איך אנחנו, אזרחים, תושבים באזורנו, יכולים להתפתח, להתרחב, לזרום עם הקדמה, להשתמש במשאבי הטבע, ובכל זאת לא לפגוע בהם ואפילו להגן עליהם? התשובה היא: יצירת מרחב שבו מתקיימים כל אלה, מרחב ביוספרי
יודעים מה היה הזרז להקמת מרחב ביוספרי בישראל? הייתה זו שריפה גדולה בכרמל שהתרחשה בשנת 1989 וכילתה 4.5 קמ"ר של חורשות ויערות. שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1997, הוכרז המרחב הביוספרי הראשון בישראל באזור הר הכרמל וחוף הכרמל. תשאלו מה נותן לנו מרחב ביוספרי – הוא נותן לנו אזור שבו אנחנו, התושבים, יכולים לגדול ולהתפתח, להשתמש במשאבים שנתן לנו הטבע ובאותו הזמן גם לשמור על משאבים אלה ולהגן עליהם.
בישראל קיימים כיום שני מרחבים ביוספריים – המרחב הביוספרי בכרמל, ששטחו 266 אלף דונם והוא כולל, בנוסף לפארק הכרמל והיישובים שעל הכרמל (לא כולל את העיר חיפה), גם את רצועת החוף, המושבים והקיבוצים שבה ואת החלק הדרומי של הכרמל. לצערנו, מעמד המרחב נמצא בסכנה מכיוון שהתושבים לא שותפו בתכנון המרחב ובניהולו שנים רבות. המרחב הביוספרי השני הוא מרחב ביוספרי רמת מנשה, שהוכרז בשנת 2011 וזכה להכרה בינלאומית מאונסק"ו. שטחו 197 אלף דונם והוא כולל שטחי מרעה, שטחי חקלאות, יערות נטועים ויערות אלון טבעיים, מגוון של בעלי צמחים וצמחייה טבעית נדירה. במרחב כלולים כל 13 יישובי המועצה האזורית מגידו, 9 קיבוצים, 3 מושבים ומושבה אחת.
באזור שפלת יהודה – המשתרע בין הרי יהודה למישור החוף וכולל שלושה גנים לאומיים, יערות נטועים וטבעיים, אתרים ארכיאולוגיים חשובים ומגוון ביולוגי עשיר, וכל זה לצד יישובים – נעשה ניסיון להקמת מרחב ביוספרי. נערכה תכנית אך המרחב לא הוקם. כדאי לחשוב מחדש על ייזום מרחב ביסופרי גם לניהול אזור זה.
הסביבה שבה אנחנו חיים משתנה ומתפתחת כל הזמן. סביבה זו נקראת ביוספרה, שזה החלק של כדור הארץ והאטמוספרה שבו חיים בני האדם, בעלי החיים והצומח. מטרת המרחב הביוספרי היא להסדיר את האיזון בין האדם לסביבתו – כלומר לדאוג לפיתוח של סביבתנו אך באותה נשימה גם לשמור על ערכי הטבע, מתוך דאגה לסביבה ולאיכות החיים שלנו ושל הדורות הבאים.מרחב ביוספרי נוצר על ידי התושבים באזור שבו הוא מוקם ועל ידי המדינה שבה הוא נמצא. הוא מוכרז וזוכה להכרה מהאו"ם ומנוהל יחד עם התושבים הגרים בו. הדבר החשוב ביותר במרחב זה הוא שניצול המשאבים הטבעיים שקיימים בו נעשה בקצב שמאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו.המרחב הביוספרי מורכב משלושה אזורים:
במאה ה-19 חל גידול מהיר של האוכלוסייה בעקבות התקדמות החקלאות, התעשייה והרפואה. הגידול באוכלוסייה הצריך שימוש מוגבר במשאבים וגרם לייצור מוגבר של פסולת, ניצול לרעה של קרקעות ומקורות מים וללחץ עצום על המערכות האקולוגיות.
כדי לשמור על הטבע, הקימו הגופים הירוקים בעולם, בשיתוף עם הממשלות, פארקים לאומיים ושמורות טבע, שנחשבים לאזורים מוגנים מפני פעילותם ההרסנית של בני האדם. בשמורות ובפארקים אסור לצוד או לקטוף פרחים, הרשות להבעיר אש או לנהוג בכלי רכב מוגבלת, וכמובן שאסור לעסוק בעיבוד חקלאי, בבנייה או בהקמת מפעלי תעשייה.
