דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
He
מי אנחנו?
חזרה
מי אנחנו?
סיפורה של קרן קימת לישראל
לסמל שלנו שלושה צבעים
פודקאסט: סיפורה של הקופסה הכחולה
ההיסטוריה של הקופסה הכחולה
חזרה
ההיסטוריה של הקופסה הכחולה
פודקאסט הקופסה הכחולה – מקשיבים ומעצבים את הקופסה
יום הולדת לקק"ל
חזרה
יום הולדת לקק"ל
צפו: קק"ל בדקה ורבע
מחלום לקרן קימת: היום שבו הוקמה קק"ל
מוזיאון בית קק"ל
הפעלות למורים בנושאי קק"ל
עוד בקק"ל...
חזרה
עוד בקק"ל...
בולי קק"ל
סמלים ליום העצמאות
קק"ל בכרזות
תורמים לקק"ל וזוכים בהוקרה
האנשים שמאחורי קק"ל
היום לפני...
יומ"א – לוח שנה עם חגי ומועדי ישראל
בניין המוסדות הלאומיים
מוזיאון בית קק"ל
ככה הם למדו: תמונות נדירות מחיי בית הספר
תוכן וכתבות
חזרה
תוכן וכתבות
יער – כתבות
חזרה
יער – כתבות
יערות בישראל – כתבות
עצים – כתבות
שריפות יער – כתבות
סרטוני עצים ויער
הידעת? יער
מגדירים בישראל
חדשות היער
מים – כתבות
חזרה
מים – כתבות
בריכות החורף חוזרות לחיים
מה מתרחש במעמקי הכינרת?
גן העדן שבעמק – כך שוקם אגמון החולה
מים בששון: מאגרי המים בישראל
הגולן מתחדש במאגר נוסף, מאגר בראון
לטפל במי הגשמים
הם מטהרים: הביופילטרים הוכיחו את יעילותם
כשהזיהום חוצה את הגבול
טכנולוגיה למען האקולוגיה
איך אוגרים מים
חידון קהוט בנושא מים
קרקע – כתבות
חזרה
קרקע – כתבות
מצפה בית אשל
כך שוקם אגמון החולה
לנצח את המדבר
על החומה והמגדל
מערכת הידרופונית סולרית עירונית
סביבה – כתבות
חזרה
סביבה – כתבות
הכדור הירוק – כתבות
מגוון המינים – כתבות
פסולת – כתבות
יום כדור הארץ
בעלי חיים – כתבות
חזרה
בעלי חיים – כתבות
ציפורים
חרקים
זוחלים ומכרסמים
עוד על בעלי חיים וטבע
חדשות מהטבע
מינים פולשים ומתפרצים
עונות השנה – כתבות
חזרה
עונות השנה – כתבות
סתיו
חורף
אביב
קיץ
חגי ישראל – כתבות
חזרה
חגי ישראל – כתבות
ראש השנה
שנת שמיטה
יום הכיפורים
סוכות
חנוכה
ט"ו בשבט
פורים
פסח
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לחללי צה"ל
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
שבועות
יום רבין
קצרים ומרתקים
חזרה
קצרים ומרתקים
ססתיק – פרפר עם תיק
מחול הדבורה: GPS אל הצוף
מחמישה יוצא אחד: צמחים בסכנת הכחדה
עצים מדברים
החיפושית שבקליפה
האם עצים יכולים לחסום אבק?
אז מה אם הוא דביק? שימושיו של השרף
הקוקייה מפקירת הבנים?
הזיקית – ציידת העל שמחליפה צבעים
זו הסיבה שקוראים לו פלסטיקוס
עץ המריבה
מצגות: למידה חווייתית
טיולים
חזרה
טיולים
טיפ טיול
חזרה
טיפ טיול
עשרת הדיברות ועוד אחד לטיול בשטח
עשה ואל תעשה בשטח
זה בסיסי: טיפים לקחת לשטח
מטיילים ושותים, אבל כמה מים?
משחקי דרך
תכנון יום טיול מדהים!
מטיילים בראש ירוק
דברים שרואים בחושך
המלצות טיול החודש
חזרה
המלצות טיול החודש
המלצות טיולים – 2025
המלצות טיולים – 2024
המלצות טיולים – 2023
המלצות טיולים – 2022
המלצות טיולים – 2021
המלצות טיולים – 2020
המלצות טיולים – 2019
המלצות טיולים – 2018
המלצות טיולים – 2017
המלצות טיולים – 2016
המלצות טיולים – 2015
המלצות טיולים – 2014
המלצות טיולים – 2013
המלצות טיולים – 2012
שביל הבריחה
מערת קשת בפארק אדמית
נחל הבאר ביער חניתה
מפארק שוני-ז'בוטינסקי לעין צור
מטיילים ומשחקים
משואבה לשמורת המסרק
חוויער: משחקי ניווט למשפחות ולקבוצות
חזרה
חוויער: משחקי ניווט למשפחות ולקבוצות
ניווטים מבוססי מקום
ניווטים מבוססי נושא
צפו: רום בשבילי קק"ל
חזרה
צפו: רום בשבילי קק"ל
רום בשבילי קק"ל – יער ציפורי ונחל ציפורי
רום בשבילי קק"ל – יער אילנות
רום בשבילי קק"ל – פארק איילון-קנדה
רום בשבילי קק"ל – בית אשל
ילדי היער
אירועי קק"ל
משחקים
חזרה
משחקים
מיודע? חידונים בכיף
טייק אקשן
חזרה
טייק אקשן
רק בגלל הרוח: תחרות עיצוב מגן דוד
חזרה
רק בגלל הרוח: תחרות עיצוב מגן דוד
איך משתתפים?
