המקסיקנית שתציל את הצבר

מחקר פורץ דרך, שנערך במכון הוולקני בשיתוף קק"ל, חיפש פתרון לבעיה שממשיכה להטריד את צברי הצפון: הכנימה האצברית, שאף עלולה להתפשט לכל רחבי הארץ ולהכחיד את הצבר הישראלי. הפתרון שמציג המחקר הוא לא פחות (או לא יותר...) מאשר... חיפושית, ולא סתם חיפושית, אלא אחת עם סומבררו, מקסיקנית, העונה לשם מושית.
הצבר, שפירותיו מייצגים את דמות הישראלי יליד הארץ – עוקצני מבחוץ אבל מתוק מבפנים – משמש כצמח נוי, כצמח נופי שנשתל כגדר חיה, וכמקור לפירות שמשמשים אנשים פרטיים וחקלאים, ולכן חשיבותו רבה. "הצבר המצוי, הסברס, הוא סמל ישראלי, והשאיפה שלנו היא לצמצם את אוכלוסיית הכנימה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם קק"ל מקסיקו ועם חוקרים מקסיקניים שמכירים את התופעה, במטרה להציל את הצבר המצוי", אומר ד"ר דוד ברנד, מנהל אגף הייעור בקק"ל.

לפני כשלוש שנים התגלתה תופעה של צמחי צבר מתים בצפון הארץ. התברר שכנימה אלימה, שמכונה אצברית ומקורה במקסיקו, הגיעה לארץ מלבנון והחלה להתפשט על פני הצמח ולפגוע בו. מאז היא התפשטה לרחבי הצפון ונראתה בגולן, בגליל העליון, בגליל התחתון ובצפון הכנרת. התופעה, שכונתה בלבנון "מחלת הכותנה", גורמת לצבר להתכסות בצבע לבן, להתייבש ולבסוף להיכחד לחלוטין. פרופ' צבי מנדל מהמכון הוולקני נזכר כיצד גילה לראשונה את קיומה של הכנימה: "התקשר אליי חבר קיבוץ מהגליל העליון וסיפר שמחלה מוזרה הורגת את שיחי הצבר בגינה שלו. ביקשתי ממנו לחתוך כמה עלים ולהעביר אותם אליי. הופתעתי מאוד לראות את הכנימה הזאת, שכלל לא ידעתי שהיא נמצאת באזורנו".

מכיוון ששימוש בחומרי הדברה גורם לנזקים סביבתיים ובריאותיים ואינו יעיל תמיד, כי הכנימות מפתחות עמידות כלפי חומרי ההדברה שמפסיקים בשלב כלשהוא להשפיע עליהן, ניסו החוקרים למצוא דרכים אחרות כדי להילחם בתופעה ההרסנית הזו.

אז מה נעשה עד היום? לפני כשנתיים נעשה ניסיון לפזר על פני צמחי הצבר את מושית החיפושית, שמקורה אמנם באוסטרליה, אך היא עברה תהליך של התאקלמות בארץ כבר לפני שנים רבות. אולם התברר שמושית לא התחברה למזון המקסיקני – לאצברית – ולא הצליחה להכחיד את הכנימה, שהמשיכה להתפשט ברחבי הצפון. ואמנם, בכפר הערבי דחי נראו לאחרונה שיחי צבר פגומים וכך גם בקיבוץ להבות הבשן, שם ניטעו שיחי צבר כדי לשמש גדר חיה סביב מטע רימונים, אך גם הם נפגעו מהכנימה ולא שרדו.

כדי להילחם בתופעה הזמינה קק"ל מומחים ממקסיקו שסיירו בצפון, בדקו את הצמחים והמליצו לרתום למשימת ההצלה את המושית המקסיקנית – היפראספיס (Hyperaspis). לפני כחצי שנה הגיעו לארץ עשרות של חיפושיות כאלה, ומאז הן נמצאות בהסגר במעבדות בבית דגן. שם נערכים כעת ניסויים שונים, שמטרתם לבדוק שמזונן של החיפושיות מסוג מושית מקסיקנית יכלול את הכנימות בלבד ושהן לא יפגעו בצמחים ובבעלי חיים אחרים כאשר ישחררו אותן לחופשי להגן על הצבר. בנוסף, החוקרים במעבדות מרבים אותן בימים אלה, כדי שייווצרו גדודים לוחמים רבים של חיפושיות.

אבנר שפירא ממושב מרגליות ממתין בתקווה להגעת החיפושיות כדי שיצילו את שיחי הצבר האהובים שלו: "לפני כ-20 שנה שתלתי כמה עלים של צבר, ולשמחתי צמחה פה שוחה ארוכה ומרשימה. נהנינו לקטוף מהפירות ולאכול אותם. יום אחד שמתי לב לכנימה לבנה על הצמח. ניסיתי לרסס אבל כלום לא עזר".

ועכשיו, מקווים כולם שבשבועות הקרובים יתקבלו אישורים משירותי הגנת הצומח, ואפשר יהיה להתחיל לשחרר את החיפושיות, וכך להציל את שיחי הצבר ולמנוע את התפשטות הכנימה דרומה.

המיזם המשותף של ישראל ומקסיקו להדברת הכנימה, מעורר עניין רב בחוגים המדעיים ובמקומות רבים בעולם, הסובלים מהתופעה. במדינת אתיופיה, שבה מגדלים שיחי צבר כמזון לבעלי חיים, מחכים לראות כיצד הפעולה בישראל תצליח כדי שגם הם יוכלו להשתמש בחיפושיות ולהציל את הצמח החשוב. ד"ר דוד ברנד מוסיף: "אנחנו תומכים מדי שנה בכ-70 מחקרים יישומיים, שנותנים לנו כלים מיטביים לניהול המערכות האקולוגיות. הידע הזה שומר את קק"ל בחזית המדע והטכנולוגיה ואף מאפשר לנו לסייע למדינות אחרות, שמתמודדות עם אתגרים דומים".

קראו גם:

מקסיקני טורף יציל את הצבר | עד כאן! פועלים נגד המינים הפולשים | מתפרצים בטבע | אמברוסיה מכונסת – לא מתכנסת בעצמה | די לזיהום! כמה זיהמנו בל"ג בעומר? | בשם הציפורים: מדיניות שמיים פתוחים | טביעת הרגל האקולוגית שלי | יום כדור הארץ | נא להכיר: המערכת הסביבתית | עולם הולך ונעלם?