פלסטיק של עולם

לחשוב לפני שמשתמשים בו. מכל לאיסוף פלסטיק. צילום: freeimages
17 ספטמבר 2018 15:35:49
מבט חטוף סביבכם יגלה לכם סוד לא מאוד שמור: המון חפצים בעולם שלנו עשויים מפלסטיק. מבט נוסף יגלה לכם שאותו פלסטיק הוא גם מקור להמון לכלוך וזיהום באותו עולם. העולם שלנו הופך להיות עולם של פלסטיק וזיהום סביבתי, והתחזיות לעתיד אינן אופטימיות

מאת: עדי בלזר. ייעוץ מדעי: ד"ר ענת מדמוני

יכולים לדמיין עולם ללא פלסטיק? עולם שבו צעצועים, שקיות, כלי אוכל, טלפונים, מחשבים, קופסאות, בקבוקים, רהיטים ואפילו בגדים לא מכילים פלסטיק? לא הצלחתם? לא בכדי. העולם שלנו היום הפך לעולם מפלסטיק, חומר שמתהליך הייצור שלו ועד תהליך הפירוק שלו הוא אינו ידידותי לסביבה כלל וכלל, ואנחנו מוצפים בו – למשל, המוצרים הנזכרים לעיל, שכל כך שימושיים לנו, נזרקים בתום השימוש, לרוב ללא כל מחשבה נוספת, בדרך כלל מבלי שנעשה בהם שימוש חוזר וללא כל סיכוי לעבור תהליך של מיחזור. התוצאה: לכלוך, זיהום סביבתי ונזק לכדור שלנו, לאדם ולחי.
פלסטיק הוא פולימר, מולקולה ענקית שבנויה משרשרת של יחידות חוזרות שקשורות ביניהן ומחוברות זו לזו. מקור השם מיוונית: פולי=הרבה, מר=חלק. כבר בעת העתיקה השתמשו בו בני האדם, אז הוא היה עשוי מחומרים טבעיים כגון שרפי עצים ושעוות. כיום רוב הפלסטיק שבו אנו משתמשים הוא מלאכותי ומיוצר מנפט גולמי.

הידעתם?

ייצורו של הפלסטיק החל בשנות העשרים של המאה שעברה, ובמשך השנים שימש רבות לצרכים צבאיים. 30 שנה מאוחר יותר, בשנות ה-50, החלו לייצר אותו בכמויות גדולות, ומאז, לאורך השנים, ייצורו רק הולך וגובר.

2050: 12 מיליארד טונות פלסטיק

פלסטיק הוא חומר חזק ועמיד ולכן מרבים להשתמש בו. אך זו גם הבעיה המרכזית שלו. כמויות הפלסטיק שמוטמנות במטמנות עוברות תהליך איטי מאוד של פירוק ביולוגי, שגורם לחומר להתפרק ליחידות אורגניות, שמתכלות במהלך זמן רב. כאשר הפלסטיק לא מטופל (כמו שקורה עם רוב הפלסטיק בעולם) הוא מתפזר בסביבה ומתחיל להתפרק, וחלקים קטנים שלו מגיעים לקרקע ולסביבה הימית, מה שגורם לנזק לבעלי חיים ולאדם כאחד. מעבר לכך, בייצור הפלסטיק משתמשים בתוספים כגון מעכבי בעירה, שנפלטים לסביבה ומשפיעים באופן שלילי על בריאותנו ועל הסביבה שבה אנחנו חיים. לכן, חייבים, ומהר, לצמצם את צריכת הפלסטיק.
מסתגל? ברבור מקנן על מצע של שקיות פלסטיק. צילום: ויקיפדיה

מה מצב הפלסטיק?

מה מצב הפלסטיק בעולם כיום ומה צופן לנו העתיד? התחזיות, לצערנו, לא מאוד אופטימיות: מומחים שבדקו את הנושא מצאו שעד שנת 2015 ייצרנו 8.3 מיליארד טונות פלסטיק, כאשר רק כ-20% מהם מוחזרו או נשרפו. אותם מומחים משערים שאם לא יהיה שינוי במצב, עד שנת 2050 "יזכה" העולם להתמלא בכ-12 מיליארד טונות של מוצרי פלסטיק.

