טביעת הרגל האקולוגית שלי

איך מחשבים בכמה שטח משתמש כל אדם? החישוב מסובך מאוד, מפורט מאוד, ושיטות החישוב מתעדכנות כל הזמן. על פי רשת טביעת הרגל העולמית אפשר לעקוב אחר רוב המשאבים הטבעיים שאנשים צורכים והפסולת שהם מייצרים ולכמת אותם. החישוב כולל את מחזור החיים המלא של כל מוצר ופעילות – שטח האדמה שנדרש כדי לגדל או לייצר את חומר הגלם, האנרגיה שנדרשה לייצר אותו ולשנע אותו לביתנו, שטח האדמה הנדרש לטמון את המוצר באדמה, לפרק אותו באופן ביולוגי או לשרוף אותו.

לדוגמה, הבשר שאנחנו אוכלים. החישוב יכלול, בין השאר, את הנתונים הבאים:

1. המשאבים הנדרשים לגידול החיה – שטח גידול, מזון ומים.
   
2. ההשפעה הסביבתית של גידול החיה – בעיקר הפחמן הדו חמצני שנוצר בגידולה.
   
3. השינוע של החיה אל המפעל או מרכז השחיטה – הגזים שנוצרים בשל השינוע.
   
4. האריזה של הבשר (אם יש) – המשאבים שנדרשו לצורך ייצור האריזה והכנתה.
   
5. השינוע של הבשר אל הקצבים, השווקים, המכולות או המרכולים.
   
6. השינוע של הבשר ממקום המכירה אל הבית.
   
7. השינוע של השאריות (שאריות הבשר והאריזה, אם יש) אל המזבלה.
   
8. הטמנת/שריפת השאריות – המשאבים הנדרשים כדי לכלות אותם, או האזור הנדרש כדי לאחסן חומרים שאינם מתכלים, כמו פלסטיק.
   

חשוב לציין שמדד טביעת הרגל האקולוגית אינו מדד מדויק. עם זאת, המודל נמצא בתהליך מתמיד של שיפור ושכלול, ויש לו חשיבות גדולה כיוון שהוא נותן לנו מושג על הקשר שבין אורח החיים שלנו לדלדול המשאבים הטבעיים העומדים לרשותנו.

מדד טביעת הרגל האקולוגית מאפשר לנו לחשב גם את טביעת הרגל של כל קהילה אנושית – של כל האנושות, של מדינה מסוימת, עיר, שכונה, קהילה, בית עסק משפחה או אדם.

ברמת המדינה, נמדדה רמת החיים הממוצעת של אנשים במדינות שונות בעולם, ובהתאמה חושבה טביעת הרגל האקולוגית של 150 ארצות. אחת לכמה שנים מתעדכן החישוב (בהתאם לנתונים הסטטיסטיים של כל מדינה). החישוב מחשב גם את השטח העומד לרשות אותה מדינה.

באופן מובהק, מדינות העולם המפותח צורכות יותר כדורי ארץ בשל אורח החיים הבזבזני יותר, יחסית למדינות העולם המתפתח. בישראל, למשל, בשנת 2017 היו לרשות כל אדם 2.2 דונמים של משאבים לשימוש. אולם בפועל השתמש כל אזרח ישראלי, בממוצע, ב-55.5 דונמים. כלומר, בשנה זו היה כל אחד מאיתנו ב"משיכת יתר" של כ-53 דונמים מכדור הארץ.

ומה קורה במדינות אחרות? האזרח האמריקני בזבז בממצוע בשנת 2017 81 דונם של משאבי כדור הארץ, כאשר בפועל היו לרשותו רק 3.5 דונמים לשימוש. ואילו בקניה, שהיא מדינה מתפתחת, עמדו בשנה זו 5 דונמים של משאבי כדור הארץ לרשות כל תושב, אשר השתמש ב-10 דונמים – פער קטן ביחס לפער העצום שקיים במדינות המפותחות בין השטח העומד לרשות התושבים לבין השטח שבפועל הם מבזבזים.

אז מה עושים? האם נגזר על כולנו לחיות כמו הודי ממוצע כדי לא לכלות את המשאבים שלנו?

התשובה היא לא. הצעד הראשון הוא להיות מודעים. לבחון את הפעולות היומיומיות שלנו ולהתרגל לשאול: מה ההשפעה הסביבתית של מה שאעשה עכשיו? איך אני יכול להקטין אותה?

הצעד השני הוא לעשות שינויים קטנים בחיי היומיום שלנו: ההשפעה הסביבתית שלנו מתבטאת בבחירות שאנחנו בוחרים, בהרגלים היומיומיים שלנו. כותבת שורות אלה מאמינה ששינוי קיצוני של כל ההרגלים בדרך כלל לא יחזיק מעמד – הדרך היעילה היא לבחור הרגל או שניים ולהתחיל לעבוד עליו. אולי אני לא יכולה לוותר על אכילת בשר, אבל יכולה להתרגל לנסוע לבית הספר באופניים במקום באוטו. לעומת זאת, חבר שלי מוכן, אולי, לעבור לתזונה צמחונית, אבל לא מוכן לוותר על נסיעה באוטו. כל אחד ומה שהוא יכול ומוכן.

הנה כמה הצעות להפחתת טביעת הרגל האקולוגית של כל אחד מאיתנו (רובן, אגב, גם ידידותיות לכיס):

1. הפחתת נסיעה יומיומית ברכב פרטי. אפשר להגיע לבית הספר, לאוניברסיטה, לעבודה או לחברים באופניים, בתחבורה ציבורית וברגל. אם חייבים לנסוע ברכב פרטי, להשתדל להתארגן כך שכמה שיותר אנשים ייסעו בכמה שפחות רכבים.
   
2. לאכול פחות בשר. לא כל אחד יכול או מוכן להפסיק לאכול בשר, אבל חשוב לדעת שגידול ושינוע בשר מכבידים מאוד על משאבי כדור הארץ. ככל שהתזונה שלי תכלול פחות רכיבים מן החי – טביעת הרגל האקולוגית שלי תפחת משמעותית.
   
3. לאכול אוכל מקומי ולא ארוז או, במילים אחרות, לוודא שכמה שפחות טיסות, נסיעות, אריזות ועטיפות נדרשו עבור האוכל שאנחנו אוכלים.
   
4. להשתדל לזרוק פחות לפח – ובפשטות: לקנות פחות, למחזר יותר.
   
5. לחסוך באנרגיה – לכבות אורות ומכשירי חשמל (שימו לב שמצב standby עדיין צורך חשמל רב), לוודא שמזגן עובד על 25 מעלות, לבחור מוצרים בעלי יעילות אנרגטית גבוהה ולעבור לנורות חסכוניות.
   
6. לחסוך במים – לערוך מקלחות קצרות, לסגור ברז כשמצחצחים שיניים ורוחצים כלים. טיפם נוספים לחיסכון במים בכתבה "תחשבו טיפה"»

מקורות

• טביעת הרגל האקולוגית – ויקיפדיה
  
• global footprint network
  
• אתר האו"ם – הקשר בין גידול בקר להתחממות גלובלית