יונה אקשטיין: יהודי לא מפקיר יהודים

 

יונה (יונס) אקשטיין נולד בשנת 1902 בברטיסלבה, סלובקיה, למשפחה יהודית דתית. הוא היה השביעי מבין תשעה אחים, שרק שניים מתוכם שרדו – יונה וסריקה.

עד לתחילת אירועי השואה התפרנס יונה מחנות מכולת שהייתה בבעלותו בברטיסלבה והיה חבר פעיל ומוכר בקהילה היהודית. בשנת 1937 הוא הגיע לווינה, אוסטריה, שם נשא לאישה את מיכל (ואלי).

יונה היה איש רחב ממדים, והתאבק במועדון הספורט היהודי "הכוח". העיסוק בהתאבקות סייע לו לרכוש חברים ומכרים בציבור הכללי ובקרב הפקידות והמשטרה. התיאורים מספרים על אדם מלא חן, בעל חוש הומור, רגיש לסבלם של אחרים, ואמיץ – תכונות שסייעו לו להציל יהודים רבים.

ב-13 במרס 1938 סופחה אוסטריה לרייך השלישי, מהלך הידוע בכינוי "אנשלוס". מספר ימים קודם לכן עלה לשלטון בממשלת מחוז בורגלנד באוסטריה הנאצי ד"ר טוביאס פורטשי. פעולתו הראשונה של פורטשי, יום אחד בלבד אחרי ה"אנשלוס", הייתה להורות על גירוש כל יהודי המחוז ועל החרמת כל רכושם. בין המגורשים היו ישראל ולאה הירש – הוריה של מיכל, אשתו של יונה.

ליהודים שגורשו מבורגלנד לא היה לאן ללכת (המדינות שאליהן נשלחו לא הסכימו לקבלם), והם נתקעו על אי קטן ליד העיר ברטיסלבה. כששמע יונה על היהודים באי, הגיע אליהם במהרה, שיכן בביתו את הוריה של מיכל, וסייע למגורשים נוספים למצוא משכן אצל יהודים אחרים בברטיסלבה. יונה ומיכל גם ויתרו על הסרטיפיקטים שהיו בידיהם לטובת הוריה של מיכל, ואלה עלו לארץ ישראל.

במהלך המלחמה יצאה הוראה מאת ממשלת סלובקיה שלפיה על יהודי ברטיסלבה לעבור למחנות עבודה. יונה ואחיו סמו התנדבו לעזור ליהודי ברטיסלבה לעבור למחנות, ובכך הצליחו, למעשה, לפתוח לעצמם דרך להעברת מידע, מזון וכל עזרה שהיא למחנות ומן המחנות. הם בנו במחנות בתים עבור העקורים, ואף מונו להביא אוכל כשר לעצורי המחנות. האוכל הוכן במטבח ציבורי של הקהילה היהודית.

למרות שנאסר עליהם לדבר עם עצורי המחנות, יונה וסמו הבריחו מידע מן העצורים למשפחותיהם, מידע שלעתים סייע למשפחות לפדות את העצורים בשוחד. יונה וסמו ידעו שהם מסתכנים בהוצאה להורג, ובכל זאת עשו זאת. למרבה הצער, סמו נתפס כשהבריח מכתב. מיד נעצרו גם אשתו וילדיו, והם נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם.

בין השנים 1943-1942 עברו דרך סלובקיה ילדים פולנים יתומים, שהיו אמורים להמשיך להונגריה ומשם לארץ ישראל. יונה, יחד עם יהודים נוספים, טיפל באלפיים ילדים כאלה. רבים מהם קיבלו מחסה בביתו – הוא נתן להם מזון והחזיר אותם לקו הבריאות. כשנראה היה שהדרך בטוחה, הוא העביר אותם למבריחי גבול שסייעו לילדים לעבור להונגריה.

 

במהלך אותה תקופה עסק יונה גם בהסתרת יהודים. הוא בנה בונקר בביתו, שהכיל מקום לכ-60 איש. יונה דאג גם לכל צורכיהם. במקביל, הוא סיפק אוכל מדי לילה ל-50 איש נוספים שהסתתרו בחדר תפילה בעיר. הייתה זו תקופה קריטית, כי הגסטאפו חשד שיש בונקר בסביבה, ואם היה יונה נתפס, סופו היה מר. אך יונה אקשטיין אמר שהוא מעדיף להגיע לאושוויץ מאשר למסור 50 איש לגסטאפו.

יונה גם סייע לפליטים שהגיעו מפולין, והפך את ביתו למוקד סיוע לפליטים אלה. מאוחר יותר נכתב עליו: "בקיץ 1943, כאשר הגיעו הפליטים הראשונים מאושוויץ, אתה היית היחיד שהכניס אותם לביתו וסיפק להם מחבוא כדי להצילם".

ביוני 1943 נעצר יונה על ידי חיילי אס.אס ו"משמרות הלינקה" (גוף ימני קיצוני שפעל נגד היהודים בסלובקיה), שדרשו ממנו להסגיר ארבעה יהודים פולנים שהסתתרו בברטיסלבה. יונה סירב, וספג עינויים קשים. גם מיכל, אשתו, נעצרה ונדרשה לגלות את מיקומם של הארבעה, אך גם היא סירבה למסור מידע, עברה עינויים קשים ולא נשברה. ארבעת היהודים הפולנים ניצלו ושרדו את השואה.

חודשים מספר לאחר מכן הבינו יונה ומיכל שמסוכן מדי עבורם להמשיך להתגורר בביתם ולהחזיק פליטים בבונקר, הם עזבו את הבית ועברו להתגורר אצל משפחת פייאנקו הקתולית בעיר לאמץ'.

בשנת 1944 הגיעה שמועה שאפשר לחזור לברטיסלבה בבטחה. יונה ומיכל השאירו את בתם טובה אצל משפחת פייאנקו וחזרו לעיר. עד מהרה התברר שהייתה זו מלכודת, ויונה ומיכל, יחד עם יהודים רבים אחרים, נתפסו ונשלחו לטרזינשטט. הם שוחררו מהמחנה בסוף המלחמה, במאי 1945.

סיום המלחמה פתח פרק חדש בסיוע ליהודים: יונה ומיכל חזרו לברטיסלבה ומצאו את ביתם שלם וריק. הם מיד פתחו אותו לכל ניצול שואה שלא היה לו לאן ללכת – אנשים ישנו בכל מקום פנוי, אפילו על שולחנות וכיסאות. בשנת 1947 נולד בנם של בני הזוג, בנימין זאב.

בינתיים התחיל יונה לפעול להעלאת יהודים לארץ ישראל, אך המשטר הקומוניסטי החדש לא ראה זאת בעין יפה. ב-1948 התכוון יונה לעלות לישראל עם משפחתו, אך אז נודע לו שעומדים לעצור אותו. הוא ברח לפראג, ומיכל והילדים הצטרפו אליו. הם ניסו להגיע לישראל, אך דרכם נחסמה עקב מלחמת העצמאות, וכך הגיעו בסופו של דבר לאוסטרליה וקבעו בה את ביתם.

טובה אקשטיין, בתם של יונה ומיכל, עלתה בשנת 1964 לישראל והקימה כאן משפחה. יונה נפטר בשנת 1971 באוסטרליה, לא לפני שביקר בישראל ונפגש עם רבים מהיהודים שסייע להם במהלך המלחמה. מיכל נפטרה בשנת 2010. שניהם נקברו בירושלים.