עד כאן! פועלים נגד המינים הפולשים

ייתכן שאתם ערים לנושא מזה זמן רב וייתכן שזה נושא שרק עכשיו נחשפתם אליו. מינים פולשים הם נושא מטריד וטורדני, שיש לו השלכות שליליות וקשות על בריאות האדם, הכלכלה, החקלאות ושמירת הטבע. הגופים האמונים על שמירת הטבע והסביבה בארץ, ובהם גם קק"ל, פועלים לצמצום התופעה ומיגורה.

מטרת העל של מפעל הייעור של קק"ל היא אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ. התמיכה במגוון הביולוגי הייחודי לישראל מוגדרת כאחת המטרות החשובות ביותר. מבין הגורמים השונים אשר פוגעים במגוון הביולוגי, פלישות ביולוגיות נחשבות לסיבה השנייה להכחדת מינים ברחבי העולם.

מינים פולשים אלו מינים זרים שהובאו במכוון למטרות שונות, או כנוסעים סמויים, "טרמפיסטים", על גבי מטען מיובא במטוסים ובאוניות, והם מתפשטים בשטחים הפתוחים של הארץ. פולשים רבים ידועים כעשבים ש"מחבלים" בשטחים חקלאיים, חלקם אלרגניים ולכן הם פוגעים בבריאות ואחרים מחליפים את הנוף הטבעי של הארץ ומאיימים על ערכי טבע. הם עלולים לשנות את תנאי בית הגידול, לדחוק מינים מקומיים ולגרום להכחדתם, ואף עשויים לפלוש, להתבסס ולגרום לנזקים באזורים סמוכים נוספים. לכן, לטיפול במינים פולשים נודעת חשיבות גבוהה בממשק היער ובניהול מערכות אקולוגיות ושטחים פתוחים באופן כללי.

 

הדברת מינים פולשים נחשבת לרוב לפעולה יקרה ומורכבת, שלהצלחתה נדרשים טיפול וניטור של שטחים נרחבים במשך מספר שנים, ולכן היא מחייבת גיבוש סדרי עדיפויות ותכנון ארוך טווח. מקובל לתת עדיפות לטיפול במינים המזיקים ביותר ולמינים שמהירות הפלישה וההתפשטות שלהם לאתרים חדשים גבוהה. המינים העיקריים המטופלים כיום במקרקעי הייעור כוללים בעיקר מיני שיטה וינבוט פולשניים, אמברוסיה מכונסת, פרקינסוניה שיכנית, אילנתה בלוטית, דודוניאה דביקה וטיונית החולות.

הבסיס החשוב ביותר לקבלת החלטות ובניית תוכנית עבודה יעילה לטיפול במינים פולשים הוא מיפוי והבנת המצב הקיים. בימים אלו נערכת בקק"ל שכבת מיפוי ארצית של צמחים פולשים אשר תסייע בגיבוש מדיניות ארצית קק"לית, קביעת סדרי עדיפויות ובניית תוכניות עבודה אזוריות לטיפול במינים פולשים.

החל משנת 2015 קק"ל שותפה בצוות הארצי לטיפול באמברוסיה, יחד עם רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשויות ניקוז ונחלים. אמברוסיה מכונסת היא עשב רב שנתי, שמקורו בארצות הברית ומקסיקו. זהו צמח אלרגני מאוד, שמזיק באופן קשה לבריאות האדם ולחקלאות. עד היום אותרו במקרקעי הייעור כ-20 מוקדים של אמברוסיה, שכולם נמצאים במרחב מרכז. מרבית המוקדים מוגדרים מוקדים קטנים שמתפרסים על פני שטח של מטרים רבועים בודדים.
הטיפול באמברוסיה במקרקעי הייעור כולל הדברה, ניטור, מיפוי וסריקות שטח לאיתור מוקדי פלישה חדשים. זוהי דוגמה מוצלחת לבלימת התפשטות של מין פולש מהיר ביותר, הנמצא בשלבי פלישה ראשונים ביערות.

