פעילותה המגוונת של קק"ל תורמת לכלל תחומי החיים בישראל ובייחוד לחקלאות. "ספק אם אפשר היה לקיים את החקלאות בארץ ללא קק"ל, בפרט את החקלאות החדשה, המתמקצעת באזורי החקלאות העכשוויים בערבה, בנגב, בגליל, בגולן ובבקעת הירדן", אומר עמי אוליאל, מנהל מרחב דרום בקק"ל וחקלאי בעצמו, תושב שדה ניצן שבנגב. קק"ל הכשירה את הקרקע ברוב היישובים החקלאים בארץ, ובשנים האחרונות עסקה באופן בלעדי בהמשך הכשרת השטחים החקלאיים בחולות חלוצה ואזור רמת הנגב, ביישובים החדשים קדש ברנע, באר מילכה וכמהין. "אלה יישובים מבודדים ורחוקים שללא הכשרת השטחים על ידי קק"ל ייתכן שכלל לא היו קמים ובטח שלא היו מתקיימים מחקלאות", הוא מסביר.
לדברי יוסי שרייבר, מנהל מפעלי הפיתוח של קק"ל, קק"ל מספקת תשתיות גם כשמדובר בפעולות מורכבות לביצוע כמו סיקול השטח מאבנים, יישור שיפועים, טיפול בניקוז ועוד. "יש לנו את הידע המקצועי בתחום הנדסת הקרקע המאפשר לנו לספק תשתית ראשונית גם כשמדובר במקרים מורכבים הדורשים גם מציאת פתרונות מחקריים".
כיצד מתקשר תפקידה ההיסטורי של קק"ל לתרומתה לחקלאות כיום?
"עיקר תפקידה של קק"ל הוא גאולת הקרקע והעיקרון של הקרקע הוא שמנחה את קק"ל מיום היווסדה ועד היום", אומר עמי. "בתקנון של קק"ל נקבע כי תפקידה לרכוש קרקעות בארץ ישראל וליישב עליהן יהודים. תחת העיקרון הזה אנו עושים היום פעולות כמו: הכשרת קרקע חקלאית, הכשרה שיכונית להקמת יישובים חקלאיים חדשים והבטחת מים לחקלאות. קק"ל הקימה ומקימה מאגרי מים בנגב, מפעלי מים שבזכותם יש לחקלאים מים והחקלאות בנגב פורחת".