היום הבינלאומי למגוון ביולוגי: שומרים על ערכי הטבע

ארנבת ביער - הטבע בתפארתו. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קקל
ארנבת ביער - הטבע בתפארתו. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

ב-22 במאי מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי למגוון ביולוגי. קק"ל עושה לאורך כל השנה פעולות לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל מפני שלל הסכנות שמאיימות עליו – מיצירת קרחות יער יזומות ועד הפעלת רשת אתרי קינון למען ציפורים נודדות


מאת: מערכת אתר חינוך וקהילה
עריכה מדעית: שני גלייטמן, אקולוגית, מחלקת אקולוגיה קק"ל

מגוון ביולוגי הוא מונח רחב שמתאר את השונות הקיימת בטבע בכל הרמות: מגוון של מערכות אקולוגיות, מגוון של מינים ומגוון גנטי בתוך כל מין. היום הבינלאומי לשמירה על המגוון הביולוגי, המוכר על ידי האו"ם, נועד להגביר את ההבנה והמודעות לחשיבות השמירה על מגוון ביולוגי עשיר של צמחים ובעלי-חיים, שהוא התשתית לסביבה בריאה ומתפקדת היטב.

ככל שיש לנו שטחים פתוחים גדולים ורציפים, נמצא בהם מגוון ביולוגי גבוה יותר. לצערנו, הגורם העיקרי שפוגע במגוון הביולוגי הוא הרס של בתי גידול על ידי פעולות של פיתוח ובינוי שמצמצמות את השטחים הפתוחים. תוסיפו להן גורמים כמו מינים פולשים, שינויי האקלים, שריפות, זיהום ועוד – קיבלנו סכנה מידית ומוחשית למגוון הביולוגי בישראל.

אז מה עושים?

קרן קימת לישראל מבצעת פעולות שונות על מנת לשמור על המגוון הביולוגי: שומרת על השטחים הפתוחים מפני בנייה ופיתוח, מטפלת במינים פולשים, מגדילה את מגוון תצורות הצומח בשטחי היערות, ושומרת ומשקמת בתי גידול ייחודיים שבהם קיימים צמחים נדירים ובסכנת הכחדה.

קחו, למשל, את נוף היער. בעבר ניטעו חלק מהיערות בישראל בצורה אחידה מבחינת מין, גיל וצפיפות העצים. כיום המגמה היא לעודד ולהגדיל את מגוון תצורות הצומח בשטחים פתוחים – דרך תהליכים טבעיים של פתיחה הדרגתית של היער, התפתחות חורש טבעי, וכן באמצעות יצירה מכוונת של קרחות יער על ידי דילול עצים. ה"פסיפס הנופי" הזה יוצר מגוון של בתי גידול המתאימים למגוון רחב של צמחים ובעלי חיים שדרושים להם תנאים סביבתיים שונים, ותורם להגדלת המגוון הביולוגי בשטח.
"הכוונה היא שהיערות לא יהיו אחידים מבחינת הצומח, אלא כתמיים ומגוונים יותר", מסבירה אקולוגית מרחב מרכז באגף הייעור של קק"ל שני גלייטמן. "יש אזורים של יער צפוף יחד עם אזורים פתוחים יותר, קרחות יער שבהן יש תצורות צומח שונות – צמחיית חורש, שיחים וכו'".
קרחות יער ביער יתיר. צילום: בני מור, ארכיון הצילומים של קקל
קרחות יער ביער יתיר. צילום: בני מור, ארכיון הצילומים של קק"ל

חושבים על בתי הגידול ומתחשבים בצמחים

דגש נוסף בעבודה של קק"ל ניתן לשמירה של בתי גידול ייחודיים ואף לשיקומם. בטבע קיימים בתי גידול שונים כגון נחלים, מעיינות, בריכות חורף, מערות, מאורות בעלי חיים, אתרי קינון ועוד. היערנים של קק"ל בשטח לוקחים תמיד בחשבון את כל אלה בעבודתם ופועלים כדי לשמור עליהם.

כך גם במקרה של צמחים בסכנת הכחדה. לפני כל פעולה של דילול או נטיעה, קק"ל עורכת סקר אקולוגי בשטח על מנת לאתר ערכים טבע מוגנים, למשל, צמחים בסכנת הכחדה, ובמקרה שנמצאים כאלה העבודה היערנית מותאמת לשמירה עליהם, ומבוצעת ברגישות מיוחדת.

פרגים בכרמל. צילום: יוליה אולשינסקי, ארכיון הצילומים של קקל
פרגים בכרמל. צילום: יוליה אולשינסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

תוכנית למען הטבע

לאחרונה סיימו בקק"ל לכתוב תוכנית ממשק מפורטת ליער אילנות. יער אילנות הוא ממשארי הטבע האחרונים על אדמות החמרה של השרון. זהו בית גידול ייחודי התומך במגוון גדול של צמחים אנדמיים (צמחים הגדלים רק בישראל) וצמחים נדירים האופייניים לקרקעות אלו, הנתונות ללחצים של פיתוח מואץ וחקלאות נרחבת. תוכנית הממשק היא תוכנית שמפרטת את מכלול הפעולות שאנשי המקצוע סבורים שיש לעשות בשטח. למשל, דילול היער, נטיעה, רעייה, טיפול במינים פולשים, מניעת שריפות, היערכות לשינויי אקלים, הנגשת היער למטיילים ועוד.

