מסכמים את חורף 2013

עונת הגשמים בישראל נמשכת כחצי שנה, מאוקטובר עד אפריל, אבל רוב הגשם (כ- 75%) יורד במשך שלושה חודשים בלבד - דצמבר, ינואר ופברואר. מספר ימי הגשם נע בין 60-70 בצפון הארץ, ל-40-60 במרכז. למעשה, ברוב ימי החורף בישראל בכלל לא יורדים גשמים. כמויות הגשם משתנות מאוד: כמות הגשם הממוצעת ביום גשם היא כ- 10 מ"מ, אבל בסופות גשם קיצוניות אפשר למדוד כמויות שיא של 100-200 מ"מ. בשנה גשומה יכולים לרדת במרכז הארץ כ-1000 מ"מ (200% ביחס לממוצע) ובשנים שחונות כ- 250 מ"מ (חצי מהכמות הממוצעת). בצפון יורד בשנה ממוצעת יותר גשם מאשר במרכז, ובאזור אילת הממוצע הוא רק כ- 25 מ"מ בשנה. למעשה, שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל.

עונת חורף 2013 מתחילה קלנדרית באוגוסט, אולם בפועל היורה ירד השנה ביום 1.10.2012, והמלקוש ציין את סיום העונה ביום 15.5.2013. מדובר בחורף ישראלי ממוצע עם כמות משקעים בהתאם לציפיות במרבית אזורי הארץ.

נתון מעניין במיוחד נרשם בתחנה המטאורולוגית של בניין ההנדסה בטכניון – כמות של 909.1 מ"מ גשם, ולמעשה מדובר ב-369.1 מ"מ מעל הממוצע הרב שנתי. נתונים של השירות המטאורולוגי מצביעים על כמויות מתונות יותר, למשל תחנת המדידה בירושלים רשמה 534 מ"מ גשם העונה (לעומת 537 בממוצע).

בחודש מרץ נמשכה עצירת הגשמים, שהחלה בחודש פברואר, וכמויות הגשמים שירדו במערכת הארצית היו נמוכות באופן קיצוני ביחס לממוצע הרב שנתי לחודשים אלה, והוא נחשב לאחד הנמוכים מאז אמצע שנות ה-50. עם זאת, בסיכום העונה ניתן לומר כי חלה עלייה בכמות הגשמים לעומת החורף הקודם.

 

לעוד פרטים בנושא מזג האוויר וכמויות המשקעים, כדאי לבקר באתר השירות המטאורולוגי»

חלקו חוזר לאטמוספרה באידוי ישיר מפני הקרקע או על ידי נידוף מצמחייה, חלקו הופך ל"מים עילאיים", כלומר, זורם בנחלים וממלא את האגמים, וחלקו מחלחל דרך הקרקע אל מי התהום ונאגר במאגרים תת קרקעיים הנקראים אקוויפרים.

ישראל, כפי שאתם וודאי יודעים, ענייה במקורות מים עיליים: כמות המשקעים נמוכה יחסית, אין נהרות גדולים, ורבים מהנחלים הם נחלי אכזב. נחלים אחרים, שפעם זרמו בהם מים נקיים, יבשו או זוהמו. מקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ישראל הוא הכינרת, שמספקת כ- 30% מצריכת המים בישראל. המים נשאבים ומובלים בצינורות המוביל הארצי אל הבתים.

 

על מאגרי מי התהום ומקורות המים העילאיים בישראל כדאי לקרוא בכתבה תחשבו טיפה באתר קק"ל»

 

מפלס הכינרת מושפע משני גורמים עיקריים: כמות השאיבה מן האגם, וכמות המשקעים היורדים וזורמים אל הכינרת מנהר הירדן ויובליו. ברשות המים סמנו בכנרת שני מפלסי סף: הקו האדום העליון (208.8- מ' מתחת לפני הים) – שתפקידו לסמן כי קיימת סכנת הצפה בישובים, בשדות ובחופים סביב הכנרת ויש לפתוח את סכר דגניה כדי להוריד את מפלס המים, והקו האדום התחתון (213- מ' מתחת לפני הים), המייצג את גבול הפקת המים המקסימאלית המותרת. ירידה של מפלס המים אל מתחת לקו האדום התחתון, פירושה לא רק בעיות טכניות בשאיבת המים למוביל הארצי, אלא גם עלולה לגרום לשחרור של זרחן מקרקעית האגם, אשר יגרום להתפתחות אצות מהירה ולהפרת האיזון האקולוגי, ובנוסף לחדירה של מים מליחים תת-קרקעיים, עלייה של רמת המלחים בכינרת ופגיעה בחי, בצומח ובאיכות המים באופן בלתי הפיך. על פי חוק המים בישראל, אסור לשאוב מים מהכינרת כשהמפלס נמוך מהקו האדום התחתון.

הגשמים של חורף 2013 גרמו לזרימה חזקה בכל הנחלים בצפון ובמרכז הארץ. גם הספיקה במעיינות גדלה, ומפלס הכנרת עלה ונכון לתחילת חודש מאי הוא עומד על 209.86- ס"מ, שהם כ-1.5 מטרים יותר מהמפלס בתקופה המקבילה דאשתקד, ו"רק" מטר אחד בלבד מפריד בינה לבין הקו האדום העליון.

 

זה אומר שמצבנו קצת פחות גרוע מזה של שנה שעברה, אבל זכרו שהקיץ החם והיבש עוד לפנינו.

