בנייה ירוקה – כבר לא לעשירים בלבד

קבלו את הבנייה הירוקה: היא מפחיתה את ההשפעה השלילית של הבנייה והפיתוח על הסביבה, מצמצמת מאוד את צריכת האנרגיה והמים ומקלה את העומס על מחצבים טבעיים באמצעות שימוש בחומרים ממוחזרים. רק לפני חמש שנים הייתה הבנייה הירוקה בישראל בחיתוליה, והיום אפשר בהחלט להצביע על מגמה של תנופה אדירה.
מתברר שלגור בבית ירוק בהחלט משתלם. לרוב, איכות החיים בבית כזה גבוהה יותר: אנחנו נהנים מאור ומאוורור טבעיים, וכן מחשיפה מופחתת לכימיקלים רעילים שנפלטים מהצבעים ומהדבקים ומשאר החומרים הסינתטיים המשמשים לחיפויים ולצביעה בכל חלל פנים, אם במשרד ואם בבית.

אבל בואו נתחיל בהתחלה: מהי בנייה ירוקה?

הבנייה הירוקה מתייחסת לתהליך ולשיטות בנייה שמטרתם לצמצם את השימוש בחומרים שאנחנו מפיקים מהטבע אשר נחשבים משאבים מתכלים (חומרים שנגמרים – כלומר קצב התחדשותם אטי ביותר בהשוואה לקצב הניצול שלהם על ידי בני האדם), לצמצם את התלות במשאבים מלאכותיים כגון תאורה ומיזוג אוויר, ועוד. יש כאלה שחושבים שבנייה ירוקה פירושה חזרה לחיים בבקתות בוץ או במערות קדומות וויתור על כל מה שמציעה לנו הטכנולוגיה המודרנית. אחרים סבורים בדיוק להפך, שזוהי בנייה המיועדת רק לאלה היכולים להרשות לעצמם את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעלויות גבוהות.
האמת, כרגיל, נמצאת איפשהו באמצע: בבנייה הירוקה אין שום ויתור על טכנולוגיה, אלא להפך. מערכות טכנולוגיות מתקדמות מגויסות לצורך חיסכון באנרגיה ובשימוש במשאבי הטבע, וזוהי כבר אינה נחלתם של עשירים בלבד, וכיום אין כמעט פערי עלות בין בנייה ירוקה לאחרת.

כדי להבין מניין צמחה התפיסה הזאת של בנייה ירוקה, חשוב לדעת: בתי המגורים, המשרדים והמפעלים משפיעים על הסביבה יותר מכל פעילות אנושית אחרת. ולנתונים הבאים, שמסבירים היטב מדוע העולם הזה צריך בנייה ירוקה, צריך להקשיב טוב, כי הם נתוני המפתח שמהם החל לצמוח הצורך בשיפור המצב:

צריכת האנרגיה לבתי מגורים, למשרדים, למבני תעשייה ולמרכזי קניות עשויה להצטמצם בעשרות אחוזים גם באמצעים פשוטים כגון בידוד משופר של הבית ושל צנרת המים המחוממים, בידוד החלונות והדלתות, בחירה מושכלת של חומרי הבנייה ויישום שיטות בנייה מתאימות בשילוב סוג בלוק תרמי – כל אלה יחד מאפשרים יצירת אקלים משופר בבית, במשרד, במפעל, במרכזי הבילוי והקניות ובעצם בכל מבנה. גם למיקום החלונות יש תפקיד בזרימת האוויר הטבעי, תוך התחשבות בזוויות של חשיפה מאסיבית לשמש. כשמדובר במערכות אב, מערכות השירות של הבית, אפשר לתכנן מערכות מיזוג חסכוניות ולהתקין מאווררי תקרה כדי להקטין את צריכת האנרגיה. בכל הקשור לצריכת המים, גם אותה אפשר לצמצם בעשרות ולעתים אף במאות אחוזים, באמצעות מערכות מים ממוחזרים (מים אפורים), ואיסוף מי מזגנים ומי מרזבים. שימוש בחומרים ממוחזרים עדיף, כמובן, על ניצול מחצבים טבעיים.

התקנים שקובע מכון התקנים בישראל, ובהקשר זה התקן החדש לבנייה ירוקה של מכון התקנים (5281), הם הסטנדרטים הקובעים אם הבנייה היא ירוקה או לא. חשוב להדגיש שהנושא של בנייה ירוקה אינו "שחור-לבן" (כן ירוק או לא ירוק). התקן 5281 קובע 5 דרגות שעל פיהן נקבע עד כמה פרויקט הוא ירוק: פרויקט המשיג כוכב אחד הוא קצת ירוק (כמו ציון עובר), שני כוכבים זה כמו לקבל ציון טוב, וכך הלאה, עד לפרויקט שמשיג 5 כוכבים ונחשב לפורץ דרך וחדשני בתחום הבנייה הירוקה.

כאמור, איכות החיים בבית ירוק היא בדרך כלל גבוהה יותר מאשר במבנה שאינו נבנה על פי הכללים של בנייה ירוקה. מבחינה כלכלית ומבחינת איכות הסביבה, הבנייה בסטנדרטים ירוקים הולכת וצוברת תאוצה ומובילה גם להוזלה במחיר החומרים והטכנולוגיות, כך שכיום חברות בינוי מהגדולות בישראל מקדמות בנייה ירוקה בפרויקטים שלהן. מגמה זו נובעת משילוב בין שיקולי רווח כלכליים מובהקים לצד ידיעה שלבנייה הירוקה יש ביקוש, ולכן משתלם להשקיע, גם מעט יותר. אחר כך אפשר יהיה לקצור את הפירות.

קק"ל פועלת להטמיע את תחום הבנייה הירוקה בארגון, בנכסיה ובפעילותה. היוזמת המרכזית של הטמעת תחום הבנייה הירוקה בקק"ל היא ד"ר אור קרסין, חברת דירקטוריון בארגון ויו"ר הוועדה הדירקטוריונית לפיתוח בר קיימה העוסקת בקידום פרויקטים חדשניים בתחום הקיימות.