לראשונה דאות כחול-לבן

אגמון החולה הפך כבר מזמן לאתר מועדף על מגוון בעלי הכנף בדרכם מאירופה אלינו ולאפריקה בעונות המעבר. בעקבות העדפת הציפורים באים גם מבקרים רבים ובסופי שבוע האגמון מלא מפה לפה.

ובאמת אין כמו ההפתעות האמיתיות, שבאות מן הטבע, כמו שרק הטבע יודע. אחת ההפתעות היפות, שהגיעו הנה בסתיו האחרון, היו שלוש דאות שחורות כתף. שניים מתוך שלושת הפרטים הבוגרים אף החליטו להקים בית באגמון ובימים אלו ממש הם מסיימים לגדל בשעה טובה את ארבעת הצאצאים.

מרגע שאנשי תחנת הטיבוע גילו את הקן עם הביצים באגמון ועד שהגוזלים הפכו למנוצים, קרי, גידלו נוצות תעופה, נסגר השטח למבקרים. זאת, במטרה לשמור על תנאי דגירה וגידול אידיאלים ולא ליצור הפרעות בתקופה הקריטית.

לאחר שהתברר כי הגוזלים מנוצים אושרה כניסה מוגבלת לשטח לצורך תיעוד. ביום רביעי ה- 9/11/11 פרחו הגוזלים מהקן למעופם הראשון. הם עדיין חוזרים לקן לאכול ונמצאים בקרבת ההורים, לומדים לעוף, לצוד ולשרוד באופן עצמאי.

כעת, לנו נותר רק להמתין ולראות אם יישארו איתנו באגמון ויקימו אוכלוסייה חדשה כאן בישראל.

דאה שחורת הכתף (Elanus caeruleus) שייכת לסוג Elanus המיוצג באזורינו על-ידי שני תתי-מינים - האפריקאי והאסייתי, הנבדלים ביניהם בעיקר על פי כמות הצבע השחור באברי האמה והתעופה.

דאה שחורת-הכתף הינה עוף דורס קטן בינוני, מעט גדול מבז עצים, אם כי מוצק יותר ובעל מבנה כבד יותר. כנפיה מחודדות ורחבות, צבעה בולט למרחוק, היא בהירה ביותר, בצבע לבן בוהק מלמטה, כחלחל-אפרפר מלמעלה, בעמידה ניכר כתם הכתף השחור, המעניק לה את שמה העברי והאנגלי Black-shouldered/winged Kite - דאת שחורת כתף.

העיניים הן בהחלט אחד המאפיינים הבולטים בסוג זה עופות, צבען אדום בגוון דם-יין עמוק, יפהפיות ומהפנטות. אברות האמה והתעופה השחורות בצדן התחתון ניכרות בבירור בתעופה, ומיוחד אצל תת המין האסייתי. רגליה צהובות, הטופרים אימתניים יחסית לדורס בגודל שכזה בצבע שחור.

את הדאה ניתן לזהות בקלות יחסית גם על ידי מספר מאפיינים התנהגותיים. שיטת הציד שלה דומה לבז מצוי ולשאר דורסים המרפרפים באוויר, אך רפרופה של הדאה עדין יותר ורך יותר יחסית.

כאשר הדאה מזהה טרף על הקרקע (לרוב נברנים) היא אינה אוספת את כנפיה בצלילה או גלישה כאחרים, אלא צונחת לקרקע ונראית כאילו נמשכת בידי חוט בלתי נראה עם כנפיים מורמות, עד שנוחתת על הטרף בעוצמה.
ככלל, הדאה מבלה את מרבית זמנה בעמידה על עצים וברפרוף גלישה מעל השטח, מה שהופך אותה לדורס פוטוגני ביותר.

הדאה הינה עוף טריטוריאלי מאוד, ובשטח הקינון באי הגדול היא נראית מגרשת בעוז ובעוצמה דורסים אחרים, לעיתים אף גדולים ממנה בהרבה, כגון: עקב עיטי, דיה שחורה, זרון סוף ועוד, וכן עורבים אפורים.

קולות הדאה הינם מעין שריקה חזקה, המשמשת כקריאת אזהרה, ומעט נחנקת בסופה. קולות הצעירים נשמעים כהתקף אסתמה קשה.