תלמידי זיכרון בעבודה תורמת

תלמידי זיכרון בעבודה תורמת

יום עבודה תורמת. תלמידי זיכרון יעקב בשטח. צילום: ענת הופמן
תלמידי כיתות י' בתיכון המושבה בזיכרון יצאו ליום של תרומה ונתינה בסביבת מגוריהם. הם נטעו עצים, גזמו שיחים ושמעו הסברים מעניינים. התלמידה, ניצן ענבי: "הפעילות נתנה לנו הזדמנות לעזור, לתרום וליהנות מהטבע!"
מאת: ענת הופמן
בשבוע שעבר יצאו תלמידי כיתות י' ליום של "עבודה תורמת" במסגרת פעילות של"ח בבית ספרם. רעיון המיזם הוא ערך התרומה והנתינה לחברה. העבודה התורמת מזמנת שילוב ייחודי של יציאה ליערות ולטבע בסביבה הקרובה, עבודה, טיול, גיבוש וגם הנאה. במהלך העבודה מתגבשת בקרב הנוער מחשבה על המשמעות הערכית של נתינה למען האחר או הכלל. במיזם "עבודה תורמת", שבו קק"ל שותפה, התרומה היא הדדית – קק"ל תורמת לקבוצה הדרכה והסעה והתלמידים תורמים על ידי עבודה ביערות.

כאן יוקם מרכז שדה חדש

התלמידים הגיעו לאתר שוני מדרום לזיכרון יעקב, שם יוקם בקרוב מרכז שדה נוסף של קק"ל, ונטעו עצים. הם בירכו את ברכת הנטיעות ולמדו עובדות על תרומתם של העצים לסביבה. הם הופתעו לשמוע שעץ אחד בודד יכול להוריד את הטמפרטורה ב-4 מעלות! כמו כן הם זכו להסבר על חג ט"ו בשבט שנולד, למעשה, בזיכרון יעקב לפני כ-100 שנים בלבד ע"י הסופר, החוקר וההיסטוריון, זאב יעבץ, שהתגורר במושבה. בשנת 1892 הוא יצא עם תלמידיו לנטוע עצים במושבה וכך החלה מסורת חדשה בא"י, ומדי שנה יוצאים ילדי ישראל לנטיעות ביום זה. הסתדרות המורים, שקמה אף היא בזיכרון יעקב בשנת 1903, וקק"ל מיסדו מנהג זה, שקיבל מימד חינוכי בשנת 1903. כך הודגמה לתלמידים סגירת מעגל בין קק"ל, זיכרון יעקב וט"ו בשבט.
מנהג נטיעות ט"ו בשבט החל כאן. צילום: ענת הופמן

שלוש...ארבע...ולעבודה

משם נסעו התלמידים ליער עופר המוכר להם ולמדו על מידת ההשקעה הנדרשת בטיפול ביער ובטיפוחו. הם קיבלו תדרוך על חשיבות העבודה התורמת ביער, כללי זהירות ומהות העבודה: גיזום והעלאת הנוף של עצים נמוכים ושיחים, הרחבת אזורי חיץ ודילול החורש הסבוך במטרה למנוע התפשטות שריפות ולמזער את נזקיהן. בעבר הלא רחוק חיות הבר ליחכו ואכלו עשבים וענפים, אך אלו כבר אינן וגם עדרי המרעה פחתו. כשהתחילה קק"ל לנטוע יערות ברחבי הארץ נוצר הצורך לתחזק אותם. המלאכה רבה, מכיוון שהיום קיימים כ-250 מיליון עצים ברחבי הארץ. אז מה עושים? כאן, בדיוק, נמצאת ההזדמנות לנוער להגיע לתרום ולהיתרם.