פעילויות חינוכיות בנושא מגן דוד
מחפשים פעילויות, משחקים והפעלות? קיבלתם!
חזרה
מחפשים פעילויות, משחקים והפעלות? קיבלתם!
הפעלות לילדי גן–כיתה ג'
הפעלות לילדי כיתות ד'–ו'
הפעלות לילדי כיתות ז'–ט'
הפעלות לילדי כיתות י' ומעלה
להיות מעורב
חזרה
להיות מעורב
חידון קק"ל: ציונות, אדם, סביבה, מורשת
יום הניקיון
פעילות חקר: קן החיוויאים
חושבים קיימות? התחרות הזו בשבילכם!
התנדבות ועבודה תורמת
מוציאים את הפלסטיק מהיערות
ארגון עובדי קק"ל משמח את הקהילה
עבודה תורמת ביער
יש לכם מה לספר? אנחנו רוצים לפרסם!
15,000 איש צעדו במצעד האקלים בתל אביב
מתאקלמים: שבוע האקלים בירושלים
טיפ ירוק בקטנה
יצירוקה – יצירה ירוקה
חזרה
יצירוקה – יצירה ירוקה
מתלה עץ מנצנץ
מתלה ירוק
תיק כלי רחצה לשטח
קערית ממוחזרת
מכינים שתילים לבד
אדנית טעימה
עץ-ציץ
מנבטה ירוקה
מגנט אוריגמי DIY
מסיכה משומשת? עציץ חדש!
עששית עלי שלכת
מפוחית מצחיקה
טעים במדורה
חורף חם
מהשטח
חזרה
מהשטח
קק"ל למען הקהילה
ט"ו בשבט: הפעילויות שלכם
ימים סביבתיים
טיולים ואירועים
קק"ל בעולם
מרכזי שדה ויער
הרצאות בזום
סטיקרים סביבתיים
שלטים ששומרים על הסביבה
תחרות קיימות
חזרה
תחרות קיימות
17 היעדים
על התוכנית
הפעלת התוכנית במוסדות החינוך
לוחות זמנים ויצירת קשר
גמר תחרות הקיימות: והזוכים הם...
חינוך והדרכה
חזרה
חינוך והדרכה
אודות החטיבה לחינוך ולקהילה
חזרה
אודות החטיבה לחינוך ולקהילה
ערכי קק"ל ומסרים חינוכיים בפעילויות
קישורים מהירים למה שאתם צריכים
מרכזי שדה ויער
חזרה
מרכזי שדה ויער
מרכז שדה ויער לביא
מרכז שדה ויער ציפורי
מרכז שדה ויער שוני
מרכז שדה ויער נס הרים
מרכז שדה ויער יתיר
הסדרי נגישות במרכזי השדה והיער
חדרי אקלים במרכזי השדה
הפעלות לשימושכם
חזרה
הפעלות לשימושכם
שינוי האקלים – הפעלות
איכות סביבה וקיימות – הפעלות
עצים ויער – הפעלות
מניעת שריפות – הפעלות
מגוון המינים – הפעלות
נתינה ואחריות חברתית
מים – הפעלות
חגים ומורשת – הפעלות
ציונות וקק"ל – הפעלות
גיאוגרפיה וידיעת הארץ – הפעלות
עונות השנה – הפעלות
ילדי גן – הפעלות
הפעלות בערבית
משחקי סמארטפון
חידונים ומשחקים
חידות בציורים
דפי שיח
דפי צביעה ויצירה בנושאי חגים וטבע
לוקחים אוויר: פעילויות לילדים ולבני נוער
משחקי ניווט
חזרה
משחקי ניווט
ניווטים מבוססי נושא
ניווטים מבוססי מקום
ניווטים במרכזי השדה והיער
ניווטיער
חידוני קהוט
הניידת החינוכית
חזרה
הניידת החינוכית
"סוד שינוי העתיד" – תיבות בריחה חווייתיות
ניידת חינוכית מפת ארץ ישראל
ניידת חינוכית מצנח
ניידת חינוכית חום, כחול וירוק
ניידת חינוכית מדענים ירוקים
ניידת חינוכית מזרע לשתיל
ניידת חינוכית מים בששון
ניידת חינוכית ממטרד למשאב
ניידת חינוכית קופסה כחולה – קטנה אבל גדולה
ניידת חינוכית ציפור על עץ
ערכת פעילות יער וייעור - הרפתקה ביער
ניידת חינוכית שומרי היער
ניידת חינוכית מלך היער
ניידת חינוכית דואר סביבה
ניידת חינוכית הכדור בידינו
ניידת חינוכית בחזרה לעתיד
ניידת חינוכית הכרזת העצמאות
ניידת חינוכית מגילת העצמאות
ODT
עזרי הדרכה
תוכניות חינוכיות
חזרה
תוכניות חינוכיות
תוכניות לט"ו בשבט
יום הזיכרון לשואה ולגבורה – בסימן יהודים מצילים יה
חידון קק"ל הארצי ציונות, אדם, סביבה, מורשת
בעקבות העבר, עם הפנים לעתיד – אימוץ אתר הנצחה
יום הניקיון הבינלאומי
תוכניות והפעלות ליום העצמאות
פורשים כנפיים – תוכנית חוגי הצפרות של קק"ל
ISDG: תחרות ייחודית בנושא קיימות לתלמידי ז'-י"ב
חידונים ומשחקים מקוונים
בתי קק"ל למצוינות
סיורים וטיולים עם קק"ל
חזרה
סיורים וטיולים עם קק"ל
מסע משמעותי – מכאן הכול צומח
מרכזי מבקרים ואתרים ייחודיים של קק"ל
חינוך בפריפריה
חזרה
חינוך בפריפריה
תוכנית מעוף
תוכנית אצי"ל
בתי קק"ל למצוינות
חידון קק"ל הארצי
פורשים כנפיים – חוגי הצפרות
ערכות ומוצרים חינוכיים
חזרה
