איך מחשבים בכמה שטח משתמש כל אדם? החישוב מסובך מאוד, מפורט מאוד, ושיטות החישוב מתעדכנות כל הזמן. על פי רשת טביעת הרגל העולמית אפשר לעקוב אחר רוב המשאבים הטבעיים שאנשים צורכים והפסולת שהם מייצרים ולכמת אותם. החישוב כולל את מחזור החיים המלא של כל מוצר ופעילות – שטח האדמה שנדרש כדי לגדל או לייצר את חומר הגלם, האנרגיה שנדרשה לייצר אותו ולשנע אותו לביתנו, שטח האדמה הנדרש לטמון את המוצר באדמה, לפרק אותו באופן ביולוגי או לשרוף אותו.לדוגמה, הבשר שאנחנו אוכלים. החישוב יכלול, בין השאר, את הנתונים הבאים:
חשוב לציין שמדד טביעת הרגל האקולוגית אינו מדד מדויק. עם זאת, המודל נמצא בתהליך מתמיד של שיפור ושכלול, ויש לו חשיבות גדולה כיוון שהוא נותן לנו מושג על הקשר שבין אורח החיים שלנו לדלדול המשאבים הטבעיים העומדים לרשותנו.
מדד טביעת הרגל האקולוגית מאפשר לנו לחשב גם את טביעת הרגל של כל קהילה אנושית – של כל האנושות, של מדינה מסוימת, עיר, שכונה, קהילה, בית עסק משפחה או אדם.ברמת המדינה, נמדדה רמת החיים הממוצעת של אנשים במדינות שונות בעולם, ובהתאמה חושבה טביעת הרגל האקולוגית של 150 ארצות. אחת לכמה שנים מתעדכן החישוב (בהתאם לנתונים הסטטיסטיים של כל מדינה). החישוב מחשב גם את השטח העומד לרשות אותה מדינה.באופן מובהק, מדינות העולם המפותח צורכות יותר כדורי ארץ בשל אורח החיים הבזבזני יותר, יחסית למדינות העולם המתפתח. בישראל, למשל, בשנת 2017 היו לרשות כל אדם 2.2 דונמים של משאבים לשימוש. אולם בפועל השתמש כל אזרח ישראלי, בממוצע, ב-55.5 דונמים. כלומר, בשנה זו היה כל אחד מאיתנו ב"משיכת יתר" של כ-53 דונמים מכדור הארץ.ומה קורה במדינות אחרות? האזרח האמריקני בזבז בממצוע בשנת 2017 81 דונם של משאבי כדור הארץ, כאשר בפועל היו לרשותו רק 3.5 דונמים לשימוש. ואילו בקניה, שהיא מדינה מתפתחת, עמדו בשנה זו 5 דונמים של משאבי כדור הארץ לרשות כל תושב, אשר השתמש ב-10 דונמים – פער קטן ביחס לפער העצום שקיים במדינות המפותחות בין השטח העומד לרשות התושבים לבין השטח שבפועל הם מבזבזים.
פעולות רבות של קק"ל מתייחסות לטביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל. בראש ובראשונה, נטיעת עצים, סימן ההיכר של קק"ל, היא פעולה בעלת חשיבות אקולוגית רבה. העצים קולטים פחמן דו חמצני (CO2), ובכך עוזרים לאזן ה-CO2 שבני האדם פולטים, שזהו אחד הגורמים העיקריים להתחממות כדור הארץ. בשנת 2007 התחייבה קק"ל במסגרת התוכנית "מיליארד עצים" (Plant the Planet) שיזם האו"ם לטעת 6 מיליון עצים במהלך 10 השנים הקרובות. חלק מהיערות שקק"ל מפתחת הם יערות קהילתיים ועירוניים, המיועדים להיות "ריאות ירוקות" לעיר. קק"ל מגדילה ביערות אלו את הנגישות לתחבורה לא ממונעת, על ידי סלילת שבילי הליכה ומסלולי אופניים. יצירת חלופות לשימוש בכלי רכב מקטינה את טביעת הרגל האקולוגית.
נושא נוסף שבו עוסקת קק"ל הוא פיתוח תשתית לחקלאות מדברית. המדבר, מבחינת טביעת הרגל האקולוגית, נחשב לשטח שאין לו תועלת מרובה לתמיכה בפעילות אנושית – קשה לגדל בו מזון ואין בו כמעט מאגרי מים. קק"ל מקימה מאגרי מים ומכשירה קרקע מדברית לחקלאות ועל ידי כך מגדילה את השטח הזמין לקיים את תושבי מדינת ישראל.
אז מה עושים? האם נגזר על כולנו לחיות כמו הודי ממוצע כדי לא לכלות את המשאבים שלנו?
התשובה היא לא. הצעד הראשון הוא להיות מודעים. לבחון את הפעולות היומיומיות שלנו ולהתרגל לשאול: מה ההשפעה הסביבתית של מה שאעשה עכשיו? איך אני יכול להקטין אותה?הצעד השני הוא לעשות שינויים קטנים בחיי היומיום שלנו: ההשפעה הסביבתית שלנו מתבטאת בבחירות שאנחנו בוחרים, בהרגלים היומיומיים שלנו. כותבת שורות אלה מאמינה ששינוי קיצוני של כל ההרגלים בדרך כלל לא יחזיק מעמד – הדרך היעילה היא לבחור הרגל או שניים ולהתחיל לעבוד עליו. אולי אני לא יכולה לוותר על אכילת בשר, אבל יכולה להתרגל לנסוע לבית הספר באופניים במקום באוטו. לעומת זאת, חבר שלי מוכן, אולי, לעבור לתזונה צמחונית, אבל לא מוכן לוותר על נסיעה באוטו. כל אחד ומה שהוא יכול ומוכן.הנה כמה הצעות להפחתת טביעת הרגל האקולוגית של כל אחד מאיתנו (רובן, אגב, גם ידידותיות לכיס):