"מתחילת המהפכה התעשייתית, ב-200 השנים האחרונות, חלה עלייה של כ-50% ברמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, עקב שריפת דלקים, תופעה שגורמת להתחממות כדור הארץ, כיוון שהפחמן הדו חמצני הוא גז חממה" מסביר יקיר פרייזלר, דוקטורנט ממכון ויצמן למדע, שעובד עם ד"ר דן יקיר על הפרויקט (כן, יקיר ויקיר...) "מאחר שעצים זקוקים לפחמן דו חמצני לצורך תהליך הפוטוסינתזה – ניצול אנרגיית האור כדי לצמוח ולהתפתח – קיום היערות ופעילותם ממתן במעט את ההשפעה השלילית של הזיהום ושריפת הדלקים של בני האדם".
אחת ממטרות המחקר של פרופ' יקיר ביער יתיר הייתה לבדוק את הריכוז והשטף של הפחמן הדו חמצני ביער ובאטמוספירה. במדידות המורכבות שנעשו התברר כי בניגוד למה שחשבו על יער שנמצא באקלים מדברי, יער יתיר מקבע פחמן דו חמצני ממש ביעילות דומה ליערות המצויים באזורים "רטובים" וצפוניים יותר (באירופה). עצי אורן ירושלים הגדלים ביער יתיר גם מראים עמידות ליובש ברמה גבוהה ביותר. למשל, בעונת היובש, כשאין כמעט מים בקרקע, הם פותחים את הפיוניות שלהם (הפתחים הזעירים שבעלה) רק קצת, בבוקר מוקדם עוד לפני שחם ויבש, ובזמן הזה הם אוכלים את מה שהם צריכים (מקבעים פחמן דו חמצני) ומאבדים כמה שפחות מים בתהליך האידוי. זוהי התאמה מיוחדת של עצים אלו לתנאי יובש כביער יתיר.
דבר מעניין נוסף שבודקים במעבדת יתיר הוא התרחבות והתכווצות גזעי העצים. "זהו מדד טוב מאוד לשימוש של העץ", אומר יקיר. "יש לנו חיישן די פשוט שנקרא דנדרומטר. זוהי מעין רצועה עם קפיץ מאוד רגיש שיושב על הגזע ומודד את גדילת העץ לאורך השנה ואת ההתכווצויות היומיות (3-2 מ"מ ביום). התכווצויות אלו מתרחשות כתוצאה משימוש במים ותנועה של מים מהקרקע, דרך הצמח אל האטמוספירה".