התלמידים, שלרובם הייתה זו התנסות ראשונה, לבשו כפפות, הפשילו שרוולים ונכנסו במרץ ובהתלהבות לעבודה. בעזרת מזמרה ומסור שאחזו בידיהם הם גזמו את הענפים. לאחר מכן ערמו את הגזם הרב שירוסק בהמשך במכונה מיוחדת וישמש לחיפוי הקרקע, כלומר ישביח אותה וישמור עליה מהתייבשות. במהלך העבודה נהנו כולם להתבונן ברקפות וכלניות שהסתתרו מתחת לסבך השיחים, ולגלות צמחי תבלין ריחניים, כמו אזוב וקורנית מקורקפת, שמהם מכינים את הזעתר.
עובדים במרץ ובתחושה של סיפוק. צילום: ענת הופמן

ועכשיו מטיילים ולומדים על הסביבה

בסיום העבודה המאומצת, אכלו התלמידים את ארוחת הבוקר ויצאו לטיול רגלי מרענן בשבילי הכרמל. בדרך הם נהנו מהנופים המרהיבים שנפרשו לפניהם – מצד אחד הים, ומהצד השני מרחבי בקעות והרים שמגיעים עד האופק הרחוק. מדריכי קק"ל סיפרו על תופעות געשיות שהיו כאן לפני שנוצר ההר בתוך הים הגדול, לפני כמה מיליוני שנים. היום נחשפים במקום סלעים וולקאניים וסלעי משקע גירניים עשירים במאובנים ימיים. הם עצרו ליד האנדרטה לזכרם של מוטי שרון, טייס המסוק שנהרג בזמן הנחת אבן גבול בגבול ישראל מצרים בשנת 1988, ובנו, איתי שרון, שהיה בן 4 חודשים בזמן שאביו נהרג, ולאחר שנים, בשנת 2006, נהרג ממכת חום במהלך קורס גיבוש לטייס. חלק מהתלמידים הכירו את סיפורו של איתי, בן זיכרון יעקב, שלמד בבי"ס ניל"י.

משם המשיכו לחאן יותם בעין הוד, מרכז להתנדבות וערבות הדדית בחוף הכרמל ע"ש יותם מלמד ז"ל, שהוקם במטרה לתרום ולעזור לנזקקים בתחומים שונים: פעילויות תרבות והעשרה, סדנאות וחוגים, מזון, חנות יד 2 ואירוח שביליסטים בשביל ישראל. התלמידים פגשו בחאן, שהוקם ומופעל באמצעות תרומות והתנדבויות, בנות שירות, שסיפרו על המפעל המיוחד והיפה הזה.
שומעים הסברים מפי מדריך קק"ל. צילום: ענת הופמן

יוצאים עם הרגשה של סיפוק

היה זה יום פורה, מעשיר ומהנה, שבמהלכו קיבלו התלמידים הצצה למפעל הייעור של קק"ל והיו שותפים פעילים בעבודה ביער. הם חוו את משמעות הנתינה לסביבה ולחברה שגורמת למשתתפים להיות אנשים טובים לזולת והופכת את החברה לחזקה ובריאה יותר. התלמידים חוו במהלך היום תחושת שייכות, כוח, סיפוק, אושר, גאווה ואהבה.

ניצן ענבי, תלמידת כיתה י׳5 בתיכון המושבה זיכרון יעקב, סיפרה: "יצאנו ביום רביעי ליום שדה במסגרת שיעורי של״ח בביה״ס. הפעילות הוגדרה כפעילות תרומה ולא כל כך הבנו למה הכוונה. בתחילת היום נסענו לאזור אמפי שוני לנטוע עצים. חילקו לנו שתילי ברוש צעירים והסבירו כיצד לנטוע אותם באדמה. משם המשכנו ליער עופר לפעילות ״יערנית״, כפי שהסבירו לנו. בהתחלה שאמרו לנו שנלך לגזום עצים, לא הבנו למה מכריחים אותנו לעשות דבר כזה. אבל אחרי שהבנו את המשמעות היה טוב לדעת כמה אנחנו עוזרים לסביבה וליער. בפעילות טיפחנו עצים במטרה למנוע שריפות. הורדנו שיחים שקרובים לעצים וגזמנו חלקים מהעץ שעלולים להוות סכנה לעץ במהלך שריפה, ושהורדתם תעזור לעץ לגדול טוב יותר ובנוסף תשפר את הנוף והנראות של היער".
באנו לעזור ליער ולסביבה. צילום: ענת הופמן
כעת תורמים אחר כך מטיילים, לומדים ונהנים. צילום: ענת הופמן