לזכור ולא לשכוח

וכך קיבל התאריך בו מצוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה את המשמעות המיוחדת שלו – בין התאריך בו אנו חוגגים את חג הפסח (חג בו אנו מציינים את יציאת מצרים והצלת עם ישראל מניסיון ההשמדה על ידי פרעה), שהוא אותו תאריך בו נערך מרד גטו ורשה (הניסיון של יהודי הגטו להתקומם ולהנצל מהשמדתם) לבין התאריך שבו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ומיד אחריו חוגגים את יום העצמאות (ביום בו הוכרזה עצמאותה של המדינה).

בין התאריכים האלה – מיציאת מצרים ועד שובו של עם ישראל למולדתו, אנו עומדים דום לזכרם של קרבנות השואה. בין המעבר של העם היהודי מהיותו עם שהוגלה ממולדתו והפך לנרדף ופזור ברחבי העולם, לעם השב לאותה מולדת והקים את מדינת ישראל, התרחשה השואה המחרידה, וזאת עלינו לזכור ולא לשכוח, לפני שאנו חוגגים את הקמתה וקיומה של מדינת ישראל.

הנצחת קרבנות השואה וזכרם נמשכת לא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, אלא לכל אורך השנה – בטקסים, ימי עיון והרצאות, וגם בפרסום של ספרי זכרונות והקרנת סרטים תיעודיים ועלילתיים. בישראל כמה אתרי הנצחה, הפועלים במטרה לחנך את הדורות הבאים אודות מה שאירע בשואה והלקחים שיש להפיק מאירועיה. "יד ושם" הוא המוסד החשוב ביותר בארץ ובעולם ללימודי השואה, והוא מורכב ממוזיאון לתולדות השואה, אתרי זיכרון שונים, ספריה וארכיון המשמשים לצרכי מחקר.