ערכות ומוצרים חינוכיים
חדש! ערכת ט"ו בשבט – חג קק"ל שמח
ערכת ט"ו בשבט לשנת תשפ"ד
ערכת מתאקלמים בשטח
ערכת עצי ארץ ישראל
ערכת ט"ו בשבט לשנת תשפ"א
ערכת פעילות: יער וייעור (הרפתקה ביער)
האורן הבודד - ספר ילדים והצעות לפעילות
חוגגים בכחול ולבן: מארז פעילויות לחודש הלאום
מארז פעילות: עצמאות בצבע, צורה וסמל
הקופסה הכחולה – ערכה חינוכית
הקופסה המטיילת – ערכת פעילות לילדי הגן
סמל יום העצמאות
ערכת שבעת המינים
ערכת ירושלים שלי
עצמאות בצבע, צורה וסמל: המערך
ציפורי ארץ התנ"ך
עצמאות בשטח
חינוך בלתי פורמלי
חזרה
חינוך בלתי פורמלי
תוכניות
הפעלות לקיץ ולחופש הגדול
ספריית ערכות הניידת החינוכית
השתלמויות לקראת חגים ומועדים
תוכנית "יוזמים ציונות" של קק"ל
חממה למנהיגי המחר
המנהיגות שבדרך
סמינר מנהיגות ציונית
סדנה בנושא פיתוח הדרכה
הפנינג קק"ל במחנה – גיבוש, למידה, חוויה
תוכניות למכינות
חזרה
תוכניות למכינות
מרכזי שדה ויער
עבודה תורמת ואמץ אתר
ODT – גיבוש, אתגר, חוויה ולמידה
משחקי ניווט – חוויער
סדרת שטח – סיירות
צפרות עם כנפי קק"ל
בקו האופק – חינוך להתיישבות קהילתית ומשימתית בפריפ
נציגי החינוך במרחבים
סמינרים והשתלמויות למורים
חזרה
סמינרים והשתלמויות למורים
תקומה דרך שיקום סביבתי ואקולוגי: השתלמות מורים מקו
סרטונים
חזרה
סרטונים
שינויי אקלים
יום כדור הארץ
עצים ויער
קק"ל ומדינת ישראל
יום הניקיון
רום בשבילי קק"ל
השתולים
חזרה
השתולים
השתולים - יום העצמאות
השתולים - דייט
השתולים - נטיעות
השתולים - העץ של המדינה
השתולים - יערוויזיון
השתולים - חיות לילה
השתולים - עונת הנדידה
השתולים - יערות הגשם
השתולים - סטנד אפ
השתולים - זום זום
סרטונים בתרגום לערבית
יער ההרפתקאות
חזרה
יער ההרפתקאות
יער ההרפתקאות - אש אש מדורה
יער ההרפתקאות - גוזלים וציפורים
יער ההרפתקאות - איזה טיפוס
יער ההרפתקאות - רוכבים ביער
יער ההרפתקאות - טל נופל בפח
יער ההרפתקאות - סוסים ופרשים
יער ההרפתקאות - רולי חד פעמית!
יער ההרפתקאות - סבתא נוטעת עץ
יער ההרפתקאות - רולי הולכת לאיבוד
יער ההרפתקאות - למה עץ?
מחוברים לקק"ל
חזרה
מחוברים לקק"ל
מעוף
חזרה
מעוף
יום של מעשים טובים
מחצר אחורית לגינה קהילתית
ט"ו בשבט
סמינר מנהיגות חנוכה במדבר
3 ימים של מנהיגות: סמינר פסח תשע"ז
הרועים החדשים: סמינר מנהיגות בדרום
רפסודיה עולמית בכנרת
מחנה הקיץ של הדרומיים
ככה בונים מנהיגות: סמינר מנהיגות בצפון
גיבורים זה אנחנו: סמינר הקיץ של המרכז
כנס החשיפה של מכינות קד"צ
סמינר המנהיגות של מצפה רמון
חנוכה בסימן מנהיגים צעירים
ראשון מסוגו: סמינר מנהיגות לחרדים
סמינר של קיץ – מנהיגות ויזמות לנוער
קשה אבל שווה: סמינר חנוכה 2018
מסע מנהיגות בגליל: מבית שני ועד היום
סמינר הנוער 2019: בלי רגע דל
כנס מועצות התלמידים באגמון החולה
חנוכה 2019: סמינר מנהיגות במדבר
מתנת המצווה לנוער מלוד
הגיבורים שלנו: סיפורו של בית אשל
עפים על זה: הצפרים הצעירים מהשומרון
ילדי סוסיא מבלים ביתיר
חנוכה שמח במרכז שדה יתיר
חוגי הצפרות סוגרים שנה
מעוף – להגיע לגבהים חדשים
הפנינג אדום בדרום
תוכנית אצי"ל
חזרה
תוכנית אצי"ל
תכנית אצי"ל
הגיעו למצוות, ולא מתחבאים יותר
איך אומרים "כיף" באמהרית?
מהעיר העברית הראשונה לעיר הבירה
הפנינג בני המנשה: פסטורליה בציפורי
"חמשישי ישראלי" לעולים חדשים
חנוכה לעולים: חוגגים עם הציפורים
בתי קק"ל למצוינות
חזרה
בתי קק"ל למצוינות
בתי קק"ל למצוינות: ההצלחה היא שלכם
איפה מצטיינים? בבית קק"ל בפריפריה
הראשון בהאקתון – לשמור על היער
הראשון בדרום: בית קק"ל בקריית מלאכי
סיפור הצלחה: בית קק"ל בנוף הגליל
יולי 2019: האקתון שני בבית קק"ל
ואני ראיתי ברוש – בבית קק"ל
הונחה אבן הפינה להקמת בית קק"ל למצוינות בשדרות
בית קק"ל למצוינות בקריית מלאכי: עם הפנים למצוינות
"מחוברים" בקריית מלאכי
בית שאן, מוכנים?
