יונה אקשטיין: יהודי לא מפקיר יהודים

הוא פתח את ביתו לילדים יתומים שברחו מן התופת וליהודים שברחו מן הצורר הנאצי ולא היה להם מקום מסתור. הוא סייע ליהודים רבים תוך שהוא מסכן את חייו ואת חיי משפחתו, ועם תום המלחמה הפך ביתו מקלט לפליטים שאיבדו הכול. ביום השואה תשע"ד אנחנו זוכרים את יונה אקשטיין, המלאך השומר מברטיסלבה
"על אודות מעשיו מהלכות אגדות. עד היום מברכים אותו ולא רק יהודי ברטיסלבה שנשארו בחיים, אלא גם הפליטים מהמדינות השכנות... דמותו הגדולה והכובשת כאילו רצתה לחבר את בני האדם. החיוך הטוב השפוך על פניו גרם לכך שכל מי שפנה אליו בעניין כלשהו מיד הרגיש כלפיו אמון גדול".(מתוך הספר "אלה שהמלאך השומר לא עזב..." מאת: סנדור אקשטיין, תל אביב, 1962)
 
במשך שנים רבות היו סיפורי ההצלה של יונה אקשטיין ידועים ליהודים יוצאי ברטיסלבה, סלובקיה, בעיקר. יונה אקשטיין היה אישיות מוכרת בברטיסלבה, ו"כשהתחילו הצרות", כך סיפר מי שהיה מזכיר הקהילה היהודית בעיר, "הוא עזר ליהודים בכל מיני דרכים: אסף כסף, אסף אוכל ליהודים שלא היה להם, עזר להסתיר יהודים, וכל מי שהיה זקוק לעזרה, לעצה – הכתובת הייתה יונס".
יונה אקשטיין ואשתו מיכל

מי היה יונה אקשטיין

יונה (יונס) אקשטיין נולד בשנת 1902 בברטיסלבה, סלובקיה, למשפחה יהודית דתית. הוא היה השביעי מבין תשעה אחים, שרק שניים מתוכם שרדו – יונה וסריקה.

עד לתחילת אירועי השואה התפרנס יונה מחנות מכולת שהייתה בבעלותו בברטיסלבה והיה חבר פעיל ומוכר בקהילה היהודית. בשנת 1937 הוא הגיע לווינה, אוסטריה, שם נשא לאישה את מיכל (ואלי).

יונה היה איש רחב ממדים, והתאבק במועדון הספורט היהודי "הכוח". העיסוק בהתאבקות סייע לו לרכוש חברים ומכרים בציבור הכללי ובקרב הפקידות והמשטרה. התיאורים מספרים על אדם מלא חן, בעל חוש הומור, רגיש לסבלם של אחרים, ואמיץ – תכונות שסייעו לו להציל יהודים רבים.
תעודת המתאבק של יונה

סיוע למגורשי בורגלנד

ב-13 במרס 1938 סופחה אוסטריה לרייך השלישי, מהלך הידוע בכינוי "אנשלוס". מספר ימים קודם לכן עלה לשלטון בממשלת מחוז בורגלנד באוסטריה הנאצי ד"ר טוביאס פורטשי. פעולתו הראשונה של פורטשי, יום אחד בלבד אחרי ה"אנשלוס", הייתה להורות על גירוש כל יהודי המחוז ועל החרמת כל רכושם. בין המגורשים היו ישראל ולאה הירש – הוריה של מיכל, אשתו של יונה.

ליהודים שגורשו מבורגלנד לא היה לאן ללכת (המדינות שאליהן נשלחו לא הסכימו לקבלם), והם נתקעו על אי קטן ליד העיר ברטיסלבה. כששמע יונה על היהודים באי, הגיע אליהם במהרה, שיכן בביתו את הוריה של מיכל, וסייע למגורשים נוספים למצוא משכן אצל יהודים אחרים בברטיסלבה. יונה ומיכל גם ויתרו על הסרטיפיקטים שהיו בידיהם לטובת הוריה של מיכל, ואלה עלו לארץ ישראל.

סמו אקשטיין נתפס ונשלח לאושוויץ

במהלך המלחמה יצאה הוראה מאת ממשלת סלובקיה שלפיה על יהודי ברטיסלבה לעבור למחנות עבודה. יונה ואחיו סמו התנדבו לעזור ליהודי ברטיסלבה לעבור למחנות, ובכך הצליחו, למעשה, לפתוח לעצמם דרך להעברת מידע, מזון וכל עזרה שהיא למחנות ומן המחנות. הם בנו במחנות בתים עבור העקורים, ואף מונו להביא אוכל כשר לעצורי המחנות. האוכל הוכן במטבח ציבורי של הקהילה היהודית.

