8 עצות אקולוגיות ל-8 ימים

חשבתם פעם כמה פחמן דו חמצני משחררים 44 הנרות שאנו מדליקים במהלך ימי החנוכה? או מה קורה לשמן הרב שבו השתמשנו רגע אחרי שסיימנו לטגן את הסופגניות – ורגע לפני שהתחלנו לזלול אותן? מתברר שהכוכבים הגדולים של חג החנוכה יכולים להיות גם מפגעים סביבתיים אם לא נשתמש בהם נכון. אז הצטרפו אלינו למסע אקולוגי-סביבתי קצר במסלול חג האורים.

בימי המכבים לא היה חשמל, והם השתמשו בנרות חרס, שבתוכם שמן זית כדי להאיר את בתיהם. כיום אנו משתמשים בנרות שעשויים מחומר דלק מוצק ופתיל. בזמן הבערה נוצרים חום, אור ואווירה, אבל גם פחמן דו-חמצני, שהוא אחד מגזי החממה אשר מצטברים באטמוספרה וגורמים להתחממות כדור הארץ.

ומה קורה בחנוכה? כל נר של חנוכה משחרר לאוויר כ-15 גרם פחמן דו חמצני. 44 נרות במהלך החג, כפול כמיליון בתי אב, ישחררו לאטמוספרה כ-660 טון של פחמן דו חמצני בחנוכה!

מה עושים? חוסכים

מצמצמים את פליטת גזי החממה במקומות אחרים. למשל, חוסכים בחשמל. הידעתם שכדי לייצר חשמל שורפים בתחנות הכוח כמויות עצומות של פחם, הפולטות כמויות עצומות של גזי חממה? אם תקפידו להשתמש בנורות חסכוניות ותדאגו לכבות אורות ומכשירים חשמליים כשאתם יוצאים מהחדר, תוכלו לחסוך המון חשמל ולשמור על הסביבה!

לא רק פחמן דו חמצני. הנרות והאש לא רק מגדילים את כמות גזי החממה – הם גם יכולים להיות מסוכנים. אמנם בחנוכה אנו נהנים מיופיו ומחומו של האור, אך בל נשכח שמקורו של האור הזה הוא האש, ואש יכולה להיות בלתי צפויה ומסוכנת. כידוע, בחודש דצמבר 2010 פרצה שרפה נוראה באזור הכרמל, שגבתה את חייהם של 44 בני אדם. השרפה פגעה קשה גם בסביבה, כשכילתה שטח עצום של עשרות אלפי דונמים של יער וחורש.

מה עושים? נזהרים

ראשית, אין להדליק אש בסביבת בתים, עצים, יער ובכל שטח שאינו מיועד לכך. יש להתחשב תמיד בכיוון הרוח ובעוצמתה ולהסתייע במבוגר אחראי. לפני שעוזבים מדורה או מַצְלֶה (מנגל) יש לוודא שאין כל רמץ חי ושכל הגחלים כובו לגמרי! קראו עוד על משמעת אש בטבע.

 

אחרי השרפה, יש שהאשימו את עצי האורן בתוצאה הקשה, אך אנו רוצים לספר לכם, כי האורן הוא מין מקומי בישראל, חלוץ, חזק, עמיד ומהיר צמיחה, שיתרונותיו רבים וחשובים. פעמים רבות הוא זה ש"פורץ את הדרך" ומאפשר למינים אחרים של צומח ועצים להשתרש בשטח.

קיבלתם דמי חנוכה? מכולם? בטוח? יופי! עכשיו נשאלת השאלה מה קיבלתם ומה תעשו בזה. נגלה לכם ששם המשחק הוא צרכנות נבונה. מדוע נהוג לחלק בחנוכה דווקא כסף ולא מתנות? ההבדל בין כסף למתנה הוא השימושיות. בעוד שלמתנה יש שימוש ממשי, לכסף – שטרות, מטבעות – יש ערך ייצוגי ואפשר גם למצוא בו ערך חינוכי, אם תשכילו להשתמש בו נכון. כי קיימים אין ספור דברים שתוכלו לעשות בכסף או לרכוש באמצעותו. הכסף הוא אפשרות. האפשרות שתקבלו תציב בפניכם שאלות של בחירה צרכנית.

מה עושים? קונים רק כשצריכים

זה הזמן לעצור לרגע ולחשוב על תרבות הצריכה שלנו. אנחנו קונים וקונים, משתמשים ומשליכים לאשפה, ובכך גורמים להגברת הייצור (שצורך משאבים וגורם לזיהום) ולהגדלת כמויות הפסולת. חשוב לזכור: אם לא צריכים – עדיף לא לקנות! לפעמים, כדאי פשוט לחסוך את הכסף עד שבאמת תזדקקו למשהו.

אם תחליטו לקנות, זכרו שאפשר לקנות מוצרים משומשים. אם, בכל זאת, תקנו דבר חדש, נסו למצוא משהו שישמש אתכם לאורך זמן.