מכתב של מלאכים
חוגי הסיירות של קק"ל
חזרה
חוגי הסיירות של קק"ל
הכול על חוגי הסיירות
שומרים על כל טיפה
חוגי הסיירות מגישים: 10 הדיברות למטייל
ככה סוגרים שנה: כנס חוגי הסיירות
שנת שירות בחוגי הסיירות של קק"ל
מסע חנוכה 2019: חוויה בלתי נשכחת
אז מה אם יש סגר? חוגי הסיירות יצירתיים
שנת שירות בקק"ל
חזרה
שנת שירות בקק"ל
בשירות הציפורים
קומונת נתיבות מסכמת שנה
ארגונים ותנועות נוער
חזרה
ארגונים ותנועות נוער
ארגוני הילדים והנוער
תנועות הנוער
תנועת אחריי!
מפגש פסגה משולש
בני הנוער מצדיעים בצעידה
חיים משותפים בנס הרים
ט"ו בשבט בשביל כולם
מיהם ארגוני הילדים והנוער?
מכינות קדם צבאיות
חזרה
מכינות קדם צבאיות
הקד"צים בשטח
יוצאים לטייל? כל מה שצריך לדעת
סדרת סיירות
מתכננים טיול? טיפים לקחת לשטח
אוהבים לרכוב? רעיונות לסינגלים שווים
מסלולים בשבילכם
תפקידים בשירות לאומי – הדרכת טיולים בקק"ל
חזרה
תפקידים בשירות לאומי – הדרכת טיולים בקק"ל
מתנה לכל החיים
צרו קשר
חזרה
צרו קשר
הישארו מעודכנים
משרדי החטיבה לחינוך ולקהילה
מסלולי טיולים
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך וקהילה
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
כניסת מדריכים
כניסת מדריכים רשומים
דוא''ל וסיסמה
או קוד חד-פעמי ב-SMS
שם משתמש
סיסמה
שכחתי סיסמה
הרשמה
צרו קשר
He
מסלולי טיולים
חיפוש
ראשי
תוכן וכתבות
חגי ישראל – כתבות
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
מקבלי אות המציל היהודי לשנת תשפ"א
הודעות קק"ל למטיילים
88
הודעות חדשות
הודעות למטיילים
לכל ההודעות
ליצירת פנייה חדשה
סגור הודעות קק"ל למטיילים
מקבלי אות המציל היהודי לשנת תשפ"א
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
13.4.2021
כמדי שנה, הוענק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"א אות המציל היהודי ליהודים אשר חרפו נפשם כדי להציל יהודים אחרים. הנה סיפוריהם
בטקס הזיכרון הייחודי לשואה ולגבורה, שנערך ביער הקדושים, הוענק אות המציל היהודי ל-15 אנשים שפעלו להצלת אחיהם בזמן השואה, פעולה שעלתה לחלק מהם בחייהם. בין מקבלי האות לראשונה השנה שתי דמויות מארץ ישראל, הצנחנית חנה סנש וחיים משה בצלאל שפירא, מנהל מחלקת עלייה בסוכנות היהודית. לפניכם סיפורי הגבורה של מקבלי האות.
יעקב גוטפרוינד
יעקב גוטפרוינד
יעקב גוטרפרוינד נולד בפולין. בספטמבר 1938 נמלט לבלגיה, לאחר 14 שנות פעילות מהפכנית במסגרת התנועה הקומוניסטית. בתחילת 1942, על רקע אירועי המלחמה, החליט להקים את הקבוצה הראשונה של פרטיזנים יהודים בבריסל. עד סוף המלחמה הוביל את הפלוגה שפעלה בלב העיר בריסל בפעולות מזוינות נגד הכובש הנאצי ובפרט להצלת יהודים. המאבק של פלוגת הפרטיזנים היהודים בבריסל התאפיין במלחמה במלשינים ובמשתפי פעולה יהודים. פעילותם כללה שריפת רשימות של יהודי בריסל על מנת למנוע את תפיסתם ושליחתם למחנות השמדה. בשנת 1943 מונה גוטפרוינד למפקד גדוד פרטיזנים אשר פעל, בין השאר, באיסוף מודיעין, בקיום קשר בין הפעילים במאבק בנאצים, בניהול מעבדה לחומרי נפץ ובאספקתם ללוחמים. באפריל 1943 נפצע יעקב בפעולה שעליה פיקד, נעצר על ידי הגסטאפו ואושפז בבית החולים תחת משמר כבד. יומיים לאחר פציעתו חטפו אותו חבריו הפרטיזנים מבית החולים במבצע מורכב.
עם תום המלחמה, נשא יעקב לאישה את שרה פלזנשטיין, חברת מחתרת שהייתה פקודה שלו. לשניים נולדה בת אחת – מלה גוטפרוינד-מאיר. בשנת 1957 עלה יעקב עם משפחתו לישראל והתיישב בירושלים.
יעקב גוטפרוינד
שרה גוטפרוינד
שרה גוטפרוינד
שרה גוטפרוינד נולדה בפולין וב-1939 הגיעה לבלגיה כמהגרת. לקראת סוף שנת 1940, עם פרסום חוקים וצווים אנטי-יהודיים, החלה לפעול בתנועה האזרחית של ההתנגדות היהודית, והייתה בין הנשים הראשונות שגויסו לקבוצת החבלה, בתחילת 1942. תפקידה התרכז בהעברת הוראות ושמירת קשר בין חברי הקבוצה, ובעיקר באספקת נשק לפעולה וקבלתו בחזרה.