למרות שנאסר עליהם לדבר עם עצורי המחנות, יונה וסמו הבריחו מידע מן העצורים למשפחותיהם, מידע שלעתים סייע למשפחות לפדות את העצורים בשוחד. יונה וסמו ידעו שהם מסתכנים בהוצאה להורג, ובכל זאת עשו זאת. למרבה הצער, סמו נתפס כשהבריח מכתב. מיד נעצרו גם אשתו וילדיו, והם נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם.
יונה מוביל מרק למחנה פטרונקה

נותן את ביתו ומסכן את חייו

בין השנים 1943-1942 עברו דרך סלובקיה ילדים פולנים יתומים, שהיו אמורים להמשיך להונגריה ומשם לארץ ישראל. יונה, יחד עם יהודים נוספים, טיפל באלפיים ילדים כאלה. רבים מהם קיבלו מחסה בביתו – הוא נתן להם מזון והחזיר אותם לקו הבריאות. כשנראה היה שהדרך בטוחה, הוא העביר אותם למבריחי גבול שסייעו לילדים לעבור להונגריה.
 
במהלך אותה תקופה עסק יונה גם בהסתרת יהודים. הוא בנה בונקר בביתו, שהכיל מקום לכ-60 איש. יונה דאג גם לכל צורכיהם. במקביל, הוא סיפק אוכל מדי לילה ל-50 איש נוספים שהסתתרו בחדר תפילה בעיר. הייתה זו תקופה קריטית, כי הגסטאפו חשד שיש בונקר בסביבה, ואם היה יונה נתפס, סופו היה מר. אך יונה אקשטיין אמר שהוא מעדיף להגיע לאושוויץ מאשר למסור 50 איש לגסטאפו.

יונה גם סייע לפליטים שהגיעו מפולין, והפך את ביתו למוקד סיוע לפליטים אלה. מאוחר יותר נכתב עליו: "בקיץ 1943, כאשר הגיעו הפליטים הראשונים מאושוויץ, אתה היית היחיד שהכניס אותם לביתו וסיפק להם מחבוא כדי להצילם".
ברטיסלבה 1942 - יונה אקשטיין עם ארבעה ילדים ששהו אצלו במסתור

יהודי לא מסגיר יהודים

ביוני 1943 נעצר יונה על ידי חיילי אס.אס ו"משמרות הלינקה" (גוף ימני קיצוני שפעל נגד היהודים בסלובקיה), שדרשו ממנו להסגיר ארבעה יהודים פולנים שהסתתרו בברטיסלבה. יונה סירב, וספג עינויים קשים. גם מיכל, אשתו, נעצרה ונדרשה לגלות את מיקומם של הארבעה, אך גם היא סירבה למסור מידע, עברה עינויים קשים ולא נשברה. ארבעת היהודים הפולנים ניצלו ושרדו את השואה.

חודשים מספר לאחר מכן הבינו יונה ומיכל שמסוכן מדי עבורם להמשיך להתגורר בביתם ולהחזיק פליטים בבונקר, הם עזבו את הבית ועברו להתגורר אצל משפחת פייאנקו הקתולית בעיר לאמץ'.

בשנת 1944 הגיעה שמועה שאפשר לחזור לברטיסלבה בבטחה. יונה ומיכל השאירו את בתם טובה אצל משפחת פייאנקו וחזרו לעיר. עד מהרה התברר שהייתה זו מלכודת, ויונה ומיכל, יחד עם יהודים רבים אחרים, נתפסו ונשלחו לטרזינשטט. הם שוחררו מהמחנה בסוף המלחמה, במאי 1945.
משפחת אקשטיין ומשפחת פייאנקו

סוף המלחמה: יונה פותח את ביתו לפליטים

סיום המלחמה פתח פרק חדש בסיוע ליהודים: יונה ומיכל חזרו לברטיסלבה ומצאו את ביתם שלם וריק. הם מיד פתחו אותו לכל ניצול שואה שלא היה לו לאן ללכת – אנשים ישנו בכל מקום פנוי, אפילו על שולחנות וכיסאות. בשנת 1947 נולד בנם של בני הזוג, בנימין זאב.

בינתיים התחיל יונה לפעול להעלאת יהודים לארץ ישראל, אך המשטר הקומוניסטי החדש לא ראה זאת בעין יפה. ב-1948 התכוון יונה לעלות לישראל עם משפחתו, אך אז נודע לו שעומדים לעצור אותו. הוא ברח לפראג, ומיכל והילדים הצטרפו אליו. הם ניסו להגיע לישראל, אך דרכם נחסמה עקב מלחמת העצמאות, וכך הגיעו בסופו של דבר לאוסטרליה וקבעו בה את ביתם.

טובה אקשטיין, בתם של יונה ומיכל, עלתה בשנת 1964 לישראל והקימה כאן משפחה. יונה נפטר בשנת 1971 באוסטרליה, לא לפני שביקר בישראל ונפגש עם רבים מהיהודים שסייע להם במהלך המלחמה. מיכל נפטרה בשנת 2010. שניהם נקברו בירושלים.

עוד על יונה אקשטיין

טובה טיטלבאום (אקשטיין) ומשפחתה
טובה טיטלבאום (אקשטיין) ומשפחתה