ואילו מצבו של האח הדרומי של הכנרת, ים המלח, בכי רע. מתחילת העונה הוא נסוג ב-24 ס"מ וכיום הוא עומד על גובה של כ- 426.82- ס"מ.

אגב, זה הזמן לצאת לטייל וליהנות מהזרימה בנחלים ובמעיינות. בצפון מומלץ לצאת לטייל בנחל ומפל סער, נחל עיון ומפל התנור, שמורת גמלא ומפל גמלא ועוד. לרעיונות ומסלולים בקרו באתר הטיולים של קק"ל e ירוק»

בכדי להגדיל את היצע המים בישראל ישנם ארבעה מקורות מעשיים: התפלת מי-ים, התפלת מים תהום מליחים, טיהור שופכין ויבוא. שני מקורות נוספים קיימים תיאורטית, אך הם מוגבלים ביישום, בגלל חוסר כדאיות כלכלית או חוסר יעילות: הגברת כמות הגשמים באמצעות הזרעת עננים ותפיסת מי שיטפונות.

מתקני התפלה הם מתקנים בהם משתמשים במים מלוחים (מהים או ממאגרי מי תהום מלוחים) ליצירת מים מתוקים. המלחים והמינרלים מוצאים מהמים, ומתקבלים מים הראויים לשתיה. בישראל 2012 מותפלים מים בשלושה מתקנים – באשקלון בפלמחים ובחדרה, ומתוכננים לקום עוד ארבעה מתקנים נוספים. הובלה של מים ממתקני התפלה באזור הים לרחבי הארץ, מצריכה שינויים משמעותיים במוביל המים הארצי. פרויקט המוביל הארצי החדש הוא פרויקט עצום שעתיד לחבר 5 מתקני התפלה (חדרה, אשקלון ופלמחים ובהמשך גם מתקני ההתפלה בשורק ובאשדוד) למערכת הובלת המים המרכזית החוצה את מדינת ישראל. לפי התכנון, החל משנת 2014 מרבית אזרחי מדינת ישראל ישתו מי ים מותפלים.

ממשלת ישראל חליטה על הרחבת מתקני ההתפלה בישראל בעקבות מצב המים המתדרדר, אך חשוב לזכור כי בהתפלת מי ים ישנן סכנות סביבתיות רבות: הקמת המפעלים גורמת לפגיעה בחופי הים ובסביבה הימית. הפסולת ממפעל ההתפלה עלולה לזהם את מי התהום. את מי הרכז (שאריות המלחים שהופרדו מהמים) שריכוז המלחים בהם כפול פי 2-3 מהריכוז בסביבה הימית והטמפרטורה שלהם גבוהה יחסית, מזרימים חזרה אל הים, ולכן הם עלולים לגרום לפגיעה חמורה באורגניזמים החיים בקרבת מקום. בנוסף לכך, הפעלת מפעל התפלה דורשת כמות עצומה של חשמל, שפירושה זיהום אויר, פליטת גזי חממה, ועלות כלכלית הגבוהה באופן ניכר מעלות המים המתוקים הטבעית.

קק"ל תורמת למשק המים בישראל בייצור מים ממקורות מים שוליים, שאלמלא כך היו הולכים לאיבוד. כך למשל, פועלת קק"ל להקמת מאגרי מים שפירים (מי שיטפונות) ומאגרים של מי קולחין מטוהרים. קק"ל הקימה עד כה כ-220 מאגרים. מי המאגרים מוזרמים בחלקם לחקלאות, וחלקם משמשים לשיקום נחלים מזוהמים וגדותיהם. השיקום כולל סילוק של המזהמים (לעיתים באמצעות אגנים ירוקים המטהרים את המים באמצעים ביולוגיים שאינם פוגעים בסביבה), שיקום הנוף, שימור קרקע, עיצוב ופיתוח פארקים, שבילי טיולים ותשתית לבילוי נופש לציבור הרחב. כך שוקמו נחל באר שבע, אלכסנדר, התנינים, חדרה, חרוד, ציפורי, מחניים, השופט, שורק, שמריה, לכיש, באר שבע, בשור, הקישון, הירקון, פארק העמקים ונהר הירדן.

קק"ל פועלת גם להשבתם של מי הגשמים הזורמים ברחובות הערים דרך מערכות הניקוז ומערכות הביוב אל הים. לא רק שהמים האלה אובדים, אלא גם מזהמים את הסביבה: התשטיפים העירוניים מזוהמים במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ואי אורגניים, בדלק ובסחף שמקורו בגגות, ברחובות ובאטמוספרה. קק"ל מובילה טיפול חדשני בתשטיפים עירוניים באמצעות טכנולוגיה המכונה “ביופילטר" - מצע נקבובי דרכו עוברים התשטיפים באיטיות ועוברים תהליך של סילוק מזהמים. אחרי הטיפול ניתן לנצל את המים להשקיית גנים ואף להחדרה למי תהום. כבר בשנה שעברה (2011) החל מתקן ביופילטר לפעול בכפר סבא כפיילוט, בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל אוסטרליה ואוניברסיטת MONASH אוסטרליה. הפיילוט עובר עד כה בהצלחה, אך כמות המים המטוהרים בכפר סבא קטנה מאוד. על מנת לטהר כמויות מים משמעותיות, יהיה צורך ב"מדיניות ביופילטר" כלל ארצית.

 

עוד על אופן פעולתה של מערכת הביופילטר תוכלו לקרוא כאן». ולצפות בסרט הזה»