במקומות אחרים העולם ממשיך להתפתח, האוכלוסייה גדלה ומתפשטת לאזורים שבעבר לא היו מיושבים. אזורים אלה נקראים שטחים פתוחים. בתים רבים נוספים נבנים, מפעלים נפתחים וכבישים רבים נסללים. תהליכים אלה פוגעים בנוף, בבעלי החיים ובצמחים, בקרקע ובמים – עד כדי כך שלפעמים מערכות אקולוגיות שלמות נכחדות.
בתנאים כל כך צפופים, כמו בארץ שלנו, רק ניהול משותף ומשתף יאפשר לשמור על הטבע. אין סתירה בין פיתוח לשמירת טבע משום שאנחנו, האנשים, צריכים את הטבע אבל גם צריכים את הפיתוח.
דוגמה לכך אפשר לראות במרחב הביוספרי מגידו (רמת מנשה): קיבוצי האזור מגדלים בקר במרעה. שטחי המרעה הם שטחים בליבות ובחיץ (שטחים פתוחים וטבעיים). הפרות נהגו לשתות מהנחלים והשאירו בהם לכלוך רב. אנשי המרחב הביוספרי, בשיתוף אנשי קק"ל, אנשי רשות הטבע והגנים והרועים סללו קווי מים והעמידו שקתות באזורים גבוהים יותר, ובכך השיגו שני דברים: המים וסביבת הנחלים נשארו נקיים והפרות נהנו מהאוויר שבאזורים הגבוהים, שם קיבלו את המים.
דוגמה נוספת היא השמורה הביוספרית וולונג, שממוקמת במחוז סצ'ואן שבסין. בשמורה (באונסק"ו נקרא המרחב הביוספרי שמורה ביוספרית) קיים מגוון ביולוגי (4,000 מיני צמחים, למשל) והעיקרי שבהם הוא הפנדה הענקי הגדול בעולם (melanoleuca Ailuropoda). מטרת השמורה היא לשמור על בית הגידול של הפנדה הענקי – יונק גדול ונדיר מאוד, שיכול לחיות רק בבתי גידול ספציפיים, בייחוד בהרים של דרום מערב סין.
הדיאטה של הפנדה הענקי מורכבת מכמה מינים של במבוק. בדרך כלל, מיני במבוק רבים נמצאים בשפע ברחבי בתי גידול של פנדה ענקיים אבל נדרש שימור של המערכת האקולוגית שמאפשרת את גידול הבמבוק. התושבים הכפריים שגרים במקום צריכים לפתח תחומי פרנסה אחרים כדי שיוכלו להמשיך להתגורר שם, כמו גידול צמחי מרפא מסורתיים ותיירות אקולוגית, שבאמצעותה יוכלו להסביר לתיירים את החשיבות הגדולה של בית הגידול. בשמורה נערך גם פרויקט שיקום אקולוגי, שכולל שתילה וזריעה מחדש של במבוק ביחד עם התושבים שחיים בשמורה כדי לאפשר לאוכלוסיות הפנדה להתקיים, ולתושבים להרוויח מתיירות.
קק"ל, שהיא הגוף המרכזי בארץ האחראי לניהול יערות ושטחים פתוחים, רואה את עצמה שותפה לקידום הרעיון העומד בבסיס תכנית אדם וביוספרה. קק"ל רואה במרחב הביוספרי כלי חדשני ורלוונטי לניהול שטחים פתוחים. ניהול המרחב הביוספרי משלב בין כל תחומי החיים: פיתוח, סביבה, קהילה, חינוך ותרבות. האדם זקוק לטבע ואחראי לשמור עליו, למענו ולמען הדורות הבאים.
"האיומים על השטחים הפתוחים הולכים ומתגברים, ועלינו לחשוב מחוץ לקופסה, כדי להתמודד טוב יותר עם האיומים הללו", אומר המדען הראשי בקק"ל, ד"ר עמרי בונה. "קידום תכנית אדם וביוספרה היא הצעד הטבעי הבא בהיסטוריה של קק"ל, כחלק מריענון תפקידה הציבורי".