ב-1 בינואר 2017 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות בישראל, בסוף שנת 2017 כבר היה אפשר לראות את השינוי המדהים, צריכת שקיות הניילון ברשתות השיווק הצטמצמה ב-80%, שמשמעותם כ-7,000 טונות פלסטיק פחות. יש מחשבות להרחיב את החוק כדי להמשיך ולצמצם את השימוש בשקיות פלסטיק.

זרעים של פלסטיק

ועכשיו בואו תכירו את המיקרו פלסטיק – שאולי פגשתם אותו בתוך משחת השיניים בעלת הגרגרים שלכם או בתכשיר קוסמטי שמכיל כדוריות עיסוי, שמיוצרות מ... פלסטיק. שפופרת של תכשיר כזה, אגב, מכילה כ-350,000 כדוריות פלסטיק. גם שקיות פלסטיק שעוברות תהליך ממושך של בליה מתפרקות לחלקיקים זעירים של פלסטיק.
חלקיקי המיקרו פלסטיק הם למעשה הבעיה האמיתית שיוצר הפלסטיק עבורנו. כל החלקיקים הקטנטנים הללו חודרים בקלות את מערכות הסינון והטיהור של הביוב ומשם הם מגיעים למקורות המים שונים: ימים, אוקיינוסים ואגמים. ומה קורה אז? בנוסף לזיהום, בעלי החיים שניזונים מפלנקטון (אצות, חיידקים, סרטנים, רכיכות, תולעים וכו', שהם מזון עיקרי לדגים) בולעים את החלקיקים האלה, דבר שפוגע במערכת העיכול שלהם, חוסם את ספיגת המזון וסופח רעלנים שפוגעים במערכות הביולוגיות של המינים הללו בצורה קשה, שעלולה גם להביא להיכחדותם. וכמו שבטח שיערתם, חלקיקים אלה מגיעים בסופו של דבר מן הים למזון שאנחנו אוכלים. מעבר לכך, במחקרים שנעשים היום בנושא נמצא שחלקיקי הפלסטיק נמצאים גם באדמה, במי הברזים ואפילו באוויר שאנו נושמים.
בבריטניה הוחלט בחודש ינואר 2018 להפסיק לייצר את התכשירים המכילים כדוריות פלסטיק, ומסוף יוני נאסרו התכשירים לשיווק. מדינות נוספות אמורות גם הן ליישם את ההחלטה הזאת. ובישראל? כרגע אין חוק שאוסר על ייצור מוצרים שמכילים כדוריות פלסטיק, ולכן כדאי לבדוק את רכיבי המוצר ולרכוש מוצרים שאינם מכילים פלסטיק.
הים שלנו מלוכלך. בפלסטיק. לכלוך בים של יפו. צילום באדיבות עמותת צלול

אי של פלסטיק

פסולת הפלסטיק מצטברת באיי ענק צפים המכילים חלקי פלסטיק בשלבים שונים של פירוק, ועליהם ריכוזים של חיידקים, אצות ואורגניזמים נוספים. אי הפסולת הגדול מכולם נמצא באוקיינוס השקט ועל פי הערכה גודלו זהה לגודלה של צרפת. חלק הארי של הפסולת הגיע לשם ממקורות יבשתיים.

