הנוער מחפש פתרון לפסולת

כ-150 התלמידים שהתכנסו ביום שני, 25.3.2019, באולם גני הנדיב למרתון וסיעור מוחות בנושא משבר הפסולת הגיעו במטרה ברורה: להעלות רעיונות לפתרונות חברתיים וסביבתיים כדי שהעתיד שלנו יהיה נקי יותר ומקיים יותר. התלמידים, נציגי שכבות ט' ממועצות תלמידים ומח"מ (נוער למען חברת מופת), מ-33 בתי ספר ברחבי מחוז חיפה, בחרו וגם נבחרו להשתתף באירוע המיוחד, שהובילו אותו מינהל חברה ונוער של מחוז חיפה יחד עם שלל גופים ירוקים ובהם קק"ל, שנציגיה היו דני פדידה ושלגית היימן. בין הגופים היו: החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה, וגם שרון כרמל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, הרשת הירוקה וגופים נוספים.

"המטרה של היום", אומר רוהאן פלאות, מנטור מטעם הרשת הירוקה שהיה בין המנחים בהאקתון, "הייתה למצוא פתרונות לבעיות הפסולת בעולמנו. פסולת שמושלכת בכל מקום – ביישובים ובאתרים, במרחבים ציבוריים, בטבע, בחופי הים, בחורשות וביערות. תפקיד המנטורים לכוון את התלמידים, לסייע להם למקד את הרעיונות ולמצוא פתרון יצירתי וישים לבעיית הפסולת שמפריעה לכולנו, לסביבה ולבעלי החיים".

התלמידים, שהגיעו נחושים לחקור את הנושא ולמצוא רעיונות שאפשר לקדם כדי לתת מענה לבעיה העולמית הגורמת למצוקה הולכת וגוברת, ישבו סביב שולחנות עגולים, בקבוצות של 12-10 משתתפים, מבתי ספר ומיישובים שונים וגם ממגזרים שונים – יהודים, ערבים ודרוזים – והמנטורים (המלווים את הקונגרס) ישבו עימם וסייעו להם בהכוונה ובחשיבה, והציגו בפניהם שאלות מנחות. לאט לאט, ככל שהזמן התקדם, הם גיבשו רעיונות, כתבו, מחקו, שוב כתבו וחידדו, ולאחר שזיקקו את הרעיונות ובחנו אותם יצאו החוצה למפגש עם המנטורים והציגו בפניהם את הפתרונות המובילים שגיבשו.

בן מחדרה ורעות מקרית אליעזר, מקבוצה 1, הציעו את הפח המטופח – "מטופח" – שיסייע לשמור על הסביבה כי ימשוך אנשים לגלות יותר אכפתיות ומעורבות. הפח יהיה מושך, הוא יתוחזק ויהיה נקי וגם ישלב מעורבות של תלמידים בטיפוח שלו. בחופשות בני הנוער יעבדו בתחזוקה של הפחים בשכר דרך המועצה; תהיה תחרות עיצוב ומציאת סיסמאות קליטות לעיצוב הפחים. שלומית הציעה שאולי זה יהיה חלק מהמחויבות האישית של הנוער בתיכון, ואמרה שהיא בעצמה הייתה מוכנה לעבוד בזה.

בקבוצה אחרת אמרו ג'נא מפוריידיס וחברותיה שהבעיה היא לא חוסר מודעות – הבעיה היא העצלות של האנשים וחוסר מוטיבציה לשינוי. אנשים לא מרגישים את בעיית הפסולת אצלם בבית ולכן ממשיכים לנהוג באותו קו. לדעת הבנות השינוי חייב לצמוח עם הדור הצעיר – דרך הילדים בגנים ובבתי הספר – לכן שם צריך להשקיע הרבה בחינוך לשינוי התנהגותי. הן בטוחות שחינוך נכון של הילדים יוביל לשינוי אצל כולם, הילדים הם השורש שלנו והם גם העתיד. ומעיין מאותה קבוצה הציעה להמחיש לילדים דרך ניסוי מה קורה, או ליתר דיוק מה לא קורה, לבקבוק פלסטיק אחרי חודש או חודשיים או חצי שנה שבהם הוא טמון באדמה – כלום. המחשות, לטענתה, יביאו להבנה עמוקה יותר של התוצאה.

אבל לא רק מחשבות ותהליכי עבודה היו באירוע הזה – לאורך כל היום נהנו התלמידים גם מאתנחתות, שתייה ואוכל, ולקראת אחר הצהריים, מפגש ופעילות מוזיקלית עם מתופפים גרם להם להוציא הרבה אנרגיה, לרקוד ולתופף.

בסוף היום הארוך, לאחר שכל קבוצה גיבשה את הרעיון שלה, הציגו נציגי הקבוצות את הרעיונות בפני צוות השיפוט המכובד שהגיע במטרה לאתר רעיונות שאפשר להשקיע בהם ולמקסם אותם.

חברי פאנל השופטים היו: שלמה כץ – מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, נעמי אפל – מנהלת השותפות לקיימות אזורית, חני פלג – ממונה ארצית לחינוך לקיימות, חגית גפן – מנכ"לית הרשת הירוקה, פרופ' רון מילוא – מכון ויצמן למדע, נאהד סייף – מנהלת היחידה הסביבתית לאיכות הסביבה משולש צפוני.

הילדים קיבלו המון עידוד, הכוונה ומידע במהלך היום כולו וגם במפגשי הכנה שנערכו להם טרם הקונגרס. ביום ההאקתון, תוך כדי החשיבה והדיונים, וכדי לתמוך בתהליך העבודה עצמו, הם קיבלו מסרים סביבתיים, דפי מידע ומענה צמוד של פרזנטורים ואנשי מקצוע מתחומי הקיימות.

ד"ר דן גוטליב מאיגוד ערים מפרץ חיפה, שהיה גם מנטור בהאקתון, סיכם את היום ואמר כי "יש רעיונות ממש יפים. מעניין לראות את תהליך החשיבה שמתחיל בשיח על דברים טכניים כמו יותר פיקוח, קנסות וכדומה, ומתקדם לחיבור עם הרמה ההתנהגותית-רגשית, שבה אנשים רוצים ליצור בעצמם את השינוי".