באפריל 1943 השתתפה שרה בפעולה שנועדה להציל מבית החולים שמונה יהודים אשר אושפזו תחת שמירה כבדה לאחר בריחתם מהרכבת לאושוויץ. שרה ארזה את הנשק שהיה נחוץ לפעולה והעבירה אותו תחת אפם של הגרמנים ללוחמים שפרצו לבית החולים. שרה הייתה גם פעילה בהצלת הילדים בוועד להגנת יהודים (CDJ), ופעלה למציאת מגורים לילדים במנזרים ואצל משפחות נוצריות, להכנת מסמכים מזויפים עבורם, לגיוס כספים ולמתן פנקסי אוכל למשפחות שהסתירו אותם. אולם תפקידה העיקרי והקשה ביותר של שרה היה לשכנע את ההורים למסור את ילדיהם ולאסוף אותם למקום מבטחים.
ביוני 1943 נתפסה שרה בריסל על ידי הגסטפו בזמן שקיבלה מחבר בחוליה מסמכים מזויפים עבור ילדים יהודים שעמדה לאסוף ולהעבירם למחבוא. לאחר שבוע של עינויים וחקירות במרתפי הגסטאפו הועברה למחנה מאלין ולאחר חודש נשלחה בטרנספורט לאושוויץ, שם שרדה 21 חודשים. שרה שוחררה במאי 1945 על אדמת גרמניה לאחר צעדת מוות של למעלה משלושה חודשים בחורף הפולני. היא עלתה לישראל ב-1957.
שרה גוטפרוינד
יצחק ארצי
יצחק ארצי
יצחק ארצי, יליד רומניה, הצטרף כבר בגיל 11 לתנועת הנוער הציוני ומאז נמנה עם פעיליה המרכזיים והיה מראשי התנועה ברומניה וחבר בהנהגה הראשית שלה. בזמן מלחמת העולם השנייה היה מראשי המחתרת הציונית-חלוצית ברומניה ועסק בפעולות הצלה – בייחוד של ילדים ממחנות הריכוז בטרנסניסטריה, שם רוכזו יהודי בסרביה, בוקבינה וצפון מולדבה, שגורשו בידי השלטונות הרומניים בשנים 1942-1941.
לאחר המלחמה, בשנים 1946-1944, היה יצחק פעיל בתנועת הבריחה. הוא הפליג לישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" בשנת 1946 עם רעייתו מימי לבית ליקוורניק, ניצולת אושוויץ. הספינה נתפסה בידי שלטונות המנדט הבריטי ובני הזוג הוגלו למחנות ההסגר בקפריסין, שם נמנה יצחק עם ראשי מחנות העולים.
יצחק ארצי
ד"ר לובה בלום-בייליצקי
ד"ר לובה בלום-בייליצקי
לובה בלום-בייליצקה נולדה בווילנה בשנת 1906. כבר בתיכון פגשה את בעלה לעתיד אברשה בלום, ויחד איתו הצטרפה לתנועת הבונד. היא למדה בבית הספר לאחיות בוורשה והייתה שם סגנית המנהלת. כשבית הספר הועבר לשטח הגטו, הצליחה בלום-בייליצקה להשיג עבורו את הבניין היפה ביותר בשטח הגטו. היה זה המוסד החינוכי היחידי שפעל בגטו באישור הגרמנים. בהמשך, הועבר שוב בית הספר, הפעם לדירה קטנה של שישה חדרים, ובלום-בייליצקה הצליחה להשיג אישורי חיים עבור התלמידות במוסד. האישור ניתן לעשר תלמידות, אבל בפועל שהו שם שלושים. על מנת להשיג מזון וציוד הכרחיים, נהגה בלום-בייליצקה להוריד את הסרט עם מגן הדוד, ותחת הסוואה של שכמיית האחות הייתה מסכנת את חייה ויוצאת מהגטו. היא עבדה עם תלמידותיה בבית חולים ברגסון-באומן. בזמן הגירוש הגדול של יהודי גטו ורשה, הצליחה בלום-בייליצקה לשכנע את הגרמנים בנחיצותן של האחיות במלחמה במגפת הטיפוס שהשתוללה בגטו וקומץ האחיות שוחרר. בינואר 1943, בעזרת קשריה, נודע לבלום-בייליצקה על הכוונה לחסל את בית החולים והיא הספיקה להוריד את ילדיה, את האחיות ומקצת מהחולים אל מרתפי בית החולים, שם ניצלו.
לאחר המלחמה ניהלה בלום-בייליצקה את בית הילדים באוטווצק ומאוחר יותר עבדה בבית ספר חדש לאחיות. בשנת 1966 קיבלה מוועדה בינלאומית של הצלב האדום את המדליה ע"ש פלורנס נייטינגהל על עבודתה כאחות בבית החולים לילדים בגטו ורשה בזמן הכיבוש הגרמני. היא נפטרה בשנת 1973 בוורשה.
ז'וז'ה אבולקר
ז'וז'ה אבולקר
ז'וז'ה אבולקר הנהיג את המחתרת בעיר אלג'יר, בירת אלג'יריה. המחתרת, שרוב חבריה היו יהודים, השתלטה על העיר ב-8.11.1942 ואפשרה לצבא האמריקני שנחת ב"מבצע לפיד" לכבוש אותה מיד וללא קרב. פעילותו של אבולקר התקיימה מתוך תקווה להציל את יהודי אלג'יר מגירוש. כתוצאה מפעולותיו לא הצליחו הנאצים להמשיך ברדיפת היהודים באלג'יריה וגירושם למחנות באירופה. באותם ימים כבר גורשו מאות יהודים מלוב למחנות בפולין, בגרמניה ובאוסטריה.
