אמברוסיה מכונסת – לא מתכנסת בעצמה

אמברוסיה מתפשטת ביער. צילום: שני גלייטמן, קק"ל
היא צמח פולש וכשמה לא כן היא. היא לא מקובצת במקום אחד אלא פולשת ומשתלטת והיא המהירה ביותר להתפשט מבין הצמחים הפולשים היבשתיים בארץ. מאין הגיעה אלינו, מהם הנזקים שהיא עלולה לגרום, ואיך אתם תוכלו לעזור במניעת התפשטותה?

מאת: עדי בלזר. ייעוץ מדעי: שני גלייטמן, אקולוגית, אגף היעור קק"ל

האמברוסיה המכונסת, Ambrosia confertiflora, הגיעה לישראל בשנות ה-90, ככל הנראה כ"נוסעת סמויה" ולא רצויה בתערובת זרעים לעופות ומדגה, שנשלחה מארצות הברית לאזור שכם. משם היא התפשטה במהירות דרך נחל שכם ונחל אלכסנדר לאזור עמק חפר, והלאה למוקדים נוספים שבהם היא החלה להתבסס ולכסות שטחים נרחבים. בשנים האחרונות נעשים מאמצים גדולים לבלום את המשך תפוצתה ואת הנזקים שהיא מעוללת לאדם ולסביבה.

אז מי היא האמברוסיה?

היא יכולה להגיע לגובה של 250-75 ס"מ. היא עשב שצומח כל השנה – רב שנתי – ונמצאת בעיקר בגדות נחלים או בצידי דרכים. עלי האמברוסיה שצבעם ירוק אפרפר רעננים כל השנה ובעלי ריח חזק המזכיר לענה (שיבא). הפרחים קטנים, חד מיניים וצבעם צהוב או ירקרק. היא פורחת בחודשים ספטמבר-אוקטובר ובתקופה הזו היא עשויה לגרום לתחלואה קשה.

האמברוסיה מוגדרת כאחת מהמינים הפולשים שהגיעו לארץ. אלו יכולים להיות מינים שונים של בעלי חיים, פטריות או צמחים שהובאו מארצות אחרות על ידי בני האדם, בטעות או בכוונה. חלקם הגיעו במכוון לסייע בייעור, בייצוב חולות, בחקלאות וכן למטרות נוי. אחרים הגיעו לכאן בדרכים שונות, ללא כוונה. כאשר מין זר פולש ומתבסס בשטחים טבעיים הוא עלול לדחוק מינים מקומיים ואף לגרום להכחדתם. למעשה, בין שהגיעו במכוון בין שבטעות, מינים פולשים עשויים לגרום לנזקים רבים והם נחשבים לגורם השני להכחדת מינים ברחבי העולם.

האמברוסיה, שהגיעה לישראל בשנות ה-90 מארצות הברית, הוגדרה כבעלת קצב ההתפשטות המהיר ביותר מבין הצמחים הפולשים שהגיעו לארץ. היא נצפתה לראשונה בשכם, לשם משערים שהגיעה כ"נוסעת סמויה'"בתוך תערובות זרעים, שהובאו לצורך האכלת עופות ודגי בריכות. מאזור שכם היא התפשטה במהירות דרך נחל שכם ונחל אלכסנדר לאזור עמק חפר, שנחשב לאחד האזורים הנגועים ביותר באמברוסיה כיום. במוקדים שאליהם היא פולשת היא יוצרת אוכלוסיות צפופות ביותר וכך דוחקת מהשטח מיני צמחים מקומיים.

הקושי הגדול בהדברת האמברוסיה נובע, נוסף על מהירות ההפצה, גם מיכולת התחדשות גבוהה מאוד, עמידות גבוהה לקוטלי עשבים, המחייבת הדברות חוזרות ונשנות, וכן מאופן ההתרבות שלה, הנעשית גם מזרעים וגם באופן וגטטיבי – כלומר התפתחות פרטים חדשים מחלקי צמח כגון גבעולים או שורשים.
מין פולש שהגיע אלינו מארה"ב בשנות ה-90. צילום: שני גלייטמן, קק"ל

איך האמברוסיה מתפשטת?