בתוכנית החדשה ניתן דגש מיוחד לשמירה על המגוון הביולוגי ביער ושיקומו. "אם עד עכשיו עיקר הטיפול בצומח ביער התמקד בעצים, בתוכנית הזו אנחנו מרחיבים את שיטות העבודה על מנת להתאים ולדייק אותן עבור אתרים שיש להם ערך בוטני/אקולוגי גבוה במיוחד", מסבירה גלייטמן. "במסגרת התוכנית התחלנו לאסוף ייחורים וזרעים של צמחים נדירים הקיימים ביער כגון אירוס הארגמן ואזוביון דגול (לבנדר הבר של ישראל) במטרה להגדיל ולשפר את מצב האוכלוסיות שלהם, וכן על מנת לשתול אותם באזורים ביער הנגישים לקהל המבקרים,".

התוכנית של יער אילנות תהווה מודל לתוכניות נוספות לשטחי יער נוספים בעלי רגישות אקולוגית ייחודית, כאלה שיש בהם מגוון ביולוגי בעל חשיבות רבה וצמחים בסכנת הכחדה.

יער אילנות במבט מלמעלה. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קקל
יער אילנות במבט מלמעלה. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קק"ל

המקרה של הציפורים הנודדות

הפגיעה במגוון הביולוגי לא פוסחת גם על עולם החי, וגם כאן, קק"ל מגייסת את הידע והניסיון שלה לשמירה על מגוון המינים.

כולנו מרגישים שהקיץ נהיה חם יותר ושהאקלים משתנה. השינויים האלה פוגעים, בין היתר, בתנאי הנדידה של הציפורים. למשל, ציפורים שידעו לתזמן את הנדידה שלהן בדיוק למועד האופטימלי להגעה למקום הקינון, מבחינת שיא הצמחייה והמזון, מגיעות באיחור ומצליחות פחות בקינון והעמדת צאצאים.

הצפר הראשי של קק"ל ירון צ'רקה: "בעבר נהגנו לדבר על מיליארד ציפורים שחולפות כל שנה בנדידה מעל ישראל. אבל מחקר השוואתי חדש שנעשה על בסיס נתוני מכ"ם מהשנים האחרונות, מעלה חשש שמספרי הציפורים החולפות בישראל צנחו ב-30 השנים האחרונות בעשרות אחוזים".

"נתונים נוספים שאספנו בשנים האחרונות מעלים חשש שהתפרצויות שפעת העופות פוגעות באופן מאוד משמעותי באוכלוסיות רחבות מאוד של ציפורי בר, גדולות וגם קטנות. חשוב שנבין: אובדן בתי גידול הנובע, בין היתר, משינויי אקלים, זיהומים כמו שפעת העופות וזיהומי רעש, גורם לצמצום המגוון הביולוגי, שהוא הבסיס לחוסן הקיומי שלנו כבני אדם על פני הפלנטה הזו", מסביר צ'רקה.

להקת פלמינגו באגמון קקל החולה. צילום: עינבר רובין, ארכיון הצילומים של קקל
להקת פלמינגו באגמון קק"ל החולה. צילום: עינבר רובין, ארכיון הצילומים של קק"ל

קק"ל פרשה כנפיים

קק"ל לקחה על עצמה כמשימה לפעול למען הציפורים. רשת "כנפי קק"ל" שהקימה מציעה לציפורים הנודדות אתרי עצירה על גבול רצועת המדבריות של סיני והסהרה. באגמון החולה פועל כבר למעלה מארבע שנים מרכז אקלום לחיות בר, ש-80% מהפציינטים שלו הם ציפורים. באזור אגמון החולה וכל עמק החולה כנפי קק"ל מפעילה אמצעיים חדשניים מבוססי בינה מלאכותית ולא מזיקים להרחקת העגורים מהשדות כדי לשמור על האיזון האקולוגי של האזור.

בנוסף, רשת כנפי קק"ל פועלת להעלאת המודעות לשמירה על הציפורים והטבע באמצעות מערכי הדרכה בבתי הספר וסיורים של מדריכי קק"ל בנושא הציפורים.

"עלינו להבין שהשמירה על הציפורים והטבע היא האינטרס של כולנו. איכות חיים טובה לציפורים, היא תנאי לאיכות חיים טובה לבני האדם", מסכם ירון צ'רקה.

חוויאי נחשים על עץ אורן. צילום: יהל פורת, ארכיון הצילומים של קקל
חוויאי נחשים על עץ אורן. צילום: יהל פורת, ארכיון הצילומים של קק"ל