לאחר המלחמה פתח אבולקר בקריירה אקדמית כפרופסור לרפואה, ובין השאר, טיפל בשארל דה גול, נשיא צרפת. הוענקו לו כמה עיטורים צרפתיים: מפקד בלגיון הכבוד ושלוש פעמים צלב המלחמה 1945-1939. בנוסף לכך קיבל את מדליית החופש של ארצות הברית.
ז'וז'ה אבולקר
ויטקה קמפנר-קובנר
ויטקה קמפנר-קובנר
כשנכנסו הגרמנים לקאליש שבפולין בספטמבר 1939, ברחה ויטקה, ילידת העיר, והצטרפה לריכוז "השומר הצעיר" בווילנה. ביוני 1941 כבשו הגרמנים את וילנה והקימו בה גטו. קמפנר נכלאה בגטו והצטרפה ל"ארגון הפרטיזנים המאוחד", ארגון מחתרת בגטו. היא שימשה כמקשרת בין הגטו לבין הצד הארי של העיר, וכך גם הכירה את בעלה, אבא קובנר, מפקד הפרטיזנים. קובנר התמנתה למפקדת פלוגת הסיור. לאחר אחת מפעולות החבלה בעיר וילנה, החליטה על דעת עצמה להוביל ליער קבוצה של 60 יהודים ובכך הצילה את חייהם. בפעולה זו הפרה באופן מודע את פקודת מטה הפרטיזנים, שאסרה על הבאת יהודים שאינם לוחמים ליער. קובנר נחשבה לפרטיזנית נועזת במיוחד, בעלת תושייה ואומץ לב, והם עמדו לה בשעותיה הקשות, כאשר ניצבה מול סכנות חיים. ביולי 1944 הצטרפה לצבא האדום ששחרר את וילנה. כל משפחתה נספתה בשואה.
ב-1946 עלתה לארץ יחד עם אבא קובנר ונולדו להם שני ילדים. ב-1993 הדליקה משואה בעצרת המרכזית לציון יום השואה והגבורה ביד ושם. היא שימשה כפסיכולוגית ופיתחה שיטות טיפול ייחודיות.
ויטקה קמפנר-קובנר
וילהלם פילדרמן
וילהלם פילדרמן
וילהלם פילדרמן נולד ברומניה, התגייס לצבא הרומני והיה קצין במלחמת הבלקן הראשונה ובמלחמת העולם הראשונה. על שירותו בצבא הוענקו לו עיטורים ממלכתיים. בהמשך נבחר כחבר פרלמנט והיה פעיל מרכזי בארגונים יהודיים ברומניה. בפברואר 1923 נבחר ליושב ראש האיחוד היהודי. עם כניסת רומניה למלחמה נגד ברית המועצות חתמו פילדרמן וחבריו על מכתבים אל השלטונות שבהם ביקשו לאפשר ליהודים להתגייס לצבא כדי להקריב את עצמם למען המולדת, כמו שעשו בעבר.
בימי השלטון הצבאי-פשיסטי נקט פילדרמן בדרך של הצפת השלטונות בבקשות שנוסחו מתוך חוש דיפלומטי והכרה עמוקה של המנטליות של הנמענים. הוא הפעיל את מלוא כישרונו בשיחותיו עם גורמים מדיניים כדי לבטל את חובת ענידת הטלאי הצהוב, עד שזו בוטלה לבסוף. לאחר עלייתו לשלטון של אנטונסקו, השתמש פילדרמן בקשריו האישיים איתו מימיהם כחברים לספסל הלימודים כדי לבקש את ריכוך או ביטול חלק מהאמצעים שננקטו נגד היהודים. הוא אמר לאנטונסקו בצורה גלויה שהגרמנים יפסידו במלחמה, ושליד שולחן המשא ומתן להסכם שלום עתידי תידרש רומניה לתת דין וחשבון על עוולות כלפי היהודים. פילדרמן סיכן את עצמו בהפצרותיו ודרישותיו מאנטונסקו, ולמרות ידידותם, שילם על כך בהגליה לטרנסניסטריה לתקופה של שלושה חודשים בהוראותו של הרודן. חזרתו לבוקשרט התאפשרה כעבור שלושה חודשים, לאחר שהמלכה האם, אלנה, השתדלה למענו. אין לדעת כמה זה השפיע על אנטונסקו, אך הוא שינה את יחסו ליהודים לפי המצב המשתנה בחזית המלחמה.
לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון נעצר פילדרמן, ובשנת 1948 עזב את רומניה באופן בלתי חוקי. השמועות אמרו שהוא נסע במשאית צבאית סובייטית נהוגה בידי שני קצינים סובייטים יהודים עד בודפשט שבהונגריה. השגרירות הבריטית ברומניה הפיקה עבור פילדרמן דרכון, שהמתין לו, עם הוויזות הדרושות, בבודפשט. עם הדרכון הייתה דרכו של פילדרמן לווינה פתוחה, ומשם נסע לצרפת. ברומניה נשפט בהיעדרו.
וילהלם פילדרמן
וילאם בכנר
וילאם בכנר
וילאם בכנר נולד בביאלסקו שבפולין. הודות לשליטתו בשפה הגרמנית ולמשלח ידו – מהנדס בחברה גרמנית – הצליח לספק משרות ותעסוקה ליהודים שחייהם היו בסכנה מידית.
עם כיבוש פולין, הועבד בכנר בעבודת פרך תחת זהות פולנית ואחר כך נשלח לעבוד אצל מהנדס גרמני.