מיחזור? לא כזה פשוט

בשנים האחרונות קיימת מודעות רבה לחשיבות המיחזור. בבתי הספר הפך הנושא להיות חלק משמעותי מהחומר הנלמד; כמעט בכל פינת רחוב מוצב מתקן למיחזור בקבוקים; ואמצעי התקשורת מוצפים בסרטונים ותשדירים בנושא.
אז למה אנחנו דואגים? מכיוון שלמרות המודעות לנושא קשה מאוד להתמודד עם כמויות הפלסטיק הרבות. בישראל קיים היום מפעל אחד בלבד שעוסק במיחזור בקבוקי פלסטיק וגם הוא נקלע בשנים האחרונות לקשיים. עלויות התחזוקה והתפעול של המפעל גבוהות מאלה שבחו"ל, ומסתמן שיהיה זול יותר להעביר את הפסולת למפעלים בחו"ל, שמרוחקים עשרות אלפי ק"מ מישראל, שבהם כוח האדם זול יותר. אבל חשוב לדעת שאם יוחלט לשנע את הפסולת לחו"ל ייווצרו בעיות חדשות. פעולה זו, פוגעת, באופן אבסורדי, בסביבה. שינוע הפסולת יוצר זיהום סביבתי גדול וגם מונע ממפעלים מקומיים לרכוש את חומר הגלם הממוחזר, דבר שמייצר מעגל בלתי נגמר של חוסר יעילות והגדלת הפגיעה בסביבה, זו שתהליך המיחזור עצמו נועד להגן עליה מלכתחילה. חשוב לדעת שכדאיות מיחזור הפלסטיק נמוכה, שכן בחלק מן המקרים יקר יותר למחזר פלסטיק מאשר להשתמש בפלסטיק חדש. לכן, גם אם אנחנו אוספים, לדוגמה, בקבוקים לפיקדון או משליכים את הבקבוקים למתקן המיחזור ומרגישים שתרמנו לסביבה נקייה יותר, צריך להבין שעניין המיחזור אינו פשוט, והמלאכה מפה ועד סביבה נקייה יותר, עדיין רבה.
בסוף הם יזהמו את הקרקע. ערימת פסולת של פלסטיק. צילום: freeimages

הזחל הרעב (לפלסטיק)

אז מה עוד אפשר לעשות? ראשית, יש להמשיך ולהגביר את המודעות לצמצום השימוש בפלסטיק, במוצרים רב פעמיים וחד פעמיים ובאריזות בקרב הצרכנים והיצרנים. בקק"ל משתמשים במושג שמח"השימוש חוזר, מיחזור, חשיבה, הפחתה – ארבעה כלים פשוטים ליישום המכוונים לחיים שמחים ומלאים תוך התחשבות בסביבה.
בנוסף לניסיונות הצמצום בשימוש בפלסטיק, חוקרים רבים מנסים למצוא חלופות שונות שיסייעו להתמודד עם הבעייתיות של הררי הפלסטיק, שנערמים בעולם – ביבשה ובים.
כיום נעשים ניסיונות מדעיים לייצר פלסטיק מחומרים שונים ובכך להפחית את השימוש בנפט גולמי בתהליך הייצור. מדענים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו דרך חדשה לייצר פלסטיק על ידי שימוש בדו תחמוצת הפחמן (CO2) ובפסולת צמחית, כמו עשבים או שאריות שנוצרות בתהליך עיבוד תוצרת חקלאית. ניסיונות נוספים נעשים גם עם שאריות של נייר. בנוסף, אפשר לייצר פלסטיק שמסוגל להתכלות, דבר שיפחית את כמותו המצטברת, או להיעזר בייצורים חיים בעלי יכולת לפרק פלסטיק, כמו למשל חיידקים.

הידעתם?

החוקרת והכוורנית פדריקה ברטוקיני מספרד גילתה במקרה שזחלי עש הדונג, שחיבלו בכוורת שלה, אכלו את שקיות הפלסטיק שבהן הונחו, וברחו. מתברר שלזחלים אלה יכולת לעכל פלסטיק. לא ברור עדיין מי הגורם שהצליח לפרק את הפלסטיק (הזחלים עצמם או חיידקים שחיים במעיים שלהם), אולם אולי בעתיד יוכלו לייצר אותם באופן מלאכותי בכמויות עצומות והם יהיו אלה שיוכלו לסייע במלחמה נגד כמויות הפלסטיק העצומות.
 
ואנחנו? מכיוון שבניגוד לזחלי עש הדונג אנחנו ממש לא יכולים לעכל את הפלסטיק, כדאי שנעצור ונחשוב רגע לפני שאנחנו קונים מוצרים שמכילים פלסטיק, אם כבר רכשנו כאלה, אז בואו נמצא להם שימוש חוזר. ואולי במקום לקנות תיק חדש לבית הספר השנה, נעשה אחד כזה בעצמנו, מחומרים שכבר יש לנו בבית. את התיק הישן, אגב, אפשר לתרום, לשמח בו מישהו אחר, והנה כבר חסכנו מהכדור שלנו גרמים רבים ומיותרים של פלסטיק...

לצפייה בכתבה: חיות על הקצה