וחג שבועות חקלאי תעשה לך

חג השבועות הוא חגם של החקלאים, שבו הם מציגים את תפארת תוצרתם. זהו גם הזמן המושלם לטייל בארץ, לבקר בחוות החקלאיות, לפגוש באנשים שחלוציות והפרחת השממה הן בנפשם ולטעום מפרי הארץ
מאת: בת-חן בן-עמי סונין
שמו של חג השבועות ניתן לו על שם שבעת השבועות שאנו סופרים מהיום הראשון לספירת העומר ועד למועד החג. נהוג לכנותו גם חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החטים שהיו מובאים לאלוהים בתור מנחה.

בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם, כך ציינו את תחילת העונה של הבאת הביכורים. במקרא מכונה החג יום הביכורים וחז"ל זיהו אותו עם קבלת התורה. לפי המסורת, ביום זה נערך מעמד הר סיני.

לאורך אלפיים שנות גלות שמר הזיכרון ההיסטורי של עם ישראל את דמותה של ארץ האבות כארץ זבת חלב ודבש, אך שנים רבות של ביזת אוצרותיה ומשאביה, הותירו את הארץ שוממת ועזובה. עם תחילתה של העלייה הראשונה (1881), הופרחה השממה, חודשו ימיה של החקלאות בארץ וחודש מנהג הבאת הביכורים על אדמת ארץ ישראל. בהתיישבות החקלאית נוהגים לערוך טקסי הבאת ביכורים שבהם חוגגים גם את סוף עונת הקציר בתהלוכה שבה מציגים את מגוון הכלים החקלאיים ואת התוצרת החקלאית. כיום זוהי תוצרת איכותית שנחשבת למובילה באיכותה בעולם ומציבה את ישראל בשורה ראשונה עם טובי המגדלים בעולם. להצלחה הגדולה אחראים כמובן החקלאים עצמם, אך גם לקרן קימת לישראל זכויות בהצלחה זו.
ילדים מביאים ביכורים. צילום: מיכאל חורי
שדה חיטה וגלגל צנרת בערבה. צילום: יעל אילן
שדה חיטה וגלגל צנרת בערבה. צילום: יעל אילן

קק"ל והחקלאות בישראל

פעילותה המגוונת של קק"ל תורמת לכלל תחומי החיים בישראל ובייחוד לחקלאות. "ספק אם אפשר היה לקיים את החקלאות בארץ ללא קק"ל, בפרט את החקלאות החדשה, המתמקצעת באזורי החקלאות העכשוויים בערבה, בנגב, בגליל, בגולן ובבקעת הירדן", אומר עמי אוליאל, מנהל מרחב דרום בקק"ל וחקלאי בעצמו, תושב שדה ניצן שבנגב. קק"ל הכשירה את הקרקע ברוב היישובים החקלאים בארץ, ובשנים האחרונות עסקה באופן בלעדי בהמשך הכשרת השטחים החקלאיים בחולות חלוצה ואזור רמת הנגב, ביישובים החדשים קדש ברנע, באר מילכה וכמהין. "אלה יישובים מבודדים ורחוקים שללא הכשרת השטחים על ידי קק"ל ייתכן שכלל לא היו קמים ובטח שלא היו מתקיימים מחקלאות", הוא מסביר.

לדברי יוסי שרייבר, מנהל מפעלי הפיתוח של קק"ל, קק"ל מספקת תשתיות גם כשמדובר בפעולות מורכבות לביצוע כמו סיקול השטח מאבנים, יישור שיפועים, טיפול בניקוז ועוד. "יש לנו את הידע המקצועי בתחום הנדסת הקרקע המאפשר לנו לספק תשתית ראשונית גם כשמדובר במקרים מורכבים הדורשים גם מציאת פתרונות מחקריים".

כיצד מתקשר תפקידה ההיסטורי של קק"ל לתרומתה לחקלאות כיום?
"עיקר תפקידה של קק"ל הוא גאולת הקרקע והעיקרון של הקרקע הוא שמנחה את קק"ל מיום היווסדה ועד היום", אומר עמי. "בתקנון של קק"ל נקבע כי תפקידה לרכוש קרקעות בארץ ישראל וליישב עליהן יהודים. תחת העיקרון הזה אנו עושים היום פעולות כמו: הכשרת קרקע חקלאית, הכשרה שיכונית להקמת יישובים חקלאיים חדשים והבטחת מים לחקלאות. קק"ל הקימה ומקימה מאגרי מים בנגב, מפעלי מים שבזכותם יש לחקלאים מים והחקלאות בנגב פורחת".