לא אחת סיכן בכנר את חייו כדי להציל אחרים. תחת זהות פולנית מזויפת צרף עובדים יהודים ומאוחר יותר הציל בקייב שבאוקראינה כ-70 איש, מרביתם יהודים. כעבור זמן נאלץ לחשוף את יהדותו לפני מעסיקו, אבל הצליח לשכנעו להמשיך במפעל ההצלה.
וילאם בכנר
נחום רמבה
נחום רמבה
נחום רמבה, שנולד בקולנה, פולין, היה בן למשפחה ציונית שכל בניה היו פעילים מרכזיים במפלגות ציוניות שונות בפולין. עבד במשך 15 שנים כמזכיר מחלקת החינוך בקהילה היהודית בוורשה. בגטו ורשה שימש יו"ר איגוד הפקידים וחבר הוועד היהודי הלאומי.
בימי האקציה הגדולה התמקם באמבולנס בכניסה לאומשלאגפלאץ, רחבה בגטו ורשה שבה רוכזו היהודים לפני הגירוש למחנות ההשמדה, משם הייתה לו שם נקודת תצפית טובה. לבוש בחלוק לבן, שכנע את השומרים, גם בעזרת שוחד, שלא להכניס לקרונות חלק מהיהודים שנאספו ברחבה. הוא הציל מאות ילדים ומבוגרים.
רמבה עמד בראש "הבריגדה להצלה" בגטו, עד שהלשינו עליו ולא הורשה להיכנס עוד לאומשלאגפלאץ. לאחר חיסול הגטו, הועבר על ידי הנאצים למחנה מיידנק, גם שם המשיך לפעול, דאג לילדים ועמד בקשר עם הוועד היהודי הלאומי, עד שנספה.
נחום רמבה
משה שפירא
משה שפירא
מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית, שר וחבר כנסת מטעם המפד"ל. נולד בגרדונה שבבלארוס. היה פעיל בארגון צעירי המזרחי, ובזמן לימודיו בישיבה ארגן בעיר קבוצת נוער בשם "בני-ציון".
בשנת 1925 עלה שפירא לארץ ישראל והשתמש בשם אחיו משה כדי לקבל סרטיפיקט (רישיון עלייה). באותה שנה נבחר לוועד הפועל הציוני ומאז השתתף בכל הקונגרסים הציוניים.
בשנים 1946-1936 שימש מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, ובשנים 1948-1946 כיהן כראש המחלקה. במסגרת תפקידו זה נפגש עם אדולף אייכמן באוגוסט 1939 במשרדי הגסטאפו בווינה, והביא להצלת כמה אלפים מיהודי העיר, תמורת תשלום כופר.
משה שפירא
רות עוזרד
רות עוזרד
בפברואר 1939, בגיל 14, נשלחה רות, ילידת ברלין, ברכבת לבריסל שבבלגיה, יחד עם אחותה הקטנה ועם קבוצת ילדים, בהסכמת אמה, שביקשה להציל את בנותיה. לאחר כיבוש בלגיה הגיעה במסע קשה לצרפת ושוכנה עם הילדים בארמון לה היל בדרום מערב צרפת – מקום שהיה מוזנח, חסר רהיטים ועם תנאי חיים קשים מאוד. כאשר המקום נעשה מסוכן הגיעה רות לעיר גרנובל, במסע רב סכנות. בהמלצת חברה הצטרפה לתנועת הנוער הציוני, ובמסגרתה העבירה ילדים למקומות מחבוא וסייעה בפעילות התעודות המזויפות.
בפברואר 1944 הובאה לבית יתומים נוצרי באזור תינוקת בת שנה שהוריה נשלחו למחנה מעצר. הגסטפו הודיע למנהלת בית היתומים שהם עומדים להגיע בארבע אחר הצהריים לקחת את התינוקת ולצרפה להוריה במעצר. רות, כדוברת גרמנית, הציעה לצאת במדי גסטפו ולקחת את התינוקת עוד לפני שהגרמנים מגיעים. היה ברור שבכך היא מסכנת את חייה ואת החברים האחרים. רות הגיעה במונית לבית התינוקות במדי גסטפו, דרשה מהמנהלת להביא את התינוקת ואף סטרה לה לנוכח הניסיונות לעכב את המסירה. המטפלת נבהלה ומסרה את התינוקת לידיה ורות מיהרה להסתלק במונית שחיכתה לה ואחר כך החליפה לרכבת. היא הביאה את התינוקת לז'ן לאטציבר, שביתה היה מרכז לכל צעירי המחתרת. הגסטפו, שהגיע זמן קצר לאחר מכן, החל בחיפושים. רות נמלטה מגרנובל, הצטרפה לשיירה של הצבא היהודי שחצתה את הפירנאים המושלגים ברגל במסע מפרך לספרד ומשם המשיכה לפורטוגל והפליגה באונייה "גינאה", שיצאה מליסבון. היא הגיעה באוקטובר 1944 לארץ ישראל עם צעירים רבים נוספים.
רות עוזרד
לין פורט
לין פורט
לין פורט פעלה במסגרת רשת אוזה-גארל (OSE-Garel), ארגון סעד ועזרה של הקהילה היהודית בצרפת, שהיה בעל חשיבות מכרעת בהישרדותם של אלפי ילדים יהודיים תחת המשטר הנאצי. במסגרת פעילותה עברה פעמים רבות ממקום למקום. המעבר נעשה לעתים לפי הצרכים ולעתים כדי למנוע את מעצרם של החברים בידי האויב. תחילה עסקה פורט בהסתרת ילדים באזור מונפלייה, בהנחייתה של מארט לוי, המנהיגה והמדריכה שלה בתנועת הצופים היהודיים במץ. מאוגוסט עד דצמבר 1942, הייתה פורט אחראית לטיפול בילדים בפונט-רומאו ששוחררו ממחנה Rivesaltes. חלק מהילדים הועברו לארצות הברית, חלקם הוחזרו למשפחותיהם ואחרים הועברו לבתי אוזה.