מיזם חדש שהחל לאחרונה ברחבי הגן הלאומי הרי יהודה, המנוהל על ידי קק"ל, הוא דוגמה להתמודדות עם מין פולש בראייה ארוכת טווח, בשטח גדול ומורכב. הגן הלאומי כולל את יערות נווה אילן והקדושים, והוא משתרע משני צידי כביש 1, בין מחלף שער הגיא למחלף שורש. מלבד ערכי הטבע והנוף הייחודיים, כולל הגן גם ערכי מורשת, וביניהם שלוחת משלטים, החולשת על הדרך לירושלים ומהווה את "שער הכניסה" לבאים לירושלים ממישור החוף. הגן מאוים כיום על ידי הצמח הפולש שיטה כחלחלה, שניטע במדרונות שער הגיא בימי המנדט הבריטי, אך לאורך השנים הוא פלש משם והשתלט על אזורים נוספים. בתהליך התכנון וקביעת סדרי העדיפויות המרחביים לטיפול נערך שקלול של גורמים רבים, וביניהם גורמים המשפיעים על סיכויי הצלחת הטיפול לאורך זמן, על הפצת הזרעים, וכן על ערכיות הטבע והנוף ומידת הנזק הצפויה.

מין נוסף, שקק"ל החלה לאחרונה בניטור שלו, הוא נמלת האש הקטנה . נמלה זו, שגודלה כ-1.5-1 מילימטר ושעקיצתה כואבת מאוד, מופיעה גם ברשימת 'מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם' של ארגון ה-IUCN (הארגון הבינלאומי לשמירת טבע). על פי ההערכות, הנמלה הגיעה לארץ כנוסעת סמויה במשלוח עצים מברזיל, למפעל עיבוד עץ של קיבוץ אפיקים. היא זוהתה באפיקים בשנת 2005 ומשם התפשטה ליישובים בעמק הירדן, מישור החוף, הגליל, ובשנים האחרונות גם להרי ירושלים ואזור ים המלח ואילת. כיום היא נמצאת בכ-300 יישובים בכל רחבי הארץ. גורם ההפצה המרכזי של הנמלה הוא משתלות נוי נגועות. שתילים וחומרים נגועים שיוצאים מהמשתלות מפיצים אותה לאתרים חדשים, שבהם היא מתבססת במהירות, פוגעת קשות באיכות החיים על ידי עקיצותיה הכואבות ומזיקה מאוד גם לחיות המחמד ולמערכות האקולוגיות בשטחים טבעיים סמוכים שאליהם היא פולשת. לאחרונה החל ניטור קבוע לבדיקת הימצאות הנמלה בשלוש המשתלות של קק"ל, בכדי למנוע הפצה שלה לאתרים חדשים. מוקדים נגועים מטופלים ומנוטרים על ידי מדור בריאות היער של אגף הייעור בשיתוף עם מנהלי המשתלות, ושתילים שיוצאים מהמשתלות נבדקים גם הם ומיוצאים מהמשתלה רק אם הנמלה אינה נמצאת עליהם.

נוסף על העבודה הרבה שנערכת בקק"ל בתחום המינים הפולשים, קק"ל רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם גופים נוספים המנהלים שטחים פתוחים ולוקחת חלק בוועדות בין משרדיות ובתוכנית אסטרטגית ארצית, שמקודמת בימים אלו.

קראו גם:

מקסיקני טורף יציל את הצבר | עד כאן! פועלים נגד המינים הפולשים | מתפרצים בטבע | אמברוסיה מכונסת – לא מתכנסת בעצמה | די לזיהום! כמה זיהמנו בל"ג בעומר? | בשם הציפורים: מדיניות שמיים פתוחים | טביעת הרגל האקולוגית שלי | יום כדור הארץ | נא להכיר: המערכת הסביבתית | עולם הולך ונעלם?