מודה אני

"בכל בוקר אני מברך את קק"ל שבזכותה אנחנו כאן", אומר החקלאי אורי אלון ממושב תלמי יוסף בחבל הבשור שבצפון הנגב. אורי, אגרונום במקצועו ומומחה במחלות של צמחים, הגיע לתלמי יוסף לפני כ-25 שנים ומצא שממה, אזור גבעתי מאוד שכדי להכשירו נדרשה הכשרת שטח מאסיבית שאותה ביצעה קק"ל. "הפעילות של קק"ל תורמת באופן ישיר להתיישבות החקלאית", אומר אורי ומוסיף: "הסיוע של קק"ל לא הסתיים רק בהכשרת הקרקע. היא סללה דרכי גישה לחלקות החקלאיות, דאגה לתשתיות מים ואפילו דאגה שיחברו אותנו לחשמל. היום אני מוביל סיורים חקלאיים בחוות 'שביל הסלט' ומספר להם את סיפורנו, סיפור של חלוציות והפרחת השממה שהתאפשר גם בזכות קק"ל".
אורי אלון עם גידולי התות החדשניים. צילום: בת חן בן-עמי סונין

קק"ל פועלת במגוון דרכים המסייעות למגזר החקלאי, תוך שיתוף פעולה מלא עם משרד החקלאות שהוא קובע המדיניות:

אוגרת ומטהרת את המים

אחד הפרויקטים שמובילה קק"ל הוא פרויקט מפעלי המים. ללא מאגרי המים של קק"ל, מי הקולחין היו זורמים לנחלים, לוואדיות ולים, מהווים מפגע ולא מנוצלים לחקלאות שאינה יכולה להתקיים ללא מים. בזכות התגייסותה של קק"ל להקמת מאגרי מים מקבלים החקלאים מאות מיליוני קוב מים מטוהרים לחקלאות.

עד שנות ה-80 מקורות המים לחקלאות היו מי גשם או תפיסת מים משיטפונות במאגרים. בתחילת שנות ה-90 החלו להבין את החשיבות בהשבת מים לחקלאות. עד אז רוב מי הביוב נשפכו לנחלים וגרמו לזיהום קשה. גם כאשר קובעי המדיניות החליטו על טיפול במי השפכים וטיהורם הם התקשו במימון הפרויקטים, וכאן נכנסה לתמונה קק"ל, שהקימה יותר מ-224 מאגרים.

איך זה עובד? מי הביוב עוברים דרך מערכת איסוף והולכה בערים וביישובים למתקני טיפול – מט"שים – שבהם מתקיים תהליך טבעי לטיהור המים באמצעות חיידקים האוכלים חומר אורגני ומזרזים את תהליך הטיהור עד לרמה המאפשרת השקיה חקלאית. לאחר הטיהור אוגמים את המים במאגרים שרובם הוקמו על ידי קק"ל. שיעור השבת הקולחין בישראל עומד כיום על כ- 75%.

בנוסף, במהלך השהייה של המים במאגרי המים רמת הטיהור עולה. האור האולטרה-סגול של השמש מחטא את המים במאגר והחיידקים ממשיכים לעבוד במאגר ולטהר את המים. בזכות מפעל טיהור המים החקלאים מקבלים מים במחיר זול יותר וכך גם הצרכנים מקבלים תוצרת זולה יותר ואספקה רציפה של תוצרת חקלאית טרייה.

מחקר ופיתוח חקלאי

על כל אלה יש להוסיף את ההשקעה הרבה של קק"ל בתחנות המו"פ (מחקר ופיתוח). המו"פ הוא ארגון המשותף לקק"ל, למשרד החקלאות ולחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, העוסק במחקר ופיתוח חקלאי במטרה לספק פתרונות מיידיים לבעיות המאפיינות את החקלאות באזור שבו הוא פועל, וגם לפיתוח ארוך טווח של טכנולוגיות ייצור מתקדמות והחדרת מוצרים חדשים המתאימים לאופי האזור.

בישראל פועלות שמונה תחנות מו"פ, כולן באזורים חקלאיים בפריפריה. חמש מהן בדרום ושלוש בגליל. "המו"פ האזורי מפוזר כדי להתאים את מטרות המחקר והפיתוח לצורכי החקלאים באזור, תוך התייחסות לתנאים באזור כמו אקלים, מים וקרקע" מסביר עמי. "מטרת המחקרים במו"פ לספק לחקלאים הישראלים יתרונות מול מגדלים אחרים בעולם, הן בחדשנות, הן באיכות והן בהארכת חיי המדף של התוצרת החקלאית. זו משימה לא פשוטה באזורים שבהם התנאים מאוד קשים כמו בערבה וברמת הנגב. שם אין מים והקרקע מלוחה".

"בעזרת המחקרים במו"פ יכולים החקלאים לייצא באופן בלעדי לחו"ל תוצרת שגדלה בחממות בחורף", אומר יוסי שרייבר ,ומוסיף: "המחקרים במו"פ תרמו גם לפיתוח המלחמה הביולוגית במזיקים. יחד עם קיבוץ שדה אליהו פותחו חרקים המייצרים מלחמה ביולוגית במזיקים, ובכמה גידולים הגיעו לרמה שבה כבר כמעט לא נזקקים לריסוס. עכשיו יותר חקלאים יכולים לעבור לחקלאות אורגנית, ואפילו התוצרת החקלאית הרגילה היא בריאה יותר וכלכלית יותר".

ואם גם אתם רוצים להתרשם מהצלחתה של החקלאות הישראלית, אתם מוזמנים לסייר בחג שבועות בחוות החקלאיות הפתוחות למבקרים בכל רחבי הארץ, לטעום מפרי הארץ, ליהנות מיופייה ולחזק את החקלאים שיושבים בגבולות, שומרים על אדמתנו ומצמיחים אותה.
התותים גדלים באדניות על תחליף אדמה - "שביל הסלט". צילום: בת חן בן-עמי סונין