת מדבקות מצוירת הנושאת שמות של אתרים בארץ, להשלמת השמות החסרים במפה. אגף החינוך אחראי גם היום להמשך מפעל הנפקת הבולים, המיועדים, כידוע, לאספנים ולמטרות חינוכיות, כמו הדבקה על תעודות של תלמידים.

פרופ' שאול לָדָנִי, המרצה השלישי והמרכזי בכנס, הוא ראשית לכול פרופסור להנדסת תעשייה וניהול ב"אוניברסיטת בן-גוריון" בנגב. הוא ידוע גם כאחד האספנים הבולטים ביותר, או אולי הבולט מכולם, של הקופות הכחולות. כאמור, בימים אלה יוצא לאור ספרו, המוקדש לאיסוף פריטי קק"ל – פרי עבודת מחקר של שלושה עשורים, והפקה משותפת עם האספן דותן שולמן.

ההרצאה של פרופ' לדני נפתחת בחשיפת ספרו החדש, ועוסקת בין השאר גם באותה קופסת פלאים של קק"ל. פרופ' לדני מונה את שלושת האמצעים העיקריים שהיו לקק"ל לגיוס כספים:

1. חומר מודפס: בולים, תוויות, מדבקות, גלויות מעוטרות ועוד.

2. קופות שנקראו "קופסאות כחולות".

3. רישום ב"ספר הזהב", שהיה אמצעי גיוס הכספים היוקרתי ביותר.

פרופ' לדני מספר על הבול הראשון שהגו מנהיגי קק"ל הראשונים בתחילת הדרך, הבול שמצויר עליו מגן דוד כחול ובמרכזו הכיתוב "ציון". הוא ממשיך וסוקר את ההיסטוריה של בולי קק"ל – ומדבר על שנת 1913, אז החלו להדפיס בולים בצבע, ועל הערך של בולי קק"ל בהנצחת עברן של קהילות יהודיות שנמחקו בשואה, ומסכם כי "אין ספק שלבולים האלה יש ערך רב בכל מה שקשור לזיכרון של עם ישראל, הציונות והמורשת".

"במקור", טוען פרופ' לדני, "הקופסה הייתה אמצעי לגיוס כספים שהיה נהוג בבתי כנסת, ומשם קק"ל שאבה את הרעיון". הוא מסייג ואומר שקופסת קק"ל הפכה אמנם לאמצעי רשמי לאיסוף תרומות, אך לא האמצעי החשוב ביותר. פרופ' לדני מדגיש בהרצאתו את ערכן הרב כיום של הקופסאות הכחולות. קופסאות שייצגו בעבר ערך של שותפות במפעל הציוני לגאולת קרקעות בארץ ישראל, כיום מייצגות ערך מוסף של הנצחה, ערך אספני במהותו, המתורגם גם לערך כספי גבוה בשל נדירותן.

הוא סוקר את ה"אבולוציה" של הקופסה הכחולה, שהחלה גם היא בדומה לבולים כאמצעי לאיסוף כספים למטרה העיקרית של גאולת קרקעות. בשנים שלאחר קום המדינה שימשה אותה קופסה גם לאיסוף תרומות בבתי הספר ובגנים.

האמצעי השלישי לאיסוף תרומות היה סמל מעמד אמיתי, לעשירים בלבד – רישום ב"ספר הזהב". כך גייסו כספים מתורמים יהודים בעלי הון, תעשיינים עתירי ממון, שבמעמדם לא יכלו להרשות לעצמם שלא להיות רשומים ב"ספר הזהב" של קק"ל.

שוב שתדעו: חלפו יותר ממאה שנים מאז הועלה בפעם הראשונה רעיון הנפקת הבולים מטעם הקרן הקיימת לישראל, אבל בקק"ל מעולם לא זנחו את רעיון הפקת הבולים כערך. אגף החינוך הממונה על כך עדיין מפיק בולים של קק"ל – בתחומים סביבתיים, חברתיים וציבוריים – כך שאין להתפלא שאחת מגולות הכותרת של מפגש האספנים הייתה כשחזי הייס, חשב אגף החינוך והממונה על הנפקת הבולים מטעם האגף, התייצב מול קהל האספנים, וחשף 18 סוגים של בולי קק"ל חדשים בארבע "דפיות" (גיליונות), היישר ממכבש הדפוס.

שניים מהבולים נושאים את דיוקניהם של שני ראשי ממשלה, אריק שרון ויצחק שמיר, שהלכו לעולמם בשנים האחרונות (שמיר 2012, שרון 2014). כמו כן, הונפק בול הנושא את דיוקנו של נשיא המדינה הנבחר, ראובן ריבלין. וסדרת הבולים הרביעית, הססגונית במיוחד, נקראת "עצים בארץ התנ"ך", והיא חלק מערכת לימוד בנושא זה, הכוללת 15 תמונות מרהיבות של סוגי עצים מהנוף הארצישראלי, ומתקשרת לאחת הפעילות המרכזיות של קק"ל – פיתוח היער והחורש הטבעי במינים שונים של עצים האופייניים לאזורנו, וטיפוח סביבה ירוקה.

רחש של התרגשות עבר בקהל האספנים, והס הושלך באולם למשמע התיאור של מר הייס על הנייר המיוחד והקלאסי של הבולים, על בית הדפוס המתאים שנמצא לבסוף בירושלים ומדפיס בשיטות מסורתיות ועל שולי הבולים המנוקבים במיוחד לתלישה בולאית מקצועית. כאות הוקרה על פועלם להנצחת מורשת קק"ל בבולים, קיבל כל אחד מהאספנים דוגמית של דפיות הבולים החדשים.

בתום ההרצאות, יצאו האספנים ל"זירה" המוכרת להם כדי לבצע ביניהם "החלפות" של פריטים שהביאו עמם תמורת פריטים אחרים שמחזיקים חבריהם האספנים האחרים.

פעילות זו התרחשה כמובן ב"פינות" שונות של "אולם האסיפות" של המוזיאון. וגם ביתר חדריו. זאת כפי שנוהגים האספנים/יות - חברי החוג לעשות בסיומו של כל מפגש שכזה.

תודה מיוחדת לד"ר אריה בן.

קראו עוד על בולי קק"ל>>