בהמשך עברה פורט לפו ולטולוז, טיפלה בבעיות סוציאליות של משפחות במצוקה וליוותה קבוצות ילדים. מספטמבר 1943 עד פברואר 1944 סייעה למנהל האזורי של אוזה בשאמברי, והודות לקשריו, הצליחה פורט להשיג תעודות מזויפות, אישורי שהייה וכרטיסי עבודה ליהודים, ומצאה מקומות מחבוא לילדים. בפעילויות אלה סיכנה את חייה בכל שעות היממה. למזלה, נעדרה פורט מהסניף של אוזה ב-8 בפברואר 1944, כאשר הגסטפו פשט על המקום ועצר את כל העובדים שנכחו. כולם גורשו למחנות מחוץ לצרפת.
אחרי האירוע הקשה הפסיקה פורט את פעילותה באוזה והצטרפה להוריה, שברחו לחבל הרון. לאחר השחרור, ב-7 באוגוסט 1945, נישאה לרודולף פורט, חבר ארגון הצבא היהודי, חידשה את פעילותה באוזה בטולוז וניהלה את הסניף שם עד לפירוקו בשנת 1947.
לין פורט
רודולף פורט
רודולף פורט
רודולוף פורט, יליד שטרסבורג, צרפת, היה אחד מראשוני החברים שגויסו לארגון "הצבא היהודי" וחבר ברזיסטנס היהודי בצרפת. פורט היה בין הראשונים שהחלו לייצר תעודות מזויפות עבור היהודים שלא נרשמו אצל הרשויות כיהודים ועבור אלה שהוברחו מהמחנות. הוא קיבל משימות של מציאת מקומות מחבוא, בדרך כלל עבור יהודים פליטים ויהודים שהוברחו ממחנות המעצר. כשהועבר למג'ב (Megève), הוטל עליו לקבל שיירות שהיו בדרכן לחציית הגבול לשוויץ, לרוב שיירות של ילדים.
בינואר 1944 הועבר פורט לעיר ליון, אחד האזורים המסוכנים ביותר בצרפת, שבו פעל מפקד הגסטפו ופושע המלחמה קלאוס בארבי, שכונה "הקצב מליון", בשל יחסו האכזרי ליהודים ולאנשי מחתרת שנתפסו. פורט הוצב שם בתפקיד פיקוד בחנות ספרים ששימשה מסווה לפעילות המפקדה הראשית של הצבא היהודי, שהייתה אחראית לכל הפעילות המחתרתית הענפה באזור. פורט מילא תפקיד מרכזי כאחראי לקבלת כספים שהגיעו משווייץ והעברתם עם שליחים לצורכי המחתרת השונים. במהלך כל התקופה היה בקשר עם המפקדה בטולוז, קיבל הנחיות להפצת הכסף וניהל רישום מדוקדק של הכספים שהתקבלו ושל חלוקתם. בשל הסכנה בקיום מסמכים מסוג זה הם הוטמנו בכספת נסתרת, שרק פורט ואדם נוסף ידעו מהו מיקומה.
חנה סנש
חנה סנש
חנה סנש הייתה אחת משבעה צנחנים מארץ ישראל שנספו במלחמת העולם השנייה. סנש התנדבה להסתנן להונגריה, ארץ מולדתה, מטעם הסוכנות היהודית והצבא הבריטי, על מנת לארגן פעולות מרי והצלה של יהודים, ומודיעין לטובת הבריטים.
כאשר חצתה סנש את גבול יוגוסלביה-הונגריה, ביוני 1944, היא התגלתה, נעצרה, ועברה חקירות ועינויים כדי שתגלה מיהם חבריה שצנחו איתה לתוך יוגוסלביה, ואת הקוד הסודי של המשדר הצבאי שהיה איתה בעת שנתפסה.
ב-7 בנובמבר 1944, לאחר משפט קצר, הוצאה סנש להורג. ב-1950 הועברה גופתה לישראל והיא נקברה בהר הרצל.
חנה סנש
אוסקר גליק
אוסקר גליק
אוסקר גליק, יליד וינה, הגיע לווילנה בשנת 1939, לאחר שגורש מאוסטריה. בשנת 1941, עם כיבוש וילנה על ידי הצבא הגרמני, הוקמו בה בתי המלאכה לתיקון כלי רכב משוריינים ומפעל "קייליס" לעיבוד עורות, שבהם עבדו עובדי כפייה יהודים. גליק פגש באקראי חייל גרמני שהיה חבר נעורים מווינה, וזה דאג לסדר לו עבודה במפעל. הוא התחזה לפולקדויטשה (גרמני אתני) והצטייד במסמכים מזויפים.
כאשר החלו האקציות ומאות יהודים נשלחו לפונאר, ביניהם גם עובדי קייליס, והמפעל עמד להיסגר, פנה גליק למפקד הגרמני הממונה על האספקה לצבא באזור והציע לו להפעיל את מפעל העורות עבור הצבא. עם חיסול גטו וילנה שוכנו העובדים היהודים של קייליס ובני משפחותיהם באגף מיוחד במפעל והוא הפך למחנה עבודה. במהלך כל התקופה שבה ניהל אוסקר גליק את המפעל, קיבלו העובדים היהודים יחס שווה לשאר העובדים. בינואר 1942 פרצה שריפה במפעל ובחקירה של הגרמנים התגלה כי גליק יהודי. הוא הוצא להורג מיד, ואשתו הוצאה להורג כמה ימים אחריו.
למדור יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום השואה
הרשמה לניוזלטר
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש באתר ישירות למייל שלכם?
הירשמו לניוזלטר שלנו
על רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש באתר ישירות למייל שלכם?