  • הפצה טבעית – סביב זרעון האמברוסיה נמצאת מעטפת סגורה שמכוסה ב-20-10 קוצים קצרים ומאונקלים. הפרי מופץ כאשר הקוצים נתפסים בפרווה של בעלי חיים. הפצה מתרחשת גם באמצעות מים זורמים, בעיקר כאשר יש הצפות.
  • הפצה על ידי האדם – נעשית בעיקר באמצעות כלי עבודה שמעבירים אדמה מאזורים נגועים לאזורים נקיים ובכך מסייעים להגדלת קצב ההתפשטות. הזרעים או חלקי צמח הנופלים מכלי העבודה עלולים ליצור מוקדים חדשים שבהם האמברוסיה צומחת עוד ועוד... ועוד.

מהם הנזקים שהיא גורמת?

מסתבר שהצמח הפולש המהיר הזה גורם לנזקים רבים בתחומים שונים, וביניהם:
  • חקלאות – פלישה של אמברוסיה למטעים ושדות חקלאים עלולה לגרום לנזקים קשים ביותר לגידולים החקלאיים. בנוסף, פלישה של אמברוסיה לשטחים טבעיים עלולה לדחוק מיני צמחים צופניים ולגרום לפגיעה בענף הדבש המבוסס על צמחי בר אלו.
  • בריאות – מינים שונים של אמברוסיה נחשבים אלרגנים קשים ביותר הגורמים סבל רב למיליוני אנשים ברחבי העולם. האמברוסיה הלענתית, מין פולש באירופה וקרובת משפחה של האמברוסיה המכונסת שפלשה לישראל, גורמת ברחבי אירופה לנזקים שעלותם 4.5 מיליארד אירו בשנה, מרביתם בשל האלרגניות הקשה של אבקת האמברוסיה, המופצת למרחקים עם הרוח בעונת הפריחה, וגורמת לתחלואה רבה. ההערכה בישראל היא שהנזק הבריאותי של האמברוסיה עולה כיום למשק מדי שנה כשבעה מיליון שקלים, ואם לא נבלום את המשך התבססותה בארץ, הנזקים יהיו גבוהים פי ארבעה.
  • מגוון ביולוגי – האמברוסיה מתפשטת במהירות בבתי גידול טבעיים (בעיקר נחלים), יוצרת כיסוי צפוף שדוחק את מיני הצמחים המקומיים ומשנה לגמרי את תפקוד המערכות האקולוגיות הקיימות.
לא מפסיקה לפלוש לסביבה. צילום: שני גלייטמן, קק"ל

מה עושים?

משנת 2015 קק"ל היא שותפה פעילה בצוות לטיפול באמברוסיה, שכולל את רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשויות ניקוז ונחלים. הצוות עוסק בפעילויות מיפוי, הדברה וניטור. 19 מוקדים של פלישת אמברוסיה בשלבי התחלה התגלו ביערות של מרחב מרכז, וקק"ל שמה לה למטרה לטפל בהם בעדיפות עליונה.

ומתברר שיש מקום לאופטימיות. במחצית מהמוקדים שהתגלו ביערות, ושרוססו פעם עד פעמיים בשנים 2016-2015, לא נצפתה התחדשות חוזרת של האמברוסיה במהלך שנת 2017. ומה ייחשב להצלחה? הצלחת הטיפול תוגדר רק במוקדים שבהם לא תהיה התחדשות חוזרת של הצמח במשך חמש שנים ממועד הטיפול האחרון. עד אז המוקדים מנוטרים ומטופלים באופן קבוע על ידי היערנים.
קק"ל פועלת רבות למען הדברת האמברוסיה, וגם אתם יכולים לעזור. צילום: שני גלייטמן, קק"ל

ואיך אתם תוכלו לעזור?

רכבתם על אופניים ביער, טיילתם בצדי דרכים, ביליתם בפארק או בגינה ציבורית וזיהיתם אמברוסיה מכונסת? פנו אלינו, לקק"ל, וציינו היכן נתקלתם בה. כך תעזרו לנו לנסות לבער את המין הפולש המהיר הזה שמחולל נזקים בסביבה. ככל שנצליח לאתר מוקד חדש שאליו התפשטה אמברוסיה בשלב מוקדם יותר, הסיכוי להכחידה באמצעות חומרי הדברה יהיה גבוה יותר והעלות תהיה נמוכה יותר.

מקורות

אמברוסיה מכונסת:
התמונות

לפניך רכיב גלריית תמונות

ביער, בצדי הדרכים, בפארקים ובגנים. האמברוסיה מצליחה להתפשט לכל עבר. צילום: שני גלייטמן, קק"ל
אמברוסיה. צילום: שני גלייטמן, קק"ל