על שבועות, גבינות ואיכות הסביבה

על שום מה אנו מסבים בכל חג שבועות אל שולחן עמוס במאכלי חלב? מתברר שהסיבות לאכילת מאכלי גבינה בשבועות רבות ומגוונות, קבלו טעימה:

יהיו הסיבות לכך אשר יהיו – בחגיגת שבועות ימלאו עוגות ופשטידות גבינה את השולחנות, וזה הזמן לקצת גאווה ישראלית: הפרה הישראלית היא אלופת העולם בייצור חלב. פרה ישראלית מניבה כ-11,800 ליטר חלב בממוצע לשנה, שהם יותר מ-30 ליטר חלב ביום! לשם השוואה, ייצור החלב בארה"ב עומד על כ-10,000 ליטרים לפרה בשנה. הפרה ההולנדית מניבה כ-9,000 ליטרים בשנה, הפרה הגרמנית מניבה כ-8,000 ליטרים בשנה, ובטורקיה מניבות הפרות רק 3,000 ליטרים בשנה*.
העלייה בכמות ואיכות החלב בישראל נובעת ממאמץ של שנים של מחקר ופיתוח, מחקר גנטי ושיפור תזונת הפרות ובריאותן וממשק הרפתות.

* לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2019-2018. קראו עוד

הרכב החלב משתנה בין סוגי החלב השונים; חלב פרה, חלב עזים, חלב כבשים וכו'. חלב הפרה מכיל בעיקר מים, חלבון, סוכר חלב (לקטוז), שומן, זרחן, סידן, וויטמין D . החלב משמש מקור עשיר לחלבון בעל זמינות ביולוגית גבוהה.
יחד עם זאת, תחשבו על זה רגע: האדם הוא בעל החיים היחיד שניזון בבגרותו מחלב, ועוד של בעל חיים אחר. מתברר שלאנשים רבים יש קושי לעכל את סוכר החלב (לקטוז) בגלל חוסר באנזים הנקרא לקטאז. החלב גורם להם לכאבי בטן ובחילות. יש סברה שאומרת שבאופן טבעי כמות הלקטאז שבגופנו יורדת בהדרגה עם הגיל. בעיה נפוצה נוספת היא אלרגיה לחלבון החלב. תזונאים ונטורופתים רבים מאמינים שהחלב אינו בריא לבני האדם בבגרותם.

על פי נתונים שהוצגו בכנס השנתי של ארגון החלב הבינלאומי IDF ב-2011, נראה כי הפרות הישראליות ושיטות ייצור החלב בישראל "ירוקות" יותר וידידותית יותר לסביבה מפרות אחרות בעולם, מאחר שהן מייצרות פחות מתאן – גז התורם להתחממות הגלובלית.

"אפקט החממה" נוצר בעקבות פליטת גזים מכדור הארץ לאטמוספרה ויצירת שכבה המונעת מחלק מאנרגיית השמש המגיעה לכדור הארץ לחזור לאטמוספרה. כתוצאה מכך חלה התחממות שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הנושא כאן.

גזים שונים תורמים להתחממות הגלובלית באמצעות יצירת "אפקט החממה". בין גזי החממה העיקריים נציין במיוחד את הפחמן הדו-חמצני (Co2) , הנוצר בעיקר בתהליכי שריפת חומרי בעירה, ואת המתאן (CH4) , שמקורו בעיקר בגזים שפולטים בעלי חיים, ובייחוד מעלי הגירה, כמו כבשים ופרות. פליטת גז המתאן נגרמת בעקבות תסיסת המזון בקיבת הפרה – המזון הנאכל שוהה במערכת העיכול של הפרה בין 20 ל- 30 שעות וקרוב ל- 70% ממנו נעכל בה. חומרי המזון השונים מפורקים וכחלק מתהליך הפירוק נוצר גז המתאן. היקף ייצורו תלוי במשך השהייה של המזון בקיבת הפרה ותלוי בסוג האוכל שהפרה מקבלת.

גם תנובת החלב של הפרה קשורה לייצור גז המתאן – ככל שתנובת החלב של הפרה גבוהה יותר, כך היא צורכת יותר מזון. כל עלייה של 1 ק"ג בצריכת מזון, מורידה ב- 7.8% את כמות גז המתאן המיוצר על ידי הפרה. כך, ככל שרמת תנובת החלב וצריכת המזון של הפרה גבוהות יותר, הייצור היחסי של גז המתאן נמוך יותר, ולכן – פרות ישראליות מניבות יותר ומזהמות פחות.

בעבר, נהגו מבוגרים וילדים להצטייד בשבועות בכלים שונים ולשפוך מים זה על זה ועל עוברים ושבים. יש הטוענים שמקור המנהג הוא בכך שהתורה נמשלת למים, ויש אמונה שכל מי שנשפכו עליו מים בחג השבועות, לא יאונה לו כל רע במשך השנה. אבל, מה יהיה על מדינת ישראל אם נתחיל להשפריץ פה מים בלי חשבון?
זוכרים? מדינת ישראל אינה עשירה במים, והקיץ עוד לפנינו. שבועות, "חג המים", הוא הזדמנות מצוינת להירתם למאבק במשבר המים. קראו על מצב המים בישראל. סגרו את הברזים, התקינו "חסכמים" ואת "חג המים" בלו בבריכה, בים או בטיול רטוב באחד מאתרי הטבע והפארקים, בלי לבזבז מים מהכנרת.

תחשבו טיפה: כתבה על מצב המים בישראל.
רעיונות לטיולים רטובים באתר Ynet.