מיירגזים את היער

ירגזי מצוי. צילום: pixabay
03 ינואר 2017

אם טיילתם לאחרונה ביער הקהילתי בראש העין והבחנתם בתיבות קינון עם הכיתוב ירגזי, בטח שאלתם את עצמכם למה אותן ציפורי ירגזי זוכות ליחס מועדף ולדיור מוגן. התשובה היא "עפים על היער" – פרויקט תיבות הקינון של קק"ל בשיתוף תושבי ראש העין והסביבה. המטרה: הדברה ביולוגית של תהלוכן האורן


מאת: מערכת אתר קק"ל לצעירים

תושבי ראש העין והסביבה היו עסוקים מאוד לאחרונה: הם עמלו על הכנת כ-100 תיבות קינון לירגזי, שכולן נתלו על העצים ביער ראש העין. תשאלו, למה. לסיבה קוראים תהלוכן האורן – עש שזחליו מכילים חומר ארסי והוא יכול לגרום נזק לצמחייה ולמטיילים. הירגזי, מתברר, חושב שתהלוכן האורן הוא מעדן של ממש, ואוכל אותו, והנה, קיבלנו הדברה ביולוגית.

תיבות הקינון שנתלו ביער אזור הן למעשה חלק ממבצע "עפים על היער" של קק"ל, המתקיים ביערות הקהילתיים באזור השפלה והחוף בשיתוף עם כנפי קק"ל. תושבי ראש העין והסביבה נרתמו לסייע למבצע. הם הרכיבו את התיבות בכמה דפיקות פטיש ומסמר ואחר כך צבעו אותן, כדי שישתלבו בצבעי היער.

תיבת הקינון. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

מי אתה, תהלוכן האורן?

תהלוכן האורן הוא מין עש (פרפר לילה), שזחליו מכוסים שערות המכילות חומר ארסי. בחודשים ספטמבר-אוקטובר הנקבות מטילות ביצים וכחודש וחצי לאחר מכן בוקעים מהן הזחלים. הזחלים טווים רשת של קורים המגנה עליהם. בראשית האביב הם עוזבים את העץ בתהלוכה ומתגלמים באדמה. הזחלים עלולים לגרום נזק לעצים צעירים, למטיילים ולצמחייה באזור.

אפשר להדביר את התהלוכן באמצעות ריסוס מהאוויר או מהקרקע, אבל אלה הן שיטות שכוללות שימוש בחומרים כימיים, שאינם ידידותיים לסביבה. אנשי קק"ל דוגלים בחיפוש דרכים יצירתיות להדברה ביולוגית של המזיק.

תהלוכן האורן. הירגזי אוכל אותו ומנקה את האורנים. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

מדוע נבחרו דווקא ציפורי הירגזי?

תצפיות שדה הוכיחו שירגזי מצוי, ציפור שיר קטנה וססגונית, מקננת ביערות קק"ל וגם בקרבת בני האדם. הירגזי מקנן בחורים בעצים, ומוכן ברצון לקנן בתיבות קינון מעשה ידי אדם.

"הירגזי ניזון מזרעים ומזחלים, גם מזחלי תהלוכן האורן", אומר ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל. "זוהי הציפור הקטנה ביותר בישראל שמקננת בחורים ובהתאם לכך בנינו את תיבות הקינון. יצרנו בתיבות פתח בקוטר 29 מ"מ, שמתאים לירגזי ולא לשום ציפור אחרת שמקננת בחורים בישראל. בנוסף, ציפינו את שולי הפתחים במתכת, כדי שציפורים אחרות לא יוכלו להרחיב אותם ולהשתלט על תיבות הקינון".

ואכן, כמעט בכל ריכוזי התיבות שהוצבו נמצאו עדויות לקינון של ירגזי מצוי. בתיבות אלה נמצאו עשבים, צמר ועלים שהובאו על ידי הירגזי כדי לרפד את הקן. בקן אחד נמצאו שרידי ביצים ובקן אחר נמצאה ביצה שלמה. בקן שבו נמצאו שרידי הביצים נכשל הקינון, ככל הנראה מכיוון שנחש טרף את הביצים. (קשה לחשוב על טורף אחר שנכנס לחור בקוטר של פחות משלושה ס"מ.) בקן שבו נמצאה הביצה השלמה בקעו גוזלים, ככל הנראה, אך ביצה אחת לא בקעה.

עם הזמן התברר שבעלי חיים נוספים מוצאים שתיבות הקינון של הירגזי נוחות למגורים – בתיבת קינון אחת נמצאה כוורת פעילה של דבורי דבש, ובתיבה אחרת, שבה קיננו ירגזים, נמצא קן צרעות קטן.

בדיקת תיבת קינון. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

מתי נדע האם המבצע הצליח?

כדי לעקוב אחר הקינון והצלחת המבצע, יצרה קק"ל שכבת מיפוי עם נקודות ציון מדויקות, והתיבות ייסקרו דרך קבע. קינון הירגזי ביערות הוא תהליך רב שנתי, ורק בעוד מספר שנים אפשר יהיה לדעת האם הירגזי הצליח במשימתו ואוכלוסיות תהלוכן האורן ביערות אכן קטנו.

לא רק ראש העין: בפרויקט "עפים על היער" השתתפו גם קהילות קדרון, שעלבים, מסילת ציון, פארק בריטניה, בן שמן וכפר מרדכי ותושבי היישובים במטה יהודה.