מגן דוד מי יודע: בינגו יום העצמאות

בשנת תש"ח נוסדה מדינת ישראל, בית לאומי היסטורי לעם היהודי המפוזר בתפוצות. מועצת המדינה הזמנית, אשר הכריזה על המדינה החדשה, הייתה צריכה למהר ולבחור סמלים שייצגו ויגדירו אותה. אחד החשובים שבהם היה דגל ישראל, שבמרכזו מגן דוד. מה ייחודו של הסמל "מגן דוד"? מתי הופיע לראשונה ומדוע נבחר כסמל כה מרכזי במדינה היהודית?

בתורת הקבלה נחשב המגן דוד כסמל לגאולה, אשר תגיע באמצעות משיח מצאצאי דוד המלך. גם משיח השקר שבתאי צבי (1676-1626) אימץ את המגן דוד והשתמש בו כסמל ל"משיחיותו".
יש הטוענים כי שני המשולשים מסמלים את האחדות שבין היסוד השמימי (המשולש הפונה כלפי מעלה) והיסוד הארצי (המשולש שקדקודו פונה כלפי מטה); אחרים טוענים כי הוא משלב יסוד זכרי ויסוד נקבי, ואולי זוהי חתימתו של דוד המלך בכתב עברי עתיק (האות ד' נראית כמשולש).

במהלך ימי הביניים הופיע המגן דוד כסמל יהודי מקובל בארצות שונות. השימוש בו בבתי כנסיות ובחפצי דת שונים השלים את הפיכתו מסמל מאגי לסמל דתי-יהודי.

אגודת הסטודנטים היהודים "אחוות ציון" הייתה הגוף הראשון בתנועה הציונית שבחר במגן דוד לסמלו (באירוע נשף האגודה שנערך ב-1881). בשנת 1882 כללו הביל"ויים את המגן דוד בסמלם. הרצל בחר בו כסמל לעיתונו. בשנת 1884, בעת החגיגות לציון 100 שנה להולדתו של משה מונטיפיורי, הונף דגל בעל שני פסי תכלת על רקע לבן. באותה שנה הניף ישראל בלקינד, ראש חלוצי ביל"ו, דגל עברי בראשון לציון, בחגיגה לציון שלוש שנים לעלייה על הקרקע. הוא תיאר את הדגל כ"יריעת אריג לבנה: שתיים שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע". בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל דגל לבן ועליו שבעה כוכבי זהב, שיהיה דגלה של מדינת היהודים, אך הצעתו לא התקבלה. ב1897 בחר דוד וולפסון, עוזרו של הרצל, שארגן את הקונגרס הציוני הראשון, לתלות דגל ובו שני פסי תכלת ומגן דוד כדגל הקונגרס. ב-1933 הפך דגל זה לדגל הרשמי של התנועה הציונית ומאוחר יותר לדגל ישראל.