מקבלי אות המציל היהודי לשנת תשפ"ג

יוסף היה סגן נשיא קק"ל צרפת לפני ובזמן הכיבוש הנאצי, שימש בפועל כגזבר הארגון בצרפת וארצות צפון אפריקה. יוסף  היה ממקימי קק"ל בצרפת ושימש בתפקידו משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא פעל במסגרת הרזיסטנס היהודי בצרפת, בעיקר בהעברת כספים לצורכי הצלת יהודים. במהלך כל תקופת הכיבוש היו חייו בסכנה מהמליציות של וישי והגסטאפו, שביקשו לעצור אותו.

ניהל מפעל טקסטיל בטולוז שבצרפת, ועסק בפעילות מחתרתית שבמסגרתה הפיץ עלונים, עזר לטייסים בריטים שהופלו להגיע לספרד וסיפק מסמכים מזויפים. יצר קשר עם קונסול ספרד בטולוז, שהעסיק אותו כדי שיטפל בבקשות הרבות של יהודים נרדפים לברוח מצרפת לספרד. ביוזמתו הוקמה בקונסוליה מעבדה לזיוף מסמכים, הוסתר בה נשק והוענק מקלט ליהודים ולאנשי מחתרת צרפתים. במפגשיו עם אנשי הגסטפו הבחין סקורניצקי מפעם לפעם ברשימות של יהודים המיועדים למעצר. הוא הצליח לקרוא את השמות ההפוכים בדף מולו, לשנן אותם ולהזהיר את הרשומים שיסתתרו.

התחתנו ב-1940. כשהגרמנים כבשו את אזור אנטופול בבלרוס, ביוני 1941, נכלאו בגטו המקומי. במסגרת עבודתה בבית מרקחת, עזרה גניה רבות לחולים בגטו וכן הייתה חברה במחתרת האנטי-נאצית. פנחס עבד במרפאה מחוץ לגטו, מלווה על ידי שוטר. את המזון שקיבל מהאיכרים הרוסים אסירי התודה חילק עם תושבי הגטו שבהם היה מטפל בעזרת תרופות שהוא וגניה הגניבו בסתר. באחת הנסיעות אל מחוץ לגטו טיפל צ'רניאק בפיליפ קירוב, מפקד קבוצת הפרטיזנים. בדרך זו התהווה קשר ראשון בין צ'רניאק לבין לוחמי הפרטיזנים. באפריל 1943 ברח הזוג צ'רניאק ליערות, שם הצטרפו לגדוד הפרטיזני "קירוב" ובשורותיו טיפלו בחולים ונפגעים.

הגיע לצרפת ב-1932 עם משפחתו מארגנטינה, שם נולד. למד ציור וכתיבה אומנותית, ובגיל 14 עבד בצביעה. היה חבר הרזיסטנס היהודי מתחילת 1942 עד שחרור פריז באוגוסט 1944, במסגרת הצבא היהודי. הקים מעבדה מחתרתית בוויר (באזור קלבדוס) וזייף אלפי מסמכים שאפשרו הישרדותם של נושאי התעודות. באוקטובר 1943 נעצר על ידי הגסטאפו עם משפחתו והם נשלחו למצודה של המשטרה בעיר קאן בדרום צרפת ומשם למחנה המעצר דראנסי. ב-22 בדצמבר 1943 שוחרר קמינסקי בהתערבות הקונסוליה הארגנטינית, ובהמשך גויס שוב לרזיסטנס היהודי ועסק בזיוף תעודות. לאחר המלחמה סייע לניצולים ולבריחה.

נשלח עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהיותו בן 21, למחנה עבודה של הצבא ההונגרי בסטניסלב, בסמוך לגבול רומניה-הונגריה. במחנה עבדו 220 יהודים, שהועסקו בעבודות כפייה ביערות ובבניית מסילת ברזל עבור הצבא הגרמני. שטרולי התמנה לעבודה משרדית במחנה. כאשר נודע לו שתשעה צעירים מסתגרים על גג בניין בגטו שחוסל, הבריח אותם לתוך מחנה העבודה ללא ניירות וללא אישור. כמו כן, הסתכן ועיכב בעורמה את הגעתם של קרונות רכבת שהוזמנו כדי להעביר את יושבי המחנה לחזית המלחמה בין רוסיה לגרמניה. עקב העיכוב נסעה הרכבת לגבול הונגריה-צ'כיה במקום לחזית. בנוסף, על סמך שמועות שבבודפשט מחולקות תעודות חסות על ידי הקונסוליות השוודית והשוויצרית, נסע שטרולי לבודפשט והצליח להשיג תעודות חסות של ממשלת שוודיה מחסיד אומות העולם ראול ולנברג עבור כל 220 יהודי המחנה ותשעת הצעירים המסתננים, ובכך מנע את הגירוש שלהם לאושוויץ והציל את חייהם.

היה הרב הצבאי של הארמיה החמישית בצבא צרפת כאשר פלשה גרמניה לצרפת, במאי 1940, עד ששוחרר מתפקידו באוקטובר 1940. בזכות תפקידו, שהקנה לו אישור להיכנס למחנות המעבר באזור וישי, העביר סיוע לאלפי יהודים עצורים ואף הצליח לשחרר ולהבריח רבים. מנובמבר 1940 ועד יולי 1942 היה חבר במחתרת "הצבא היהודי" וגייס אליה לוחמים מבין אלה שהציל. יחד עם הרב ורנה הירשלר הצליח למלט ילדים יהודים ממספר מחנות, למצוא להם מקומות מחבוא ולהציל את חייהם. בתחילת 1944 נתפס באמצעות סוכן גסטאפו, עבר עינויים, ונשלח למחנה דרנסי ומשם לאושוויץ ברכבת האחרונה. ב-21 באוגוסט 1944 קפץ מהרכבת וחזר לפריז, שם המשיך לפעול למען הקהילה, ההכשרה והעלייה.

נולדה ברוטרדם, הולנד. באוגוסט 1942 מצאה מקלט מרדיפת הנאצים אצל המשרתת של משפחת ארוסה. במרס 1943 הצטרפה לקבוצת המחתרת ההולנדית של ביל ווילדבואר בזהות בדויה של נוצריה ושימשה בלדרית. תפקידה היה לקיים קשר בין מפקדי המחתרת לבין פעילים שעסקו במציאת מקומות מסתור עבור יהודים ולא-יהודים נרדפים. סייעה גם להסתיר חיילי בעלות הברית שנפצעו בקרב ארנהיים ושימשה כבלדרית במבצע צירופם חזרה לכוחות בעלות הברית.

ב-17 בנובמבר 1944 נעצרה רוס על ידי הגרמנים לאחר שאחד מחברי המחתרת נתפס, עונה וגילה מידע עליה. בעת תפיסתה הצליחה להשמיד את מכתבי מפקד המחתרת שהיו עמה, אולם בניסיון הימלטות נורתה ברגליה ונכלאה. היא עברה עינויים קשים, אך לא הסגירה את חבריה. מכיוון שמוצאה היהודי לא היה ידוע וגם חברותה במחתרת לא הוכחה, רוס לא הוצאה להורג והועברה למחנה המעבר וסטרבורק. בתחילת אפריל 1945, עם חיסול המחנה ומצעד המוות לעבר גרמניה הצליחה לברוח ומצאה מחסה אצל איכר הולנדי. למחרת שוחררה הולנד.