אם תפגשו סביבון אמיתי, כזה של פעם, עם ארבע פאות ושפיץ, תראו שכתוב עליו "נס גדול היה פה". ועל שום מה? על פי המסורת, בימי המכבים, כשהיוונים אסרו על היהודים ללמוד תורה, היו הילדים היהודים מתקבצים ולומדים בסתר. כשחיילים יוונים היו מתקרבים לאזור, החביאו הילדים את הספרים ועשו עצמם משחקים בסביבון. לזכר אותו מנהג, וגם לזכר נס פך השמן, נהוג לשחק בחנוכה בסביבונים, ולקוות שהמזל ישחק לנו.

אז מה עושים? מחכים לנס?

ממש לא! הסביבון הוא משחק של מזל. אנחנו מסובבים אותו ויכולים לנחש על איזו אות הוא ייעצר, אבל יש נושאים שבהם אסור להמר. הסביבה שאנו חיים בה זקוקה לעזרה, וכל אחד מאתנו צריך לפעול כדי לשפר את מצבה, למשל על ידי שימוש בשקיות בד במקום בניילון, על ידי מחזור בקבוקי פלסטיק, עיתונים ואריזות קרטון, על ידי צרכנות מושכלת, צמצום כמות הפסולת וחיסכון בצריכת החשמל. כולנו צריכים לחשוב, להסביר ובעיקר לפעול ולחולל שינוי. אסור לנו לשבת ולחכות לנס.

שמונת ימי נס פך השמן מזכים אתכם מדי שנה בשמונה ימי חופש. איזה מזל שהיה נס! ימי החנוכה הם בדרך כלל ימים נעימים וזמן נהדר להיפרד קצת מהמסכים ולצאת לטבע, אך כאן חשוב לזכור שקיומם של השטחים הפתוחים שסביבנו אינו מובן מאליו. יש בעלי עניין רבים שהיו שמחים לכרות את העצים, ליישר את הקרקעות ולבנות במקום בניינים וכבישים.

מה עושים? שומרים

השטחים הפתוחים יוצרים ריאה ירוקה, הצורכת מהאוויר פחמן דו-חמצני ופולטת חמצן. הם מאפשרים למגוון מינים של בעלי חיים וצמחים להתקיים ומאפשרים לנו לשאוף אוויר נקי, לטייל ולנוח. הארגונים הירוקים, ביניהם קק"ל, פועלים כדי להגן על השטחים הפתוחים בישראל. כשתטיילו בחנוכה זכרו לסייע לנו לשמור עליהם: השאירו אותם נקיים מפסולת, אל תסטו מהשבילים והיזהרו באש.

מלחמות המכבים ביוונים הן פרק ההיסטוריה שעליו אנו מתרפקים בחנוכה. איזה גיבור היה יהודה המכבי ואיך הוא ניצח את אנטיוכוס, והביא לביטול הגזרות המרות שהטיל על היהודים. ללא ספק סיפור הירואי שממלא אותנו גאווה רבה, ואולי גם קצת חשק להיות מנהיגים בעצמנו?...

מה עושים? נעשים מנהיגים סביבתיים

המאפיין המרכזי שמגדיר מנהיג הוא התנהגותו. מנהיג משמש דוגמה, מראה את הדרך, מוביל, מקבל אחריות וסוחף אנשים לפעול איתו יחד, למען המטרה.

הסביבה חשובה לכם? היו מנהיגים סביבתיים ושמשו דוגמה! פעלו לשמור על הטבע ומשאביו, לחסוך ולמחזר בכיתה, בבית ובכל מקום אחר שבו אתם נמצאים. הצטרפו לפעילויות הסביבתיות של הארגונים הירוקים, כמו ניקוי חופים ויערות, וכמו יום הניקיון הבינלאומי. הסבירו לחברים, למורים, לתלמידים ולבני משפחה כיצד גם הם יכולים לעזור ושבחו אותם כאשר הם פועלים נכון. העירו והסבירו למי שמלכלך או מבזבז. קבלו אחריות!

ועוד בענייני חשמונאים ויוונים: זוכרים איך הוביל יהודה המכבי את החשמונאים להילחם בצבא אנטיוכוס? אמנם היה להם צבא קטן, חסר ניסיון וחסר אמצעי לחימה, ונדמה היה שאין לו סיכוי בקרבות מול הצבא היווני הגדול והמנוסה, אך למרות הכול הצליחו המורדים לנצח, כי היו להם אומץ לב ונחישות. היהודים שבו והדליקו את המנורה בבית המקדש וביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

מה צריכים? רק אומץ ונחישות

בקרב על הסביבה נדמה לפעמים שאנו עומדים מעטים מול רבים. אך כמו החשמונאים, גם אנו צריכים לעמוד באומץ ובנחישות מול האיומים לפגיעה בסביבה, להתאחד, למחות ולנסות למנוע צעדים כאלה, שאין מהם דרך חזרה. כאשר אנחנו מתאחדים בקרב על הסביבה, אנו יכולים להשפיע. זכרו: כל אחד הוא אור קטן, אבל יחד נוכל לנצח גם במאבקים הסביבתיים הגדולים. השתתפו במאבקים הציבוריים על הסביבה!